|
מיארה ביקשה חוות דעת ובמקביל המשיכה לשבש
|
|
|
|
|
 תומר-ירושלמי. מה אירע מאחורי הקלעים [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
מיארה ידעה היטב במשך שבועות – גם מהטענות שהועלו כלפיה על-כך שגם היא טעונה חקירה – כי קיים לפחות חשש שהיא נתונה ב ניגוד עניינים: הפצ"רית הינה חברתה הקרובה; שתיהן נגועות למצער בדיווחים הכוזבים לבית ה משפט העליון; היא, מיארה, לא עשתה אתה מנימום הנדרש מכוח תפקידה כדי להגיע לחקר האמת. למרות זאת, מיארה לא משכה ידיה מהחקירה.
בשל זאת שהבינה שהיא מצויה בניגוד עניינים, פנה המשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון, שהוא אחד המקורבים אליה, בתיאום עימה, אל היועצת המשפטית של משרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק, כדי שתחווה דעתה בעניין. והנה, למרות זאת, מיארה לא עצרה ולא השהתה את מעורבותה בחקירת הפרשה הפלילית, לפחות עד שתתקבל חוות דעת כדין. ומה אנחנו צריכים ללמוד מכך? שמיארה מצפצפת על החוק ועל בית המשפט העליון ועל הציבור הרחב.
מיארה המשיכה במעלליה גם לאחר שנאלצה להודיע על הפסקת מעורבותה בתיק. בהודעתה לבית המשפט העליון כללה בפועל דברי כפירה והתערבות בוטה נוספת בחקירת פרשת הפצרייה. נציג שלושה מהם:
-
א) בהודעתה דוחה מיארה את קביעותיה העובדתיות של היועצת המשפטית של משרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק, לפיהן היא מצויה בניגוד עניינים מוסדי מובנה, כמו גם את פרשנותה של עו"ד קוטיק כי עקב הודעותיה האישיות לבית המשפט העליון ומעורבותה האישית בבדיקת פרשת ההדלפה – בדיקה שפוברקה מתחילתה ועד סופה – עליה למשוך ידיה מניהול ומקבלת החלטות בחקירה;
ב) בהודעתה קובעת מיארה כי היא מעבירה את המשך ניהול תיק החקירה לידי פרקליט המדינה עמית איסמן. מיארה עושה זאת לאחר שכבר הונחתה על-ידי עו"ד קוטיק להימנע מכל פעילות בתיק חקירה זה נוכח החשש לניגוד עניינים. חמור מכך: מיארה מפרה את התחייבותה עליה חתמה עם כניסתה לתפקיד: להיוועץ עם היועצת המשפטית של משרד המשפטים (היא עו"ד קוטיק) בכל מצב של חשד לניגוד עניינים. במקרה זה, היא העזה להטיל על איסמן ללוות את החקירה, על-אף שברור כבר בשלב זה כי היא מצויה בניגוד עניינים: מיארה תידרש למצער למסור עדות פתוחה – כדי שניתן יהיה לברר/להוכיח כי הפצר'ית יפעת תומר-ירושלמי רימתה גם אותה;
ג) מיארה מסרה בהודעתה כי היא פורשת מהמשך החקירה בתיק זה, לאחר שמוצו הפעולות וההחלטות הנדרשות מצידה כיועצת המשפטית לממשלה. המשמעות האמיתית של הודעה זו: איתות לצוות החקירה בראשו עומד ראש אגף החקירות ניצב בועז בלט כי אין עוד החלטות גדולות שצריך לקבל, וכי יש להימנע מהרחבת החקירה ולהסתפק בחקירת החשודים ושותפי הסוד בפרקליטות הצבאית. חמור מכך: בהודעתה מספקת מיארה גירסה: לא ידעתי, לא שמעתי – גירסה אותה היא אמורה למסור במסגרת חקירה פתוחה ו/או שיעלה הצורך בחקירה באזהרה בשאלת טיב קשריה עם תומר-ירושלמי והמידע שכן הוחלף ביניהן. מסירת גירסה באופן זה כמוה כשיבוש הליכי חקירה ומשפט ואיתות אפשרי לפצ"רית המודחת: הנה, פעלתי לצמצם את החקירה, ומצופה ממך לתת את חלקך;
התנהלותה של מיארה אינה רק חריגה מתפקידה – היא חותרת תחת יסודות שלטון החוק. כאשר יועצת משפטית לממשלה פועלת תוך ניגוד עניינים מובהק, תוך הסתרה והתחמקות, אין מנוס מחקירה באזהרה ומהסקת מסקנות אישיות ומשפטיות.
תשתית עובדתית להפרת אמונים?
התנהלותה של היועמ"שית מיארה בפרשת הפצ"רית, מחייבת בדיקה או חקירה - בשאלה האם ניתן לטעון כי קיימת תשתית עובדתית שעשויה לעלות כדי עבירה של הפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין:
- עובדת ציבור – מיארה היא עובדת ציבור בכירה ביותר, ולכן חלה עליה חובת נאמנות מוגברת לציבור ולשלטון החוק.
- ניגוד עניינים – מיארה הייתה מודעת לקיומו של חשש לניגוד עניינים, ואף פעלה תוך-כדי-כך, מבלי להשהות את מעורבותה עד לקבלת חוות דעת מוסמכת. זהו יסוד מהותי בעבירה של הפרת אמונים.
- שימוש בסמכות תוך פגיעה בטוהר המידות – מיארה, לפי הטענות, פעלה תוך חריגה מהתחייבויותיה, תוך עקיפה של יועצת משפטית פנימית, והעברת סמכויות תוך ניגוד עניינים – כל אלה עשויים להיחשב כמעשה הפוגע באמון הציבור ובתקינות המינהל.
- פגיעה בציבור – התנהלותה, כפי שתוארה, גרמה לערעור אמון הציבור במערכת המשפט, במיוחד בעיצומה של פרשה רגישה ובעלת השלכות ציבוריות רחבות.
אם אכן יתברר כי מיארה פעלה תוך ניגוד עניינים, הסתירה מידע, או קיבלה החלטות תוך פגיעה בטוהר המידות - קיימת עילה לבחינת חשד לעבירה של הפרת אמונים, כפוף לבדיקה עובדתית ומשפטית מלאה.
|
|
|
|
|
 השר לוין. פעל מכוח החוק [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
|
כלי התקשורת המשיכו להלעיט את הציבור בדברי כזב - משל מדובר בצעד נוסף בהפיכה משטרית - למרות שהנסיבות המיוחדות של המקרה חייבו פעולה מהירה מצד שר ה משפטים. אחרי הכל, הוא האיש האחראי מכוח החוק לטפל גם במקרים מיוחדים כאלה.
החוק מסמיך את שר המשפטים, לאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה (מי שמכהן בתפקיד כמ"מ הוא פרופ' דניאל הרשקוביץ ): למנות גורם אחר שיטפל בתיק החקירה מקום שנמצא כי בעל התפקיד נגוע בניגודי עניינים. ואכן, השר לוין קיבל את החלטתו לאחר שהתייעץ עם פרופ' הרשקוביץ, ולאחר שקיבל גם את חוות דעתה של היועצת המשפטית במשרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק.
השר לוין קיבל החלטה מנומקת לאחר שהציג את מסכת העובדות המלמדת: מיארה קיבלה, לפי בקשתה, את הסכמת בית המשפט העליון שהבדיקה לגילוי המדליף תבוצע במסגרת מצ"ח ובליווי הפרקליטות הצבאית הראשית (סגנה של הפצ"רית), וזאת כפוף לכך שהיועצת המשפטית תלווה את הבדיקה באמצעות אחד מהבכירים הכפופים אליה; התחייבות זו נמסרה מפורשות גם לשופטת דפנה ברק-ארז, שדנה בתיק; חודשים ספורים לאחר מכן הודיעה מיארה לבית המשפט העליון כי הבדיקות המטיביות ביותר מוצו והמדליף לא התגלה ואין יותר מה לעשותו.
אין זה סוד, לפחות לפי מבחן התוצאה, כי הודעתה של מיארה הייתה כוזבת – מיארה לא טרחה לבדוק מה נעשה ומה לא, מי בכלל נבדק/נחקר (חלק ניכר מהבכירים בכלל לא נשאלו) ובאילו כלים השתמשו בניסיון להגיע לחקר האמת. אם הייתה מיארה נחושה לבצע את החייבותה, הייתה דורשת מצוות הבדיקה להשתמש בפוליגרף ולבצע איכון לטלפונים של בכירים בפרקליטות, כולל הפצ"רית. מיארה לא ביצעה את המינימום שנדרש מכוח תפקידה. ולמרות זאת, היא העזה למסור דיווח שיקרי לבית המשפט העליון. על-כך היא אמורה לעמוד לחקירה באזהרה, ולו בעבירה של הפרת אמונים.
|
|
|
|
|
 גיא פלג. יש להגן עליו מפני פורעים [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
|
ערוץ 12 – שפרסם את הסרטון המפליל לכאורה בעבירת אינוס את חמשת החיילים מכוח 100 – יידרשו גם הם, קרוב לוודאי, ובאם תבוצע חקירה כדבעי, להשיב לשאלות קשות, ובהן:
- האם נכון שהסרטון שפורסם הורכב מכמה קטעים שחוברו יחדיו;
- האם הסרטון ששודר קיבל אישור פרסום מצד הצנזורה;
- והאם מסרו אנשי ערוץ 12 ו/או העיתונאי גיא פלג כמתחייב מהחוק את הטקסטים ששידרו לאישור מוקדם של הצנזורה.
נזכור נא: פרשת האינוס כביכול פגעה קשות בתדמיתה של מדינת ישראל בעיצומה של מלחמה, והציגה חיילים בצה"ל כמי שביצעו עבירת אינוס. גם לאחר שלא נמצא אימות לחשדות על עבירות אינוס, וגם לאחר שהוגש כתב אישום נטול אישום כזה, לא יצאו אנשי ערוץ 12 מגדרם, לשון המעטה, לתקן את הרושם החמור שיצרו. נהפוך הוא: ערוץ 12, ובעיקר העיתונאי גיא פלג - במקום לקחת אחריות על הפרסומים הכוזבים בדבר עבירת אינוס - המשיכו להתגולל על אותם חמשת חיילי מילואים שהואשמו והציגו את פרטי כתב האישום שכן הוגש נגדם.
הפרסום בערוץ 12 שיחק לידיהם של שונאי ישראל – שמיהרו להקביל מעשים אלה לטענות מצד ישראל על עבירות אינוס חמורות מצד אנשי חמאס ב-7 באוקטובר כלפי נשים וילדים.
לא בכדי, קיימת תרעומת קשה כלפי ערוץ 12 והעיתונאי גיא פלג (חובה בכל מקרה להגן עליו ועל משפחתו מפני איומים ופורעים), דבר הבא לידי ביטוי גם בירידה בצפייה בערוץ זה.
בנסיבות אלה, כאמור, הדעת נותנת, כי במסגרת החקירה הפלילית יש לחקור מה בדיוק הודלף מצד הפרקליטות הצבאית לערוץ 12, מה נמסר לאישור הצנזורה ומה לא.
|
|
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
קולה. פנה עוד בטרם התקבלה הכרעה בבג"ץ [צילום: דוד כהן/פלאש90]
וילנר. בראש ההרכב [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
תפוס כינוי יחודי
על התהפכותו על יצועו בשוכבו ועל סהרוריותו בקומו ובלכתו לאן שהוא הולך, רץ, נוסע
