לקראת הדיון (יום ג', 5.7.17) בוועדת הכנסת בהרחבת סמכויותיה של ועדת החקירה הפרלמנטרית, נשלחה לכנסת חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת שלא לאשר את הכוונה לאפשר עיצומים פליליים על אי-התייצבות או אי-מסירת מידע של גורמים פרטיים.

ד"ר דנה בלאנדר, חוקרת במכון, כתבה כי כדאי וחשוב לאמץ חוק שיעגן את סמכויות ועדות החקירה הפרלמנטריות וחלק מהתיקונים המוצעים כגון חובה של מינימום נוכחים וחובת הגשת דוח מסכם. עם זאת, בלאנדר מביעה את הסתייגותה מהחלת חובת התייצבות והמצאת מסמכים מגורמים במגזר הפרטי, ובוודאי לוותר על הרעיון של קנסות לחברות ציבוריות. לטענתה, מדובר בהפיכה של גוף פוליטי לבעל סמכויות מעין שיפוטיות ובפגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות, ובזכויות יסוד כמו הזכות לפרטיות ולצנעת הפרט.

בלאנדר הוסיפה, כי ניכר שהצעת החוק נתפרה למידותיהם של הטייקונים שלאחרונה נקלעו לקשיים וחלקם נמצאים בחקירה, אך היא חורגת ממטרות הבסיס של הכנסת - לפקח על הממשלה. למעשה, החוק מבקש, לדבריה, להעניק לוועדת החקירה הפרלמנטרית סמכויות דומות לאלה של ועדת חקירה ממלכתית שבראשה עומדת סמכות שיפוטית (שופט בדימוס). היא הסבירה כי תהליך החקיקה החפוז של חוק יסוד אינו מקובל, ומוכיח שמדובר בשינוי ש'נתפר' כצורך השעה. אישור החוק במתכונתו הנוכחית ומתן סמכויות מעין שיפוטיות לוועדה יכול להביא בעתיד ל"חיסולי חשבונות" ולמסעי השמצות פוליטיים, ולכן יש לחשוב על דרכים אחרות לחיזוק הכנסת וסמכויותיה, כפי שמציע המכון הישראלי לדמוקרטיה.

זאת ועוד, מבט השוואתי למתרחש בעולם מעלה כי הרחבת הסמכויות המבוקשת חורגת מהמקובל בדמוקרטיות פרלמנטריות כמו בריטניה, וכי בניגוד לעובדי ציבור, אותם רשאי להחליף השר שהוא דמות פוליטית בחובת ההתייצבות, לחברות פרטיות אין הגנה דומה. כמו-כן, אין עיגון בחקיקה המוצעת לזכויות המוזמנים כמו הזכות לייצוג עורך דין כפי שמתקיים במסגרת ועדת חקירה ממלכתית או הזכות שלא לענות לשאלות במודל האמריקני. לכן, זהו חוק שעלול להוביל לפגיעה חמורה בפרטיותם של גופים ואנשים מהמגזר העסקי בכך שיו"ר הוועדה וחברי הוועדה הם הסמכות להחליט איזה חומר ייחשב חסוי.

בלאנדר מסכמת, כי ועדות החקירה הפרלמנטריות נועדו לשמש ככלי עזר נוסף לחברי הכנסת לבחון את התנהלות ומדיניות הממשלה ואף הביאו להישגים בעבר חרף היעדר הסמכויות שלהן. כך למשל בנושא הסחר בנשים, איתור והשבת נכסי הנספים בשואה והייצוג ההולם של המגזר הערבי בשירות הציבורי. אלא שההצעה המובאת יכולה להיות מדרון חלקלק להרחבת סמכויות הוועדה גם לחקירת עמותות ואנשים פרטיים בעתיד ובכך יש חשש כי הגולם יקום על יוצרו.