|
|
|
|
 ארנון עם אימו, אביו ואחותו, בדרך לישראל, אוקראינה (1948) [צילום: ארכיון פרטי של המצולם]
|
|
כיצד ילדותך, במשפחת שורדי שואה שעלתה לישראל בהיותך בן חמש, תרמה למוטיבציה שלך לעסוק בסוגיות של הגירה, קליטה וזהות?
"העניין תרם לכך ב-100 אחוז. אין לי ספק שחווית ילדותי במשפחה של שורדי שואה היא המניע המרכזי שהוביל אותי לעסוק בתחום ההגירה והקליטה. התחושה החזקה שהדהדה בי היא, שאם הייתה בזמנו מדינה ריבונית שתגן עליהם, רבים מבני משפחתי, שהיו ציונים, היו נשארים בחיים. כילד ליוו אותי חסרונם של דודיי, אחיי אימי, וסיפורו של אחד מהם, שהוצא להורג לאחר שניסה לברוח לארץ ישראל. אמי ניצלה בזכות אוקראינים שהחביאו אותה במסתור חפור באדמה. לאחר המלחמה הם קיבלו את אות חסידי אומות העולם, ועד היום אנחנו שומרים עם המשפחה על קשר הדוק.
|
|
|
|
|
 ארנון כראש מינהל הסטודנטים והתלמידים של משרד הקליטה (1986-7) [צילום: ארכיון פרטי של המצולם]
|
האם תוכל לשתף אותנו בסיפור הצלחה מיוחד במהלך 19 השנים שלך כמנכ"ל הג'וינט?
"בראש ובראשונה חשוב להגיד שההצלחה לא הייתה רק שלי, היו עמי אנשים מצוינים. יצחק בריק, מנכ"ל משרד הרווחה; יוסי תמיר, שניהל את תחום הילדים; שלומית עמיחי, שהובילה את תחום ההתנדבות והביאה אותו לפריחה; דני פינס, איש חכם, יצירתי ופתוח; ורמי סולימאני, שייעדתי אותו במיוחד לתחום החינוך. הייתה לנו חמישייה ניהולית חזקה, אנשים שלא הייתי צריך ללמד מה לעשות. ניהלתי פגישות שבועיות עם כל אחד מהם, היה מעקב צמוד, והמערכת פעלה היטב, כולל ביקורים בשטח ודיאלוג עם העובדים.
מה שעניין אותי תמיד היה האסטרטגיה, אבל אם אני צריך לבחור סיפור הצלחה אחד, אני חושב שהמשמעותי ביותר היה היכולת לנהל שותפויות גדולות. למשל את אש"ל, שתחילה מומנה על-ידי הג'וינט, הפכתי לגוף במימון ממשלתי. זה שינוי אסטרטגי שעזר לג'וינט כשהמימון האמריקני הלך והצטמצם.
|
|
|
|
|
 פרס ישראל לג'וינט ישראל על מפעל חיים חברתי (2007) [צילום: ארכיון פרטי של המצולם]
|
האם תוכל לשתף באתגר משמעותי או ביוזמה שבעיניך לא הצלחת לממש כפי שקיווית?
"הקמתי מרכז אסטרטגי לדיני קליטה (מס"ד) ובסופו של דבר סגרתי אותו. בדיעבד, אני חושב שזה היה גם אישי, הייתה לי אכזבה ממשרד הקליטה, שלא שיתף פעולה כפי שציפיתי. באותה תקופה גם חשבתי שהגלים הגדולים של ההגירה מאחורינו, אבל הסתבר שהגיע גל נוסף. כמו-כן, הרגשתי שמס"ד מתנגש עם CIMI ויצר כפילויות בשירותים."
מהו הפער שתכננת למלא כשהקמת את CIMI בתוך מסגרת הג׳וינט?
"הרעיון להקים את CIMI נולד עוד בתקופתי בסוכנות היהודית, מתוך שיחות עם אנשי השגרירות בז'נבה והמעורבות שלי בארגון ההגירה הבינלאומי (IOM) שם ייצגתי את ישראל. הם באו ללמוד מאתנו את שיטות הקליטה שפיתחנו בשיא העלייה של שנות ה-90. מה שהיה חסר בעיניי, וזו הייתה המוטיבציה המרכזית, הוא גוף שיטפל בהגירה במובן הרחב, לא רק בעלייה לישראל. רציתי להביא את הידע והניסיון הישראלי לנושאי הגירה עולמיים, ולחבר את ישראל לדיון הגלובלי. באותה תקופה גם חברות פרטיות החלו לנהל את הנושא של הגירת עבודה במקום משרד ממשלתי, מה שפתח מקום לשחיתות וניצול.
CIMI נכנסה לתמונה כדי לתקן את המצב הזה. הג׳וינט, שלא עוסק במתן שירותים אלא בפיתוחם, נתן ל-CIMI את הבסיס הנכון לגדול. אילן כהן, מנכ"ל CIMI דאז הביא הרבה משאבים, הכיר את המערכת, היה איש הגירה מובהק ונכס גדול לעמותה. מעבר לזה CIMI נבנתה גם מתוך צורך להתמודד עם תופעות כמו שנאת זרים, שראינו שהולכות ומחריפות, וזו הייתה מבחינתי קריאה לפעולה."
|
|
|
|
|
 בטקס קבלת עיטור נשיא המדינה ל-CIMI עבור המאבק בסחר בבני אדם (2011) [צילום: ארכיון פרטי של המצולם]
|
|
מה הוביל אותך לפעול בהתנדבות לאורך שנים רבות כיו"ר CIMI?
"כשפרשתי מהג'וינט ביוני 2014, התחלתי לכהן כיו"ר CIMI בהתנדבות. המניע העיקרי שלי היה הרצון לנצל את הידע הייחודי של ישראל בתחום הקליטה ולשתף אותו עם העולם. כתוצאה מהקשר ההדוק עם IOM שראה בי ובישראל מומחים בתחום זה, התאפשר לי ליצור דיאלוג עם גורמים וארגונים בינלאומיים העוסקים בהגירה ובקליטה, דבר שלא היה נפוץ בישראל באותה תקופה. הם ראו בישראל מודל לאינטגרציה ובי כנציג עם ניסיון מצטבר.
זו הסיבה שמעולם לא ויתרנו על המילה "קליטה" בשם הארגון מרכז להגירה בינלאומית ולקליטה. אומנם זו קליטה זמנית כי אלה מהגרים השוהים בישראל רק מספר שנים, אך מדובר בכל זאת במשך זמן משמעותי. פיני אביבי (כיום יו"ר העמותה) דוחף בכיוון הנכון, הוא מבין שמהגרים שמגיעים לחמש שנים יכולים להפוך עם שובם לארצות המוצא לשגרירים של ישראל בעולם, לפעמים אפילו יותר מאשר משתתפי קורסים קצרי מועד. זו תפיסה רחבה, מדינית וחכמה.
|
|
|
|
|
 עם חלק מצמרת הועד המנהל: מימין לשמאל: ארנון מנטבר, דני פינס, ארנון איקן, יצחק שהם ושמעון צוריאלי [צילום: ארכיון פרטי של המצולם]
|
|
מהו הערך המרכזי של ההסכמים בהגירת עבודה בין ישראל למדינות אחרות?
"הערך המרכזי של הסכמי העבודה בין ישראל למדינות אחרות הוא הגנה על זכויות העובדים המהגרים ויצירת מסגרת ברורה שתמנע ניצול. קל מאוד לנצל מהגרים ולא מעט גופים פרטיים מנסים לעשות זאת. ההסכמים האלה מאפשרים להציע לעובדים המהגרים מגוון רחב של שירותים ותמיכה. הצלחה גדולה שלנו במסגרת זו היא הקמת מרכז פניות ייחודי, שאינו רק מגיב לפניות, אלא גם יוזם פעולות אקטיביות כמו מתן הדרכה (אוריינטציה) והכוונה.
גם במהלך משבר הקורונה, המרכז הוכיח את עצמו בסיוע ובליווי מתמשך של העובדים. השותפות הזו עם רשות האוכלוסין וההגירה היא פוטנציאל אדיר שיש לפתח עוד יותר. בנוסף, ישנו גם אגף ידע ומחקר שמספק נתונים מהימנים וכלים לשיפור מתמיד של המערכת כולה. עם זאת, יש עוד עבודה רבה לארגון, אני אישית מצר על כך שלא הצלחנו לתת מענה הולם למשפחות המהגרים שנרצחו ונחטפו, ואני רואה בכך כישלון שאפשר עוד לתקן."
|
|
|
|
|
 סיור משקים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, במסגרת תוכנית המשתלמים בחקלאות (דצמבר 2023) [צילום: ארכיון פרטי של המצולם]
|
|
כיצד אפשר להרחיב את ההסכמים הבילטרליים למדינות נוספות ולחזק את המנגנון הזה, בעיקר כאשר יש כניסה בהיקפים גדולים גם בגיוס פרטי?
,אני רואה חשיבות בהעמקת העשייה הקיימת של CIMI ובהרחבת היוזמות שלה, מעבר לפעילות התגובתית, כך שתתמקד גם בפתרון בעיות מהותיות של העובדים. לדוגמה, ביחסי עבודה: CIMI יכולה לבחון באופן מעמיק, הן באמצעות מחקר והן בעבודה בשטח, כיצד לשפר את הקשרים בין עובדים למעסיקים. ניתן אף לשקול הקמת גוף ייעודי, מעין 'בית דין', שיטפל בסכסוכים ביניהם. יש להרחיב ולהעשיר את תוכניות האוריינטציה לעובדים המגיעים לישראל על-מנת לצייד אותם בכלים ובידע שיגנו עליהם ויעצימו אותם. על-ידי התמקדות בנושאים אלה, נוכל לחזק את מנגנון ההגנה על העובדים המהגרים וליצור מסגרת הוגנת ויעילה יותר, גם כשמעורבים בתהליך גורמים פרטיים."
כמי שפועל שנים רבות עם גורמי ממשל, עד כמה קל או קשה, לקדם מדיניות הוגנת בתחום ההגירה מול המשרדים השונים והממשלות המשתנות?
"אני מאמין גדול בגישה לא-לעומתית מול הממשלה. לדעתי, שיתוף פעולה עם הממשלה תורם הרבה יותר לטובת המהגרים מאשר התנגדות פעילה. שיתוף פעולה כזה, בדומה לקשרים שיש ל-CIMI עם הרשויות, מוכיח את עצמו כמועיל. עם זאת, אני מצטער שלא הצלחנו ליצור דיאלוג פורה יותר עם ארגונים אקטיביסטיים אחרים, ואני עדיין מקווה שזה ישתנה בעתיד."
|
|
|
|
|
 עם פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה דאז (2019) [צילום: ארכיון פרטי של המצולם]
|
אילו מגמות או אתגרים מרכזיים אתה מזהה בתחום ההגירה כיום בישראל?
"המגמה העיקרית והמאתגרת ביותר היא הצורך המתמשך של המשק הישראלי ב עובדים זרים. בעידן הנוכחי, שבו נאלצנו להפחית את התלות בפועלים פלשתינים בשל המלחמה, ישנה חשיבות קריטית לגיוון מקורות כוח האדם כדי למנוע תלות במדינה אחת. ישראל צריכה להימנע מכך, תלות כזו עלולה ליצור סיכון כלכלי וחברתי חמור, במקרה של משברים (כגון רעידת אדמה או משבר מדיני עם ישראל באותה מדינה). לכן, יש צורך לגייס עובדים ממגוון רחב של מקורות. אני רואה פוטנציאל במדינות מרכז אמריקה, מדינות מוסלמיות מברית המועצות לשעבר ומדינות אפריקה.
הסדרת הגיוס הפרטי, גיוס עובדים זרים על-ידי גורמים פרטיים, הוא מציאות קיימת. יש צורך לארגן ולעגן אותו באמצעות הסכמים חדשים שיבטיחו את זכויות העובדים ויגנו עליהם.
יש שני אתגרים נוספים שחשוב לתת עליהם את הדעת: האחד, סיוע למשפחות הנרצחים: יש לנו אחריות גדולה כלפי משפחות של עובדים זרים שנפגעו במלחמה. לא עשינו מספיק כדי לסייע להם, והם איבדו את מקור פרנסתם העיקרי. עלינו לפעול בנושא הזה בדחיפות; השני, עובדים זרים מועדים יותר לתאונות עבודה ולפגיעות מכימיקלים (בעיקר בחקלאות): זהו אתגר שחייב לקבל מענה הולם.
ובעולם?
"בעולם, נושא ההגירה הוא אחד האתגרים הגלובליים המרכזיים. מדינות רבות, כמו ארצות הברית ואירופה, מתמודדות עם גלי הגירה רחבי היקף. בישראל, כמעט ואין ארגונים העוסקים באופן ספציפי בהגירה בינלאומית. CIMI יכולה למלא את החסר הזה, במיוחד בתחום האינטגרציה. אינטגרציה אינה מחייבת הישארות קבועה במדינה הקולטת; היא יכולה להתייחס גם לתקופת השהות הזמנית וגם לתהליך החזרה למדינת המוצא. מגמה עולמית נוספת היא שמהגרים רבים חוזרים למדינות מוצאם בגיל פרישה. נושא זה מעלה אתגרים חדשים, כגון הטיפול בתהליך השיבה הביתה. הגירה היא סוגיה מורכבת ורחבה המעסיקה את העולם כולו, ויש לישראל בכלל ול-CIMI בפרט ידע ייחודי שבעזרתו היא יכולה לתרום לדיאלוג הבינלאומי בנושא."
|
|
|
|
|
 בכנס מטרופוליס (ינואר 2025) [צילום: ארכיון פרטי של המצולם]
|
מבקשי מקלט - מהו תפקידה של CIMI בעניין זה?
"היחס למבקשי מקלט תלוי במידה רבה במדיניות של הממשלה המכהנת. עם זאת, גם כאשר הממשלה אינה תומכת, ל-CIMI עדיין יש תפקיד חשוב והכרחי. במצבים כאלו, עלינו לנקוט בגישה מתוחכמת יותר, שמטרתה לתת מענה פרקטי לצורכי מבקשי המקלט, מבלי להיות תלויים לחלוטין ברצון הממשל. CIMI יכולה לפעול במגוון דרכים, כגון מתן סיוע הומניטרי, הגנה על זכויות, ופיתוח פתרונות בשיתוף פעולה עם ארגונים לא-ממשלתיים אחרים, וזאת גם כשאין תמיכה רשמית מלאה. החשיבות של CIMI בנושא זה היא לשמור על אנושיות ועל עקרונות בסיסיים, גם בתקופות מאתגרות."
|
|
|
|
|
 בטספנה פתח תקווה, מפגש עם מבקשי מקלט [צילום: ארכיון פרטי של המצולם]
|
|
איך היית רוצה לראות את CIMI בעוד 5 שנים מהיום?
"בעוד חמש שנים, אני רואה את CIMI כמובילה בתחום ההגירה וההסתגלות בישראל ובעולם. אני שואף שהארגון יהפוך למוקד ידע מקצועי ושימושי, שיתמקד בייזום וניהול פרויקטים רלוונטיים לא רק למציאות הישראלית, אלא גם למדינות אחרות. לישראל יש ידע ייחודי שנצבר במשך שנים רבות בתחומי הגירה, קליטה ואינטגרציה, ואני מאמין שיש לזה פוטנציאל אדיר שיש לנצל. CIMI צריכה להיות הגורם שמשתף את הידע הזה ומסייע לעצב מדיניות הגירה חכמה ואנושית יותר ברמה הגלובלית."
|
|
אילן כהן / Ilan Choen
תפוס כינוי יחודי
גם את הודעות דובר צה"ל כדאי לקחת בזהירות
