צוות משפטנים בין-משרדי להסדרת הבנייה ביו"ש ממליץ על שורה של מתווים משפטיים להסדרת מעמדם החוקי של אלפי בתים בעשרות שכונות ומאחזים המאוימים כיום בפינוי או בהריסה. כך מפרסם (יום ו', 4.5.18) נדב שרגאי בישראל היום.

על-פי החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני מלפני שנה, צוות משימה ייעודי אמור ליישם עתה את המתווים הללו ובכך להסיר את איום הפינוי או ההריסה מכ־7,000 מבנים מעוכבי הסדרה.

הצוות, בראשות עו"ד ד"ר חיה זנדברג, כיום שופטת מחוזית מוערכת ובעבר מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, הוקם על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו על-פי דרישת יו"ר הבית היהודי השר נפתלי בנט, בהתאם להסכם הקואליציוני של מפלגתו עם הליכוד.

המלצותיו המפורטות משתרעות על פני 200 עמודים, והן הוגשו עתה לשרת המשפטים איילת שקד, ליועמ"ש אביחי מנדלבליט, לשר הביטחון אביגדור ליברמן ולשר החקלאות אורי אריאל. שלושת השרים ליוו את עבודת הוועדה בשנתיים האחרונות.

עוד מדווח שרגאי כי חלק מהמבנים שבהם מדובר הוקמו ביישובים ותיקים על קרקעות שהוכרזו לפני 20 שנה ויותר כאדמות מדינה והוגדרו ככאלה באמצעות מה שמכונה "קו כחול", אלא שבדיקה מחודשת של המינהל האזרחי בשנים האחרונות העלתה שחלק מהאדמות הללו אינן אדמות מדינה. בעקבות זאת גילו לפתע שכונות שלמות ביו"ש, שהפכו ל"בלתי חוקיות".

הצוות המקצועי ממליץ עתה להסדיר ולהכשיר מחדש את המבנים שנגרעו על-ידי צוות ה"קו הכחול" של המינהל האזרחי. היועמ"ש מנדלבליט כבר הודיע לבג"ץ שהוא מאמץ דרך פעולה זו.

עוד ממליץ הצוות לחדול מכאן ולהבא מבדיקת "קו כחול" באזורים שבהם הוקמו מבנים על-פי תוכניות מאושרות. הוא אף מציין שכך המליץ בשעתו מי שכיהן כמשנה ליועמ"ש עו"ד מייק בלאס, ובמרומז מותח ביקורת על המינהל האזרחי שיזם את הבדיקה המחודשת.

באשר לעשרות מאחזים ו"יישובי בת" שהוקמו על אדמות מדינה, אך הם נעדרים רצף קרקעי ליישוב מוסדר, מציע הצוות להגמיש את העיקרון התכנוני של "צמוד דופן". עיקרון זה חייב קרבה והצמדה ליישוב מוכר קיים.

בעניין זה, מדווח ישראל היום, הצוות מסתמך על חוות דעתה של חברת הוועדה בינת שוורץ, לשעבר ראש מינהל התכנון במשרד הפנים. שוורץ מציינת שגם כאשר לא נשמר העיקרון של "צמוד דופן", אפשר להביא בחשבון שיקולים נוספים, כגון מבנה טופוגרפי, אפשרות לקיים קשר תפקודי בין יישוב האם לשכונת ההרחבה, ואף את עקרונות מדיניות הממשלה.

הצוות המקצועי מציין שדרך אחרת לפתרון קושי זה היא באמצעות הכרזה על יישוב חדש, כפי שנעשה לאחרונה לגבי חוות גלעד. הצוות גם ממליץ לשקול כריית מנהרות או בניית גשרים ליישובים שהוקמו על אדמות מדינה אך מוקפים באדמות פרטיות. חברי הצוות מציינים שאפילו הפקעת קרקע לצורך סלילת דרך גישה ליישוב באה בחשבון. עמדה זו אומצה גם על-ידי היועמ"ש.

מתווה משפטי נוסף מתייחס ליישובים שההרחבות שלהם פלשו לקרקע פרטית, לרוב בסיוע או באישור זרועות הממשלה ולרוב בתום לב.

זנדברג וצוותה מציינים שמצב זה אינו ייחודי ליו"ש, ומביאים דוגמאות להסדרת מקרים דומים בתחום ישראל הריבונית ומציעים הסדרה דומה גם ביו"ש. חברי הצוות מתייחסים גם למצוקתן של עשרות נקודות יישוב לא מוכרות ביו"ש, שמסיבה זו אינן נהנות משירותים מוניציפליים בסיסיים. הם מציעים להרחיב צו אלוף קיים, שמאפשר כבר כיום למועצות מקומיות להעניק שירותים למי שלא גר בתחומי המועצה, ולאפשר זאת גם למועצות אזוריות.

בראש הצוות עמדה עו"ד ד"ר זנדברג, שמונתה לתפקיד על-ידי השרה שקד. החברים הנוספים בו היו היועמ"ש לשעבר של מערכת הביטחון אחז בן-ארי, עו"ד רונן פרץ ממזכירות הממשלה, בינת שורץ והמשפטן ד"ר חגי ויניצקי, מומחה לדיני קניין ביו"ש. היו"ר הראשון של הצוות, מזכיר הממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, פרש ממנו עם כניסתו לתפקיד היועמ"ש לממשלה.

חברי הצוות מציינים שהפתרונות שלהם עולים בקנה אחד עם פסיקות בג"ץ ומבהירים שנצמדו לשלושה עקרונות: הקפדה מרבית על זכויות התושבים הפלשתינים בהתאם לכללי המשפט הבינ"ל; ניסיון להביא להסדרת התיישבות ביו"ש שהוקמה בתמיכת המדינה; ודבקות בחוק הקיים ביו"ש כיום.

במבוא לדוח מזכירה הוועדה את עמדתה הרשמית של הממשלה שלפיה, "למדינת ישראל כמדינת העם היהודי יש זכות ותביעה לאזורים שמעמדם שנוי במחלוקת בארץ ישראל". הוועדה גם מפנה למסמך המשפטי שפרסם לאחרונה משרד החוץ, שעל פיו להתנחלויות יש בסיס חוקי.

ראשי שדולת א"י בכנסת, חברי הכנסת יואב קיש ובצלאל סמוטריץ', מסרו בתגובה לדוח ועדת ההסדרה: ״אנו מברכים על פרסום הדוח, המציג ארגז כלים משפטי להסדרת ההתיישבות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. הממשלה תיבחן ביישום ההסדרה, ביחס לעשרות ישובים צעירים ולאלפי מבנים בישובים הוותיקים. כבר בימים הקרובים נבחן את יעילות פעילות הממשלה להסדרה, בדיון מיוחד שיזמנו לצורך כך בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת״.