ועדת החוקה חוק ומשפט החלה לדון היום (ג') בהצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 39), התשע"ז-2017, לקריאות שניה ושלישית. הצעת החוק כוללת תיקונים בשלוש סוגיות: 1. הארכת תקופת ההתמחות - מוצע להאריך את ההתמחות לשנה וחצי, אך במקביל, לאפשר למי שנוסף על היותו בעל תואר בוגר בלימודי המשפטים, הוא גם בעל תואר אקדמי נוסף (או תואר במשפטים משולב עם תואר נוסף) והשתתף בקורס במקצועות המעשיים (שהצעת החוק מסדירה היבטים שונים שלו), לעשות התמחות של שנה בלבד. 2. הסדרת הפיקוח על ההתמחות תוך העמדת שופט בדימוס שיכהן כנציב הפיקוח על ההתמחות- ייעץ ללשכה בעניינים הנוגעים לפיקוח על ההתמחות וכן יברר תלונות של מתמחים. 3. ביטול מסלול ההכרה במכללות ללימודי משפטים שאינן מוסדות להשכלה גבוהה.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי: "החוק שלפנינו הוא פרי הסכמות של נציגי האוניברסיטאות, המכללות, משרד המשפטים, הסטודנטים, כשהישיבה האחרונה התקיימה בלשכת שרת המשפטים. מסלולי ההתמחות הם לב ההסכם לאחר מאבק גדול בין האוניברסיטאות למכללות שראו בכך הרס שלהן. בלי זה החוק לא קיים. זו פשרה נכונה שכולם יכולים לחיות איתה. הרעיון היה לאתר מי הולך לעריכת דין ומי הולך להתמחות פשוטה. מי שלמד מקצועות אחרים רוב הסיכוי שלא ילך לעריכת דין ולכן יוכל להתמחות שנה ו-80 שעות".

בהתייחסו להצעת הח"כים אמר סלומינסקי כי "הסטודנטים לא יכולים לדעת בשלב כה מוקדם אם הם ירצו להופיע או לא. במקום לחייבם כבר עכשיו לכל החיים, אנחנו מאפשרים תואר נוסף ופרקטיקום. למה לכבול את הסטודנט כבר היום. זה יגרום לכולם ללכת על שנה וחצי. מה יקרה למי שירצה לשנות דעתו- תקים מנגנון להשלמות? אין בעיה להוסיף את הרעיון אבל זה מהפך שיוביל לשני סוגי עורכי דין והוא מחייב דיון עומק עם כל הגורמים".

ח"כ אורי מקלב: "צריך להשתחרר מכל הבנות ולא להקשות על הסטודנטים. אני לא בטוח שהקשחת ההתמחות הוא לטובת המקצוע או לשם צמצום כמות הסטודנטים. אנחנו רואים את כמות הנכשלים ויש מצוקה גדולה מאוד שעל הוועדה לדון בה. שנה וחצי תפגע מאוד בהתמחות כשאין משרדים להתמחות בהם וזו הארכה ב-50% של משך ההתמחות. אני מציע להשאיר שנה למי שלא מעוניין לייצג ולהעלות לשנה וחצי רק למי שמעוניין לייצג. אנשים למדו משפטים והם אחראים מספיק כדי להחליט. הדברים שנשמעים כאן רומזים לכך שאנחנו חותמת גומי על הסכמים ופשרות שהגעתם אליהם. אנחנו מציעים מסלול שעושה סדר וצדק. המדרג יתרום לתחרות ויאפשר שקיפות מלאה. זה מקדם את המקצוע ומעצים אותו".

ח"כ ענת ברקו ביקשה לדעת למי כפוף הנציב שיפקח על ההתמחות, ומה יהיו אמות המידה וכן מה קורה עם פרקטיקום למי שעושה תארים במקביל או תואר שני- "אין תוספת שכר שנשית על הסטודנטים שגם כך קורסים כלכלית. בנוסף, הייתי מוסיפה בחינה בעברית כי אנחנו רואים לאורך השנים גם חוזים הכתובים עם שגיאות. זה אלמנטרי. נושא הניצול הוא העיקרי. אני רואה סטודנטים שהועסקו ככוח אדם זול, ביזו את המקצוע ולא נתנו להם לצאת לשוק עם הכשרה הולמת".

ח"כ יעל גרמן: "אנחנו מתעלמים מהמצב בשטח שאין מקומות התמחות. התנאים המסוימים שקבעתם לקיצור לשנה ניתנים לשינוי. אנחנו מביאים הצעה שמוסכמת על הסטודנטים ועל הלשכה להבדיל בין מי שיופיע ומי שלא".

עו"ד אפי נווה, ראש לשכת עוה"ד: החוק הזה הוא פרי הסכמה כללית למרות שחשבנו שצריך התמחות של שנתיים. קשה היום למתמחים למצוא התמחות כי היא רק שנה הכוללת מילואים, חגים וחופשות, מקסימום 10-8 חודשים והמשרדים מעדיפים עו"ד צעירים כשהבדלי השכר לא גבוהים. רעיון הפרקטיקום בא מהמוסדות להשכלה משפטית שאמרו שיש סטודנטים הלומדים תארים נוספים ולכן יש להסתפק בשנה. מי שנהנה משכר הלימוד לתואר שני ויעודד את הלימודים הללו הם האוניברסיטאות שיוכלו לממן את הפרקטיקום מכספי התואר השני במקום לנסות לגלגל זאת עלינו". בהתייחסו להצעת הח"כים אמר: "אין לנו שום בעיה לקבוע שמי שרוצה לייצג בבית המשפט יחויב בהכשרה הארוכה ומי שלא- יעבור הכשרה קצרה".

היועץ המשפטי לוועדה עו"ד אלעזר שטרן: "הצעת החוק נוגעת בליבה של חופש העיסוק לתנאי הכניסה למקצוע. ככל שהמתווה מציע הארכה אחידה בחצי שנה יש בו היגיון כדי לשפר את ההכשרה. הקושי הוא בהמרה לתואר שיכול להיות בתולדות האמנות בעוד הצורך הוא בהכשרה מקצועית ומעשית. הפער גם עלול ליצור הבחנה לא פשוטה בין סטודנטים על בסיס כלכלי שככל שיש יכולת לעשות תואר נוסף פתוחה האפשרות למסלול וככל שלא- נחסמת האפשרות".

עו"ד דנה יפה ממשרד המשפטים: "ההצעה לחלק בין מסלול של עריכת דין שמאפשרת הופעה בבתי המשפט למסלול שאינו מאפשרת הופעה היא הצעה מהפכנית שאם תועלה נצטרך להחזיר אותה לשולחן הממשלה".

בעיה עם הפרקטיקום

פרופ' מיכאיל קרייני, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית: "הדבר המטריד את ארבעת דיקני הפקולטות למחקר הוא הפרקטיקום. האוניברסיטה צריכה לשאת בהוצאות של הכשרה לגילדת עורכי הדין. אני צריך עכשיו להעמיד מרצים וכוח אדם להכשרת הסטודנטים שזו דרישת הלשכה. שהלשכה תקצה כוח אדם לצרכיה".

ליאת הלבץ סמנכ"לית התאחדות הסטודנטים: "בהסכם נכתב במפורש שהפרקטיקום לא יעלה לסטודנטים כסף, שהוא ייערך בשטח המוסד ושאגודת הסטודנטים תעורב בקביעת המועד. כל הדברים הללו לא נמצאים בהצעה באופן מלא ולכן יש לנו כרגע בעיה עם הצעת החוק. אין חובה על כל מוסד אקדמי לפתוח בשטחו את הפרקטיקום וזה נוגד את ההסכם".

בדיון על נושא ההכרה בתארים נוספים לצורך הקלה בהתמחות אמר ח"כ עודד פורר כי "עולה חדש צריך גם כך לעבור דרך משרד החינוך ולכן אין צורך להפנות אותו למקומות אחרים לאישורים על תאריו. אם משרד החינוך לא יכול להעריך את התואר אז שלא יאשרו פיקציה גם לעובדי המדינה".

עו"ד מיכל חורין ממשרד החינוך: "הבדיקה שלנו לתארים מחו"ל היא טכנית בלבד, לא בודקים את הרמה האקדמית של התואר, סילבוסים ועוד. אנחנו גם לא מוסמכים לעשות משהו מעבר. אנחנו יודעים לשקול תארים זרים מול ישראלים אך זה עלול להיות פחות מהרמה האקדמית הנדרשת".

עו"ד שרית שפיגלשטיין ממשרד המשפטים: "המודל שחשבנו עליו הוא מודל שמאי המקרקעין, שם מועצת המקרקעין היא שמכירה בתארים שמשרד החינוך אישר".

היו"ר ח"כ סלומינסקי אמר כי "השאלה מי הגוף שיאשר תארים אחרים מחו"ל שאינם במשפטים כתארים קבילים". הוא קיבל את הצעת עו"ד נווה לפיה הסמכות תהיה של האגף להכרת תארים מחו"ל במשרד החינוך וכשמדובר בתואר במשפטים זה יהיה בהתייעצות עם הלשכה.