בדיון ראשון על הצעת חוק ממשלתית שנועדה לתקן את החוק הקיים בנוגע למנגנון הפיצויים הניתן לאזרחים בעקבות הפקעת קרקעותיהם ולהתמודד עם פסיקות של בית המשפט בעניין, שבין השאר הובילו להגדלה משמעותית של הפיצויים, נראה כי בוועדת הכספים נרשמה (יום ג', 31.1.17) ההתנגדות נרחבת להצעה מצד חברי כנסת מסיעות רבות. הצעת החוק מבקשת, בין השאר, להתמודד עם למעלה מ-1,200 תביעות בגין הפקעות של קרקע, שכוללות דרישות תשלום בהיקף כספי שנאמד בכ-4.5 מיליארד שקלים. על-פי משרד האוצר תשלום פיצויים בהיקף הזה יגרום לפגיעה משמעותית ביכולת הממשלה לנהל את תקציבה ואף יהיה כרוך בקיצוצים בתחומים חברתיים ואף ברשויות המקומיות השונות שיהיו מחויבות בתשלומים. תיקון החקיקה המוצע משמעותו מנגד; פגיעה בזכות לפיצויי הפקעה באופן רטרואקטיבי עקב הנטל התקציבי על המדינה.

חברי כנסת מסיעות שונות תקפו את נציגי משרדי האוצר והמשפטים ואת רשות מקרקעי ישראל וטענו שהצעת החוק מהווה פגיעה חוזרת באזרחים שכבר נפגעה הזכות הקניינית שלהם ע"י המדינה. מפתיעה במיוחד הייתה הופעתו של יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן בוועדה ודבריו, מהם עלה כי "הצעת החוק הזו דורשת דיון מעמיק" והוא אף קרא ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני ש"לא לזרז את קידום ההצעה".

ח"כ עבדאללה אבו מערוף דיבר מתוך סערת רגשות ותקף את הצעת החוק: "או שיחזירו את כל האדמות שהופקעו או שייתנו אדמות חלופיות. שווי של האדמה היום זו האופצייה ואין אופציה אחרת. מדובר בחקיקה רטרואקטיבית המנוגדת לפסיקות בית המשפט בנושא".

ח"כ מיקי לוי: "יש כאן חוק שמטרתו לעקוף את הלכת בג"ץ. זו חקיקה רטרואקטיבית ואני לא אתן את ידי לכך. רומסים ברגל גסה את זכויות הקניין של האזרחים וגם רוצים למנוע מהם פיצויים הוגנים".

יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן: "החוק הזה הגיע אלינו לראשונה במסגרת חוק ההסדרים והוצאנו אותו ממנו, כי רצינו להביא את זה כחוק רגיל לדיון רציני. זו לא פעם ראשונה שיש פסק דין על הפקעות ושיש תיקון להלכות הפסוקות שכבר ניתנו. אך ברור שמי שכבר יש לו פס"ד ותובע זה כבר עניין שונה. מה שהאוצר אומר שעכשיו שזה עולה המון כסף. עליי לא מקובל כי כבר יש פס"ד, אך בגלל המשמעויות התקציביות יש לדון על זה לעתיד ולהגיע לפשרה שתהלום את הנסיבות. צריכים גם להתחשב בזכויות האזרח של אנשים".

ח"כ רויטל סוויד: "יש למדינה כוח רב מאוד והשאלה איך משתמשת בו ואיפה. זה סוג המקרים שהמדינה דורסת ורומסת, הרצחת וגם ירשת, גם זורקים לכלבים וגם לא לתת פיצוי. המדינה לא יכולה להרשות לעצמה להתנהג כמו הבריון בשכונה, לפגוע בחוקי יסוד כבוד האדם וחירותו וזכות הקניין, ועכשיו גם אומרים שיש עלויות עצומות. מצד אחד בעמונה רוצים לתת פיצויים גבוהים מאוד וכאן קרקע של אנשים ושל אבותיהם ולא רוצים לתת. הטיעון של הממשלה ציני ואפילו מעליב. חוק כזה לא יכול לעבור".

"לא מקבלים את פרשנות בית המשפט"

נציגת משרד המשפטים, אסתי ורהפטיג בס: "עמדתנו שהחוק כן חוקתי על-אף הנסיבות הספציפיות של החקיקה כאן. החוק אומר שאנחנו את הפרשנות של בית המשפט לא מקבלים. לפרשנות המאוד מרחיבה אלא לחזור לכוונת המחוקק כפי שהיתה. באחד המקרים בהם פסק בית המשפט אנו חולקים על הדרך של פירוש המונח דמי חכירה אבודים. במקרה זה הר חוצבים בירושלים היה גבעת טרשים אפילו ללא תשתיות ולא ניתן היה להגיע אליה, אז היו מקבלים מאוד מעט. כן הייתה מיועדת לאזור תעשיה".

סגן היועץ המשפטי ברשות מקרקעי ישראל, דרור אהרוני: "הסוגיה כאורך שנות המדינה. בהרבה מאוד אזורים הופקעו מאות אלפי דונמים או להקמת יישובים חדשים או לביסוסם של יישובים חדשים. לאורך השנים חלק נכבד מהנפקעים בחרו שלא לתבוע, כי חלק לעודד המדינה הצעירה, חלק כי לא רצו לתת לגיטימציה וחלק כי לא היו להם המסמכים הנדרשים להוכחת הבעלות. ב-2012 הלכת הייטנר לגבי הר חוצבים בירושלים. נפל דבר ולקח גם לנו וגם לציבור הרחב להפנים את השלכותיה והחלו לטפטף תביעות לפי הפסיקה ואז זה החמיר. בית העליון קבע בפסק דין אחר, תקופה של שלוש שנים שניתן להגיש תביעות והמדינה פרסמה באתר שלנו בואו תגישו תביעות שלא תקופחנה זכויותיכם. אנחנו פרסמנו אותנו. 600 אנשים הגישו תביעות ולאחר מכן כבר 1,200 ויותר".

מנהל תחום הפקעות, חליפין ופיצויים ברשות מקרקעי ישראל, ליאור אלה: "נושא ההפקעות לא קל. כל מדינה יש לה הזכות להפקיע לטובת הציבור שצריך את השטח. יש נציגי ציבור בוועדה של הפקעה. המדינה לא מפקיעה בקלות ואנחנו מחייבם לפנות לבעלי הקרקע ולמכירה מרצון. כשמגיעים לבן אדם הנכון ומציעים לו פיצוי עושים העבודה שלנו".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, סיכם את הדיון ואמר: "הדיון הוא לא על עצם ההפקעה אלא מה שקורה בעקבותיה. על הפיצוי. זהו דיון מאוד קשה ויש פה בעיות חוקתיות קשות. אנשים שלקחו מהם את הקניין שלהם וקבעו להם פיצויים והם הלכו לבית המשפט שפסק איך שפסק ועכשיו הממשלה באה באמצעות חקיקה לעצור את התהליך הזה. כל מי שהשתתף פה התנגד ואפילו יו"ר הקואליציה. זה חוק קשה גם מבחינת משפטית וגם מול האזרחים" גפני קרא לנציגי הממשלה "לעשות שיעורי בית ולבוא עם הצעה מתוקנת שתאזן בין הצרכים של המדינה מבחינת העלויות לצורך למנוע פגיעה קשה באזרחים ולתת פיצויים שהם באמת הוגנים בהתאם לערך הפגיעה בהם".