ישראל בשנת 2050 - המדינה המערבית הצפופה ביותר

עתיד צפוף מאוד: הוועדה לאתגרי הצעירים בישראל, קיימה (יום ב', 13.6.22), דיון מיוחד בנושא השפעת אובדן השטחים הפתוחים על רווחת הדור הצעיר בשנת 2050. ח"כ רם שפע אמר בפתח הדיון כי "על כולנו להבין שאנחנו במשבר קיומי. אנחנו צעירים שחרדים ממה יהיה פה עוד 30 שנה, אנחנו עם תקשורת שלא מבינה את חומרת המצב. במקום לצופף ערים, משתלטים על שטחים חקלאיים ירוקים. התפקיד שלנו לגרום לשנות תודעה, להשפיע על חוקים, שהמשרד להגנת הסביבה יצליח לחולל את השינויים שהוא צריך לחולל".

ראש תחום מגוון ביולוגי, המשרד להגנת הסביבה, ד"ר אנה טרכטנבורט: "החזון שלנו שלכל רשות עירונית יהיה סקר עירוני שבעזרתו היא תדע אילו שטחי טבע עירוניים שברשותה עליה לטפח ולשמר. קצב איבוד השטחים הפתוחים לא מתמתן, אלה להפך". בתגובה לכך אמר ח"כ יוראי להב-הרצנו: "הצורך להגן על זכויות בני הדור הבאים, היא לא עניין בלעדי של משרד אחד. זה אירוע חובק משרדים, מצפה לשמוע חיבה לנושא השטחים הפתוחים גם במינהל התכנון והבניה".

ח"כ אלון טל, הציג נתונים מדוח מחקר של ארגון "צפוף", ולפיהן, עד לשנת 2050, עשויה אוכלוסיית המדינה לצמוח ליותר מ-17.5 מיליון תושבים. "מדינת ישראל תהפוך למדינה המערבית הצפופה ביותר, עם יותר מ-800 איש על קמ"ר", התריע ח"כ טל והוסיף כי: "אנחנו מכירים את המציאות ויודעים שהגנה על השטחים הפתוחים אינה מספקת. מבקש לדעת מה עושה מנהל התכנון ומשרד השיכון כדי לתרגם את האמירות למציאות. השטחים הפתוחים נעלמים בקצב מסחרר של 24 קמ"ר בשנה, והוא הולך לגבור עוד ועוד עם הגידול באוכלוסייה. ישראל צפויה לאבד שטחים פתוחים בגודל פי 8 מהעיר תל אביב עד לשנת 2050. מצפה מכל הגורמים המקצועיים לקדם באופן מידי את התוכנית האסטרטגית להגנה על שטחים פתוחים".

נציגת מינהל התכנון, אילת אסולין: מקדמים תוכניות שמטרתם היא שמירה על שטחים פתוחים. גם בהיבטים סביבתיים, אקולוגיים. אני מודעת לזה שיש לחצי פיתוח מאוד גדולים ונעשה מאמץ לאזן בין פיתוח לבין שמירה על שטחים פתוחים.

בסיס חינוכי

מנהל תחום ארצי תכנון וקולחים, משרד הבינוי והשיכון, אילן טייכמן: "המאמץ שלנו הוא לייעל את התכנון, לבנות יותר יחידות דיור באותה התוכנית. התנאי לתכנון טוב הוא בשמירה על איזון בין השמירה על שטחים פתוחים והצורך במבני מגורים. בישראל לא נבנים מגורים שלא לצורך, המשרד נגד עניבות חנק ליישובים עירוניים".

חבר מועצת העיר ירושלים, יובב צור אמר כי "הסיפור כולו הוא תולדה של משבר הדיור, שגורם להסתכלות צרה של הרשויות המקומיות ומנהלי התכנון. במקביל לצורך בהורדת מחירי הדיור והתחלות בנייה, צריך להתחיל תהליך שיכפה על הרשויות המקומיות בכדי שיציגו תוכניות מתאר עד לאן הן רוצות לגדול. כשאין תוכניות ברורות, מתחילים להשתולל.

עדי שי לוסטינג, פעילה חברתית סביבתית: "לא משמח לשמוע שבמינהל התכנון רגל ימין לא יודעת איפה רגל שמאל. המאבק על חוף פלמחים לימד אותי כמה אחריות יש לנו. זה הבסיס לכל דבר במדינה הזאת. לא די בדיונים, צריך מעשים, לייצר בסיס חינוכי ופתרונות כדי לשמור על מה ששלנו, כדי לייצר מציאות אחרת".

רכז פעילים בארגון 'מצילים את ירושלים', עודד כספי, שיתף במאבק אותו מנהל הארגון על המדיניות המתכוננת לגבי בניה בהרי ירושלים: "כשאנחנו מאיימים על השטחים הפתוחים שלנו, ודורסים אותם בתכנון קלוקל, אנחנו פוגעים ישירות בצעירים ובדורות הבאים, שפשוט לא יזכו לשלוות הנפש הזו במרחק סביר מביתם, קורא מפה לכנסת לתמוך במאבקנו עד שהרי ירושלים יקבלו הגנה רשמית מהמדינה. תושבי ישראל זקוקים לטבע, לא פחות מאשר כל בניין וכביש מתוכנן. אנחנו הולכים בדרך רעה מאוד לאסון אקולוגי ובבריאות הנפש. אם לא ננצח במלחמה הזו, נפסיד הכל".

אושרי זיו ניסים, פעיל בנוער למען האקלים: "ככל שפעלתי יותר במאבק להצלת הרי ירושלים נחשפתי יותר להשלכות של משבר האקלים. אחת הסיבות שאני במחאה היא בעצם שמה זה יעזור שאנחנו מוחים ופועלים כדי לעצור את תוכניות הבנייה אם בעוד עשר שנים רכס הר לבן ייהרס בשריפה או מהשלכות אחרות של משבר האקלים. אין לנו טבע לבזבז, לא צריך להילחם על כל קמ"ר, אלא על כל סנטימטר של שטח פנוי".