כמחצית מהגולשים מתנגדם למתן גישה לדוא"ל לאחר מותם

כמחצית מהגולשים בישראל מתנגדים למתן גישה מלאה למשפחה לחשבונות הדוא"ל והפייסבוק לאחר מותם. כ-20 אחוזים מהגולשים בעד לאפשר גישה לחלק מהתכנים בלבד - כך עלה מסקר בקרב מדגם מייצג של הגולשים, שממצאיו הוצגו לראשונה (יום ד', 5.7.17) בדיון בוועדת המדע.

עוד עלה מהסקר שנערך בחודש שעבר, כי פחות מחמישית מהציבור מודעים לשירותי ניהול מורשת דיגיטלית במסגרתם מאפשרים חלק מתאגידי האינטרנט לבעל החשבון להותיר הרשאות לניהול החשבון במקרה של פטירה, וכי רק 6 אחוז מהציבור הפעיל כלים אלה. לצד כך כ-70 אחוזים מהציבור לא מעוניין שלאחר מותו תהייה גישה לאיש למידע על-אודותיו השמור באתרי הכרויות.

פרופ' מיכאל בירנהק, אוניברסיטת ת"א: "ככל שהחיים שלנו הופכים יותר דיגיטליים כך המוות שלנו הופך דיגיטלי יותר. המחקר מראה יש מודעות מאוד נמוכה לנושא. חלק ניכר מהמשתמשים רוצים לשלוט בגורל המידע שלהם אחרי מותם, חלק מהם רוצים לעשות זאת בעיקר מפני המשפחה".

ורד שביט, בלוגרית וחוקרת עצמאית, שאיבדה את אחיה עיתונאי הרכב טל שביט בתאונת דרכים ונאלצה להתמודד לאחר מותו עם פריצה לחשבון הדואר האלקטרוני שלו, סיפרה על המצב המורכב: "כולם הולכים למות ולהותיר אחריהם מורשת דיגיטלית עשירה מאוד, כולל צעירים. בעולם הדיגיטלי אם לא ניהלת את נכסיך בחייך שום דבר לא יעזור אחרי מותך, לא כסף, לא עורכי דין ולא שום דבר. אני מסייעת לאנשים ופעם אחר פעם אני נאלצת לומר: זה שאת אלמנה לא נותן לך זכויות דיגיטליות, נשבר לי הלב להסביר את זה לקרובי משפחה מדרגה ראשונה. בארץ אף אחד מהגופים המוכרים לא מפרסם את המדיניות הדיגיטלית שלו אם יש כזו. מקבלים מהם הרבה תשובות - תביאו צו משפט, תביאו אישור פטירה".

שביט ציינה כי גם גוגל ופייסבוק להם פתרונות בדמות הותרת הנחיות למי להותיר הרשאות לחשבון לא מפרסמים אותם. "אני מציעה שבכל הרשמה ובכל תקופה ישאלו התאגידים מה נרצה לעשות עם החשבון לאחר מותנו, וכן להרים קמפיין ארצי להעלאת המודעות לנושא".

עו"ד איגי פז, מש המשפטים: "לדעתנו עדיף לא להתייחס לנושא הזה תחת דיני ירושה. יש קושי לפלח חומרים כאלה לחומרים כלכליים ויכול להיות בכך גם עניין לנושים בקטלוג כזה, יכולים להיות גם חילוקי דעות בין יורשים, עדיף שזה יהיה בדיני חוזים".

לשאלת יו"ר הוועדה לגבי הסדרה של הנושא השיב פז כי "התקיימו דיונים אך הם נעצרו בשלב מסוים משום שפתרון חקיקתי הוא מאוד מרוד מורכב. יש גם שאלות של הדרג המדיני שיכול להנחות את הדרג המקצועי, יש גם סדר עדיפויות".

ח"כ מקלב: "גם שיש תעדוף יש צורך להתקדם, גם הנושא הזה צריך מענה ואני מבקש שתדרשו לו".

עו"ד יהונתן קלינגר, יועמ"ש התנועה לזכויות דיגיטליות: "אני מקווה שיקודם הליך חקיקה או הסדרה לנושא. צריך לזכור שכל עוד התאגידים הבינ"ל לא יהיו צד לחקיקה, היחס שלהם אלי הוא חוזי ואין לי זכויות בקניין. הטענה שלהם תהייה אתה נפטרת וההסכם שלנו כזה".

ח"כ מקלב סיכם את הדיון: "מדובר בנושא מורכב מאוד כאשר בסופו של דבר אנחנו תלויים בספקים וחברות בינלאומיים ונצטרך לעבור מחסום גדול עד לפתרון. אך זה לא צריך למנוע מאתנו להתקדם. משרד המשפטים אני מבקש שתבחנו את הסוגיה של קניין רוחני - מה אומר החוק, מה אתם מציעים כחקיקה להסדרה. אין ספק שהשלב הראשון זו המודעות, היא יכולה לתת הרבה, לצד כך כאמור גם חקיקה על השולחן לצורך הסדרה, אנחנו חייבים זאת לציבור".