חוק הגיוס: התאבדות פוליטית קולקטיבית

במשך שנתיים הערכתי כי חוק הגיוס יעבור בסוף. "הוא יהיה חוק רע, ואיש לא יהיה מרוצה אבל הוא יעבור". טעיתי. החוק כנראה לא יעבור עד הבחירות ורשימת המפסידים שנשכו לעצמם את האף ארוכה. חוק הגיוס הוא מופע מזוכיזם והתאבדות קולקטיבי של הפוליטיקה הישראלית. במלחמת כנופיות מקובל "לשרוף לעצמי את הבית, העיקר שהשכן שלי יחנק מהעשן". זה גם הסיפור של חוק הגיוס כבר עשור.

זה לא ויכוח על סעיפים, מכסות או סנקציות. זה משחק סכום אפס מעוות: האופוזיציה תפיל חוק שהיא עצמה כתבה, העיקר לא לתת לקואליציה "תמונת ניצחון". והמחיר? צה"ל נחנק בלי סד"כ, והמילואימנקים טוחנים מאות ימים. ההנהגה החרדית: חלקה מוכן לראות את הישיבות קורסות כלכלית, והעריקים נעצרים העיקר לא לחתום על פשרה שתיראה כמו "כניעה".

ארגוני המילואימנקים יחגגו "ניצחון פירוס" שבסוף אפילו לא יסדר להם כסא בכנסת (תשאלו את הנדל). הדתיים הליברלים מעדיפים שהסטטוס-קוו ההרסני יימשך, העיקר לא לתת לגיטימציה למתווה שישלב חרדים בחברה הישראלית. כל הפוליטיקאים שמתפרנסים כבר כמה עשורים מסוגיית "גיוס חרדים" חוגגים את העובדה שעקרו לעצמם עין, העיקר שהצליחו לעקור ליריבם שתיים.

ובינתיים יש רק מפסידה אחת בטוחה: מדינת ישראל. ורק היועמ"שים שצחצחו את מקלדותיהם להפיל את החוק בבג"ץ, נשארו מובטלים, ויאלצו לחכות לאחרי הבחירות.