מפעל הש"שנים: מכירים בחשיבות ולא מתקצבים

ועדת החוץ והביטחון קיימה (יום ב', 30.1.17) דיון מהיר בנושא תקצוב שנת השירות, אשר יזמו ח"כ עמר בר-לב (המחנה הציוני), מירב בן ארי (כולנו), ענת ברקו (הליכוד) ויעקב פרי (יש עתיד).

ח"כ בן ארי: "יצא דוח של ועדה מסודרת בנושא שנת השירות, שהמלצותיה הוצגו לכל המשרדים. ההמלצה הייתה שכמו לגבי המכינות, גם בשנת השירות משרד הביטחון צריך להשתתף במימון. ב-2015 סוכם שמשרד הביטחון, האוצר והחינוך יוסיפו כל אחד עוד 10 מיליון שקלים בשנה לתקציב, וכך היה, אבל ב-2016 משרד הביטחון החליט לא לתת. בסופו של דבר, מי שהכי נהנה משנת השירות זה צה"ל כי בסוף החברה האלה מובילים בהנהגה ובתפקידי קצונה. עשרה מיליון הם סכום קטן מתקציב של מיליארדים שיכול להיות לו השפעה קריטית".

ח"כ ברקו: "המפעל הזה הוא לא שנה של הכיף, יש בזה משהו יפה מאוד של נתינה לחברה ויש לזה השלכה על המוטיבציה של בני נוער לשרת. בסופו של דבר, מערכת הביטחון מקבלת את התמורה של המימון בריבית דריבית, וגם החברה שלנו נהיית יותר טובה. אנחנו הרי בבעיה עכשיו של בעלי נתוני קב"א גבוהים שלא הולכים ליחידות הלוחמות, והדברים האלה קשורים זה לזה ככלים שלובים. זו בדיוק הכוונה בעם בונה צבא וצבא בונה עם".

יו"ר הוועדה אבי דיכטר ציטט ממסמך שכתב ראש האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון, בו נאמר כי "תרומתו המצטברת של מפעל זה לאופיה של מדינת ישראל...בכל רבדי החברה האזרחית לא תסולא בפז... שיעור בוגרי שנת השירות היוצאים לתפקידי פיקוד זוטר הוא פי 2.5 מהשיעור הכללי באוכלוסיית המתגייסים, ושיעור היוצאים לקורס הקצינים הוא פי 3 מהשיעור הכללי".

חביבה סלומון, ראש היחידה לנח"ל, שנת שירות וקד"צ במשרד הביטחון: "אנו בהחלט חושבים שהמפעל חשוב ומשמעותי לחברה ולצה"ל. הייתי חברה בוועדה הבינמשרדית, וגם שם אמרנו חד-משמעית, וזה כתוב, שמשרד הביטחון מתנגד לסייע בהיבט התקציבי אבל כן ממשיך לשמור את כל חלוקת הסמכויות".

דיכטר שאל: "ראש האגף שלך כתב מחמאות נדירות, ולמרות זאת משרד הביטחון לא מתכוון להשתתף בחגיגה, אבל ליהנות מכל פירותיה?" וסולומון השיבה "המשרד מאפשר את התקנים בדחיית השירות שמאפשרים את ההתנדבות, זו סמכותו מול משרד החינוך, שאחראי להתקצוב – וזו עמדת השר והמנכ"ל גם כיום".

נפתלי דרעי, מזכ"ל מועצת תנועות הנוער, אמר לחברי הוועדה כי למעשה משרד הביטחון קובע את כמויות המתנדבים לשנת השירות (ש"שנים), אבל אז משרד אחר, משרד החינוך, נדרש לשלם – וזהו מודל שלא קיים בשום מקום אחר ולא יכול גם להתקיים.

ח"כ עמר בר-לב (המחנה הציוני): "משרד הביטחון מתנהג כמו הבריון השכונתי. מצד אחד הוא מקבל, ושמענו שאין ספק בתועלת משנת השירות, ומצד שני לא בא לו לשלם. יש כאן צעירים וצעירות שרוצים להתנדב ולתרום, ואלה אותם אזרחים שימשיכו להיות מעורבים ותורמים גם לאחר מכן. שר הביטחון צריך לרדת מהעץ עליו טיפס, ולהעביר מסר ערכי על-ידי תמיכה תקציבית קבועה של משרד הביטחון לשנת השירות".

דני קציר, תלמיד י"ב ונציג מועצת התלמידים הארצית: "מצטרפים לקריאה לתקציב ואף להגדלת מספר הש"שנים. יש היום נכונות שיא ללכת להתנדב ולתרום, לתת עוד שנה למדינה, וחבל שיפספסו את ההזדמנות".

שלומי קסטרו, מנכ"ל מועצת ארגוני הילדים והנוער: "יש פה מהלך לא מובן של משרד הביטחון. הנוער רוצה לקחת אחריות ומשרד הביטחון מסיר אחריות. היינו בטוחים שממשיכים עם אותה הסכמה על העשרה מיליון, ומסקנות הוועדה ייושמו, וכרגע אנחנו בגירעונות יותר קשים. הארגונים פתחו סניפים על בסיס הכסף הזה. משרד הביטחון צריך להיכנס מתחת לאלונקה".

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד): "אנו רואים את המוטיבציה האדירה אצל החבר'ה הנהדרים, וממול משרד הביטחון, בדפוס חוזר של התנהגות עלובה, עושה מחטף כמו שעשה עם המורות החיילות ועם החברות של חללי צה"ל, גם עם הש"שנים. זה הכל אטימות והגיעו הזמן שתבינו שאנחנו כולנו באותה סירה והיום אתם שם ומחר אתם פה".

ח"כ חיליק בר (המחנה הציוני): "התנגדות השר והמנכ"ל ממש מדאיגה ועצובה ומראה על חולי אמיתי של המשרד במגמה של עלויות לעומת תפוקות. כולם מכירים בתגמול העצום, ואז בשורה התחתונה הם עדיין אומרים שלא יתנו את התקציב. תרומתם לחברה אדירה, אבל בעיקר רואים אותה במקומות הכי מוחלשים, במקומות שהמדינה לא נכנסת לשם והם עושים את העבודה במקומה. ההתלבטות אם להשקיע פרוטות בתפוקה כה אדירה, היא לא מובנת. המפעל הזה לא יכול לקרוס והמדינה לא רוצה את זה".

דני רוזנר, מנהל מינהל חברה ונוער במשרד החינוך: "לפני חצי שנה ממשלת ישראל קיבלה החלטה של "עתודות לישראל" והיא פותחת תוכניות רבות, למרות שהפתרון של עתודת הניהול וההנהגה נמצא מתחת לפנס – הצעירים האלה שבאים ואומרים 'רוצה אני' זו העתודה הטובה ביותר, והיא מוגבלת בשל התקציבים".

אירית ברוק, יו"ר הוועדה הבינמשרדית ממשרד החינוך: "הייתה הסכמה גורפת בוועדה בין כל אנשי המקצוע מהמשרדים ועם נציגי הציבור. בנוגע למפעל וחשיבותו, מה צריך לעשות כדי לטייב אותו, ולצורך להגיע לתקציב של 55 מיליון ש"ח. כל חברי הוועדה חתמו על הדוח, למעט החברים ממשרד הביטחון. ההיקף כולו היה מקובל עליהם וההשלכות של זה היו ברורות להם לאורך כל הדרך. ברגע שהאוצר זיהה שמשרד הביטחון מסתייג, אז גם הוא השהה את חתימתו אבל כן העביר כסף. במצב שנוצר היום, הנוער הנפלא בישראל מעוניין לתרום, ומדינת ישראל באה ואומרת שאי-אפשר".

יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, סיכם את הדיון בהעלאת הצעה להחלטה, אשר אושרה בוועדה פה אחד:

ישנה סתירה, מובנת וצורמת, בין התרומה של מפעל שנת השירות, כפי שהיא באה לידי ביטוי במסמך משרד הביטחון, החינוך והאוצר, לבין ההתנגדות של משרד הביטחון לקחת חלק בתקצוב המפעל.
צמצום היקף המפעל יפגע בראש ובראשונה בצה"ל ובאיכות משרתיו, כמו גם בהכנה לשירות בכלל, במתגייסים מהשכבות החלשות בפרט.
הוועדה מבקשת ממשרד האוצר, החינוך והביטחון להגיע להסכמה על תקצוב המפעל המבורך ורב התרומה ולעדכן את הוועדה ואת הכנסת עד ליום 22 לפברואר 2017, בפתרון שיימצא כדי לאפשר למפעל להמשיך במתכונת שהומלצה בוועדה הבין משרדית. היה ולא ימצא פתרון מוסכם בין הצדדים, הוועדה תתכנס פעם נוספת כדי לקבוע פתרון בעצמה.