שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, השתתפה בישיבה ואמרה כי אין סיבה להחריג אף מוצר אם הוא לא מהווה סכנה בטיחותית ואיפה שמשרד הכלכלה יצטרך לסייע לתעשיה הוא יעשה זאת. היו"ר מיכאל ביטון אמר בתגובה כי הוא חולק על השרה, וכי הוועדה לא מקבלת הוראות מהממשלה ולכן איזנה בין כל העמדות שנשמעו, הוא הזכיר כי ההחרגה נעשתה באופן מידתי ועל דעת מנכ"ל משרד הכלכלה. עם זאת, ביטון אמר כי יהיה מוכן לקצר את התקופה לחצי שנה, כאשר בזמן הזה תבחן השרה את הנושא ותקבל החלטה. אם השרה לא תקבל החלטה באותה תקופה אז שלוש המוצרים הללו יוחרגו לשנה ולאחר מכן יכנסו לרפורמה, והוועדה אישרה את הצעתו. ברביבאי הבהירה כי בכוונתה לסיים את הטיפול בנושא בתוך חצי שנה.

בנוסף לכך ביקשה הוועדה לוודא שיצרנים ישראלים לא יופלו לעומת היבואנים מרגע שהרפורמה תיכנס לתוקף. סוגיה נוספת שעלתה בישיבות הקדומות נגעה לכמה מאות מעובדי מכון התקנים שעשויים להיות מפוטרים בעקבות הרפורמה. היו"ר ביטון דרש כי יימצא פתרון שיאפשר לנייד אותם לטובת מערכת האכיפה שיקים משרד הכלכלה. היום אישרה הוועדה כי עובדי מכון התקנים שהם מעל גיל 40 ואינם זכאים לגמלה, יוכלו להגיש מועמדות למשרות האכיפה ללא בפטור ממכרז.

טרם אישור ההצעה ביקש ביטון לבחון גם את סוגיית האכיפה. מנכ"ל משרד הכלכלה, רון מלכא, הציג בפני הוועדה את תוכנית האכיפה של המשרד, לפיה יתווספו 46 משרות למשרד, מתוכן 11 משרות תוספת מפקחים וצוותים מקצועיים תומכים, 8 משרות תוספת לבקרה ביבוא, 8 משרות תוספת לצוותי אכיפה פלילית ועיצומים כספיים. בשלב שני יתווספו 19 משרות שיגויסו בהתאם לצורך. עוד הוא ציין כי התוספת התקציבית תעמוד על 30 מיליון שקלים עבור בדיקות יזומות ביבוא ועוד 30 מיליון שקלים בגין שמירת יכולת לאומית לבדיקות מעבדה.

בנוסף לכך הוסכם, בהתאם לבקשת היו"ר, כי ככל ששרת הכלכלה תבקש להחריג מוצרים נוספים וועדת החריגים לא תמכה, אם הממשלה תאשר את בקשת השר, בניגוד להמלצת ועדת החריגים, הוספת החריגים תצטרך להיות באישור ועדת הכלכלה. זאת למעט צווים זמניים ודחופים שבסמכות השרה לקבוע. בעניין זה הזכיר היו"ר ביטון כי תפקיד הוועדה הוא לפקח על עבודת הממשלה.

ברביבאי ברכה על אישור ההצעה ואמרה כי מדובר בהצעה שתאפשר ליותר מוצרים להגיע לארץ וזה ישפיע גם על המחיר. לדבריה, המשרד ימשיך לתמוך גם בתעשיה המקומית, שתהנה גם היא מהרפורמה. עוד ציינה השרה כי עד סוף 2021 יבחנו תקנים נוספים ותיבדק האפשרות להרחיב את הרפורמה. לקראת יוני המהלך יצא לדרך והמשרד מתכוון להשקיע גם בפיקוח בשווקים. היו"ר ביטון אמר כי חוק טוב הוא כזה שלא רק מונח על המדף, אלא גם מיושם והמבחן יהיה ביישום ובפיקוח והבקרה.

באשר לפיקוח של הוועדה, היום אושר כי שרת הכלכלה תדווח לוועדה עד חודש לפני כניסת הרפורמה לתוקף, ביוני 2022, על ההיערכות. לאחר מכן תדווח השרה לוועדה אחת לשנה, במשך ארבע שנים, על היישום. בתום הדיון אושרה ההצעה פה אחד, בתמיכת ח"כ ביטון, ח"כ לימור מגן תלם, ח"כ רון כץ, ח"כ מיכל שיר, ח"כ סימון דוידסון וח"כ יבגני סובה.

סגן ראש אגף התקציבים באוצר, אסף וסרצוג, בירך ואמר: "זה באמת יום מרגש. קשה לי להסביר לכם ברמה האישית איך זה לראות משהו שנרקם מרעיון קטן לאירוע כזה גדול. קשה להפריז בהיקף הרפורמה. אני לא חושב שאנשים מבינים מה היקפה, היא מטפלת בחלק ענק מהמוצרים במשק והמעבר לתקינה אירופית והצהרה הם חסרי תקדים בכל מובן".

סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר, רז הילמן, בירך גם הוא ואמר כי הרפורמה משמעותית ביותר. היועץ המשפטי של התאחדות התעשיינים, הודה גם הוא ואמר: "העבודה רק מתחילה עכשיו. זו רפורמה מקיפה ומשמעותית, שפותחת לחלוטין את הייבוא. תדאגו לאכיפה כי ללא אכיפה הצרכנים יפגעו וגם התחרות".

ח"כ רון כץ סיפר כי מאז 2013 מדברים במפלגתו על "איפה הכסף" ועל יוקר המחיה, ואמר כי זה יום מרגש. לדבריו, "הציבור ירגיש כבר בקרוב את הרפורמות, עשינו ספתח אדיר ושרק נמשיך ככה".

את הישיבה סיכם היו"ר ביטון ואמר כי מדובר בסופן של שלושה שבועות אינטנסיביים בוועדת הכלכלה, שאישרה את כל הרפורמות שהונחו על שולחנה, בשינויים ושיפורים גדולים. הוא הוסיף כי הוועדה תמשיך לפקח על משרדי הממשלה, שרצו את החוקים מהר, ואמר: "אנחנו נדרוש יישום מהר ותוצאות מהר".