הממונה על ההגבלים העסקיים רשאי לבחון מחדש החלטות שקיבל בעבר ולשנותן במידת הצורך. כך קובע (יום ב', 27.7.15) בית המשפט העליון - בפסיקה לה עשויות להיות השלכות על הסדרת משק הגז הטבעי.

הממונה לשעבר על ההגבלים, דייוויד גילה, ביקש לשנות את ההסדרים שנקבעו בתחום הגז לנוכח המונופול שבידי קבוצת דלק של יצחק תשובה ונובל אנרג'י. סירובה של הממשלה לקבל את המתווה שהציע הוביל להתפטרותו ולגיבוש מתווה הגז הנדון כעת. לצד זאת קבע מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח שפרסם בשבוע שעבר, כי שינוי עמדתו של גילה לא נעשה במסגרת עבודת מטה מסודרת כנדרש.

בנושא קרוב - ההסדרים בין חברות הדלק הוותיקות לבין תחנות התדלוק - אומר המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין: "פשיטא, שבהינתן נסיבות מתאימות, והדבר אך מתבקש מן השכל הישר, יכול - ואף חייב - הממונה, אשר מופקד על טובת הציבור, לבחון - בוודאי בחלוף הזמן - את רלוונטיות ההסדר ולשנות ממנו ככל הנחוץ".

רובינשטיין מוסיף: "במישור הכללי ייאמר, כי הממונה הוא כאותו צופה שבפרק ל"ג בספר יחזקאל (פסוק ז'), 'ואתה בן אדם צופה נתתיך לבית ישראל...'. אומנם נהוג להחיל דברים אלה על חיל המודיעין, אך גם ל'שומרי סף' כלכליים תפקיד דומה; תפקיד הממונה הוא בבחינת 'לא ינום ולא יישן שומר ההגבלים',
ובמיוחד בשוק עתיר רווחים כשוק הדלק".

בשובו לנושא הדלק, אומר רובינשטיין: "האחריות בתחום זה שעל כתפי הממונה כבדה. עסקינן בתחום הנוגע לרוב אזרחי המדינה
ותושביה - מחיר הדלק לנסיעתם היומיומית. לאו מילתא זוטרתא היא. עיני הממונה, אם באמצעות צוות קבע לעניין חשוב זה ואם בדרך ראויה אחרת - צריכות להיות פקוחות. 20 שנה הן זמן רב, והעולם - אין צריך לומר - לא רק שאינו עומד על עמדו, אלא הדינמיות אדירה, והדברים ברורים".

לדברי רובינשטיין, "לרשות להגבלים עסקיים, באמצעות מגוון הכלים העומד לרשותה, תפקיד נורמטיבי-מחנך, ולא אכיפתי בלבד. התכלית החינוכית מבקשת להעביר מסר באשר לחומרה
שהחברה ומערכת המשפט רואים בהסדרים כובלים ובהעדר תחרות, כמו באשר לאופן ההתנהגות המצופה. לא אחת תועלתם של כלים לא-אכיפתיים היא בעלת משמעות רבה, שאינה נופלת מזו המושגת באמצעות כלי האכיפה המובהקים... לממונה נתון שיקול דעת, שבמסגרתו בידו לעשות שימוש במבחר הכלים העומדים
לרשותו, באופן שיגשים מיטבית את תכלית חוק ההגבלים העסקיים תוך התחשבות בשיקולים שונים, לרבות מידתיות".

דעתו של השופט נעם סולברג שונה במקצת: "בחינה רטרוספקטיבית-עצמית של צעדים אותם נקט הרגולטור או נמנע מלנקוט, מתוך מגמה לתקן שגיאות ככל שאירעו ולהנחות באופן מיטבי את מהלכיו העתידיים, נתפסת בספרות כסממן למקצועיותה של רשות
הגבלים עסקיים, וכדבר שרצוי לעשותו. כך ככלל. עם זאת, ומבלי לגרוע מעצם הסמכות, כאשר מדובר בהתקשרות בהסדר מוסכם, יש ליישם באופן מוּשׂכּל את סמכות הנסיגה, וליתן את
הדעת גם להשלכות על האפשרות להגיע להסדרים עתידיים, אשר היתרונות הטמונים בהם זכו להכרה".

בג"ץ דחה את עתירתו של עו"ד פרסקי, שביקש להורות לממונה לחזור בו מקביעתו בשנת 1995 ולפיה ההסדרים הישנים בין חברות הדלק לבעלי התחנות היו כובלים. השופטים אומרים, כי לממונה שיקול דעת מקצועי רחב, ואין מקום להתערב בו במקרה זה. השופטת ענת ברון הסכימה עם רובינשטיין וסולברג. את הממונה ייצג עו"ד רן רוזנברג, ואת חברות הדלק - עוה"ד אילת גולומב-פלנר, ברק שוורץ, שוקי חורש, אוהד בן-יהודה, גיא אלעד, תמר תורג'מן ועופר ארגוב.