בניגוד ללשון החוק

ראתי עכשיו את אחד המסמכים הכי מדהימים של הייעוץ המשפטי לממשלה שנתקלתי בהם אי-פעם. במענה למכתב של תושב בני ברק שבו דרש לנקוט בסנקציות גם נגד ערבים שלא מגויסים לצבא ולא רק נגד חרדים, בהתאם לעיקרון השוויון, עו"ד בייעוץ משפטי לממשלה השיבה בשם היועמ"שית גלי בהרב-מיארה תשובה שומטת לסתות: "לפי המצב המשפטי הקיים, בני האוכלוסייה הערבית אינם נקראים לשירות ביטחון, מכאן שקיים שוני רלוונטי בין בני הקבוצה הזו לבין בני החברה החרדית, אשר נקראים לשירות ביטחון. ממילא לא ברורה הדרישה להטיל סנקציות על מי שלא נקראו לשירות ולא הפרו חובה כאמור".

התשובה ההזויה הזו עומדת בניגוד לפסיקה מחייבת של בג"ץ ובניגוד ללשון החוק, ושמה למרמס את השוויון בפני החוק.

מהמכתב עולה כי העמדה של היועמ"שית היא שיש חובה משפטית לגייס חרדים בגיוס חובה מתוקף עיקרון השוויון, שלממשלה ולצבא אסור בתכלית האיסור לא לגייס חרדים, ושיש חובה משפטית להטיל סנקציות על חרדים שלא מתגייסים - וכמו במציאות משפטית מקבילה - שאין שום חובה משפטית לגייס ערבים בגיוס חובה, שהממשלה והצבא יכולים לתת לערבים פטור בפועל מגיוס, שאסור מבחינה משפטית להטיל סנקציות על ערבים שלא מתגייסים, ושעיקרון השוויון חל רק על האזרחים היהודים ולא על כלל האזרחים.

העמדה הזו של היועמ"שית דורסת ברגל גסה את ההלכה המחייבת של בג"ץ שבה נקבע באופן מפורש כי חובת הגיוס "חלה באורח שוויוני על אזרחי המדינה" וכי "חובה זו היא חובה משפטית החלה מכוח חוק... ועל כל האזרחים לשאת בה" - כל האזרחים ולא רק אזרחי המדינה היהודים. בג"ץ גם קבע כי הפוקד (הצבא) אינו מוסמך לשקול שיקול דעת באשר "לשאלה אילו קבוצות באוכלוסייה לגייס - אלא מוגבל לאופן יישומה של חובה זו". בג"ץ הוסיף וקבע ברחל בתך הקטנה כי אין באפשרות הפוקד לפטור קבוצות אוכלוסייה שלמות מגיוס ללא פטור בחקיקה - ולאזרחי ישראל הערבים אין פטור בחקיקה.

בג"ץ פסק במפורש כי הפרת עיקרון השוויון בהקשר של גיוס חובה "תעלה כדי אכיפה סלקטיבית". אבל היועמ"שית מעולם לא התכוונה לגייס את כל אזרחי המדינה באופן שוויוני כנדרש על-פי החוק והפסיקה ומעולם לא התכוונה להטיל סנקציות זהות על כל מי שלא מתגייס כנדרש מעיקרון השוויון בפני החוק.

בכל יום שהיועמ"שית לא תובעת מהממשלה לשלוח צווי גיוס באורח שוויוני לכל אזרחי ישראל היא מועלת בתפקידה, פוגעת בעיקרון השוויון ומפרה את פסיקת בג"ץ. וכהוספת חטא על פשע, התשובה שניתנה בשמה של בהרב-מיארה מעלה את החשד שעמדתה בנושא גיוס חרדים אינה נובעת משיקולים משפטיים או מנאמנות לעיקרון השוויון אלא מתוך מניעים פוליטיים ותו לא.