בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
שורד השואה פרץ סבח [צילום: ערוץ הכנסת]
|
|
|
שורדי שואה מעוטף עזה והצפון על מתקפת ה-7 באוקטובר
|
|
|
|
שורד השואה פרץ סבח: "הסתתרתי שלושה ימים בממ"ד לבד"
|
שורד השואה מיכאל קופרשטיין, סבו של בר שנחטף לעזה סיפר: לא רצו להראות לנו את הסרטונים שהופצו שרואים אותו קשור והוא צועק את השם שלו. את הסרטונים האלה לא קיבלנו מהצבא אלא מהטלגרם ● שורד השואה שלמה כהן: פוניתי למלון באילת רק לאחר שבועיים ומשם הגעתי לבית אבות בבאר שבע
|
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה בראשות ח"כ מירב כהן קיימה (יום ב', 6.5.24) ישיבה מיוחדת לציון יום השואה והגבורה בהשתתפות שורדי שואה מעוטף עזה וצפון הארץ, שפונו מבתיהם בשבעה באוקטובר. ע"פ נתוני הרשות לזכויות ניצולי השואה, חיים היום בישראל 133,362 ניצולי שואה ונפגעי התנכלויות אנטישמיות בתקופת מלחמת העולם השנייה. גילם הממוצע של השורדים עומד על 87. בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ מירב כהן: "את הוועדה הקמנו לראשונה מתוך הבנה שאלה השנים האחרונות שאנחנו יכולים לשרת את האנשים היקרים האלה. לצערי אנחנו נפרדים מעשרות שורדים בכל יום. כמעט 15 אלף שורדים נפטרו בשנה האחרונה וזה תמרור אזהרה לכולנו לפעול לרווחת השורדים. 2,000 שורדים פונו מביתם עקב המלחמה. שורד השואה משה ריידלר ז"ל נרצח במתקפה, ושורד הפרהוד שלמה מנצור מכיסופים נחטף לעזה, ועוד שורדים נוספים שהנכדים שלהם נחטפו, נרצחו או נפלו מאז השבעה באוקטובר.
|
|
|
שורד השואה מיכאל קופרשטיין, סבו של בר שנחטף לעזה מהמסיבה ברעים: עברתי את השואה הגדולה ביותר שהייתה. בוקר אחד מוקדם שמענו פיצוצים בעיר שבה חייתי במולדובה. הבניין התחיל ליפול ואמא הצילה אותי. עלינו לרכבת ולאחר כמה ק"מ המטוסים פיצצו את הרכבת ורוב היושבים נהרגו. הצלחנו לברוח ורצנו ליער. אימא לא הספיקה לקחת מים ואוכל, דפקנו בדלתות של אנשים שגרים בדרך והם סגרו את הדלתות בפנינו ואיימו עלינו שהם יקראו לצבא. ככה הסתובבנו במשך שבועות. אכלנו את מה שמצאנו על האדמה. סבלתי מקור, רעב וצמא. ב-1943, כשהצבא האדום הצליח לשחרר את סטלינגרד, אספו את הילדים ושלחו אותנו לסביר. שנה וחצי לא ראיתי את אימא שלי. חזרנו לצ'רנוביל. את אבא שלי לא ראיתי 10 שנים, לא ידענו מה איתו ואיפה הוא. הסתבר שהוא ישב בכלא 10 שנים בכלא הסובייטי רק בגלל שהוא נפל בשבי הגרמני בזמן המלחמה. מיכאל ביקש להתייחס גם לסיפורו של נכדו בר: הנכד שלי מצוין, חברמן. שירת בצבא ונותר לו חודש להשתחרר מהצבא. הוא אבטח את המסיבה. בשש וחצי, אשתי ביקשה לדבר איתו. הוא ענה ואמר שהכל בסדר. אבל הסבתא שומעת שמישהו לידו צועק שיש רקטות שנופלות עליהם והשיחה נותקה. ומאז לא הצלחנו להשיג אותו. הבת שלנו חיפשה אותו בכל בתי החולים, התקשרנו לצבא ולמשטרה שלא עזרו לנו. לא רצו להראות לנו את הסרטונים והתמונות שהופצו שרואים אותו קשור והוא צועק את השם שלו. את הסרטונים האלה לא קיבלנו מהצבא אלא מהטלגרם. הוא עבד כדי לסייע לפרנס את המשפחה ואת האחים שלו. אנחנו לוחצים ומבקשים לשחרר אותו, אבל אין מידע עליו. חבר של בר אמר לו לברוח, אבל בר היה חובש ובחר להישאר ולטפל בפצועים במסיבה. הספיק לפנות שלוש פעמים פצועים למושב פטיש עד שניתפס.
|
|
|
השורד פרץ סבח נולד בשנת 1937 באלג'יר, שם סבל מהצקות של המוסלמים המקומיים ומרעב ששרר באותה התקופה. ב-7.10 היה בביתו בשדי אברהם. מתחילת המלחמה הוא מפונה מביתו. פרץ סבח שיפר בוועדה בכנסת: "אני זוכר בעיקר את תחושת הרעב כילד. נאלצנו לחלוק ביננו את מעט האוכל שהיה. כשהייתי בן 6, נחתו בנות הברית באלג'יריה והצילו אותנו מהגרמנים. בשבעה באוקטובר חוויתי טראומה עצומה, זה היה שואה עבורי. חשתי תחושת פחד וחוסר וודאות. בשבת ההיא בבוקר התעוררתי לרעש של הפצצות וירי, לא היה חשמל ולא יכולתי להתקשר כדי לברר מה קורה. נעלתי באמצעות מוט את דלת הממד. ככה הייתי במשך יומיים, ללא חשמל וללא תקשורת. הייתי עם מעט אוכל ומים. עד שבזכות המשפחה שלי הגיעו אליי כוחות הביטחון לשחרר אותי לרכב חילוץ. לא הספקתי לקחת שום דבר איתי".
|
|
|
שורד השואה שלמה כהן נולד בשנת 1934 בטרנסילבניה שברומניה. בתחילת המלחמה הוברח יחד עם אחיותיו לבית יתומים בבודפשט, ולאחר מכן נלקח לגטו ואביו נשלח למחנה עבודה. את האב פגשו רק כאשר עלה לארץ. מתקופתו כקצין בצבא שלמה גר בנגב המערבי, ובעברו היה אחראי ביטחון של אזור רחב של ישובים בעוטף. שלמה כהן גר בעמי עוז שבעוטף עזה ומפונה מביתו: הסתתרנו בבית יתומים יהודי. הגרמנים הרגו את אימא שלי מיד לאחר שילדה תינוק. הסתתרנו בבית יתומים בנפרד מהאחיות שלי. הגרמנים פלשו לשם ושלחו אותנו לגטו. משם הובלנו יום אחד לנהר הדנובה. קילומטרים שלמים של יהודים. במשך יום שלם הם ירו בקבוצות של 20 יהודים בכל פעם לתוך הנהר. כשהגיע תורי ותור האחיות שלי, החזקתי בידיים שלהן והן בכו. פתאום שמענו שצועקים לחזור חזרה לגטו. בדרך חזרה מטוס רוסי הטיל פצצה, ניצלתי את המצב וברחתי עם האחיות שלי חזרה לבית יתומים. כשנגמרה המלחמה עליתי לארץ." על מתקפת ה-7 באוקטובר סיפר: "באוקטובר נשארתי לבדי ביישוב עם אקדח טעון, אין לי מקלט או ממ"ד. ירדתי יותר מ-17 קילו. פוניתי למלון באילת רק לאחר שבועיים ומשם הגעתי לבית אבות בבאר שבע. מצפים לימים טובים יותר שנוכל לחזור לביתנו."
|
|
תאריך:
|
06/05/2024
|
|
|
עודכן:
|
06/05/2024
|
|
מירב ארד
|
+טקס הזיכרון לשואה בכנסת התקיים תוך הזדהות עם החטופים
|
18:32 06/05/24 | עידן יוסף |
בכנסת התקיים טקס "לכל איש יש שם", שעמד בסימן "רְאו, היו קהילות ואינן עוד: הקהילה היהודית ושברה", בהשתתפות יו"ר הכנסת, הנשיא, ראש הממשלה, מ"מ נשיא העליון, שרים, חברי כנסת, יו"ר הנהלת "יד ושם" וראש עיריית ירושלים משה ליאון. האישים קראו שמות של נספי השואה, תוך ציון סיפור חייהם הייחודי. בנוסף, הוצב כיסא צהוב ריק בשורה הראשונה בקהל, כהזדהות עם משפחות החטופים. בנאומו, הדגיש נתניהו את הקשר בין השואה לטבח 7 באוקטובר, וקרא להמשיך במאבק חסר הפשרות כנגד הטרור. "הכוונה של המרצחים, האנסים, עורפי הראשים והחוטפים של יקירינו, שעדיין שם ואנו נחושים להוציאם - היא אותה כוונה של הקלגסים הנאצים שרצחו שליש מבני עמנו", אמר נתניהו. "ההבדל הוא שהיום יש לנו חיילים גיבורים, שמאות מהם נפלו בגבורה אין קץ ואחרים נפצעו. אנחנו מחבקים אותם ואת משפחות הנופלים ומשפחות החטופים".
|
|
|
|
+אנחנו חיים
|
14:35 06/05/24 | דרור גרין | לרשימה המלאה |
אנדראש מזאי מאפשר לנו להתרחק מהטראומה, מבלי לשלול או לדחות אותה או להדחיק אותה, ומזכיר לנו שבכל רגע, גם ברגע שלפני מותנו, אנחנו חיים, ובכל רגע אנחנו יכולים למצוא אושר קטן
|
|
|
|
[צילום: AP]
|
|
|
|
+"כרסום שידענו טיבו אך לא את פשרו"
|
13:55 06/05/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
ע"פ 347/88, איוון דמיאניוק נגד מדינת ישראל. השופטים מאיר שמגר, מנחם אלון, אהרן ברק, אליעזר גולדברג, יעקב מלץ. 29 ביולי 1993
|
|
|
|
הדיון בערעור דמיאניוק בבית המשפט העליון [צילום: יעקב סער, לע"מ]
|
|
|
|
+שקרים על השואה בתביעות פיצויים
|
12:15 06/05/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
ע"פ 264/65, יוסף שיוביץ ויוסף ראש נגד היועץ המשפטי לממשלה. השופטים שמעון אגרנט, יואל זוסמן ואלפרד ויתקון. 29 באוקטובר 1965
|
|
|
|
גירוש יהודים ברומניה [צילום: בונדסארכיב]
|
|
|
|
+זה לא אותו דבר, זה לא שואה
|
11:51 06/05/24 | יצחק הרצוג | לרשימה המלאה |
נאום נשיא המדינה בעצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יד ושם ירושלים [כ"ז בניסן תשפ"ד, 5.5.2024]
|
|
|
|
הרצוג. שעת הזיכרון [צילום: קובי גדעון/לע"מ]
|
|
|
|
+בפעם הזאת בהיסטוריה דם ייענה בדם
|
11:06 06/05/24 | דרור אידר | לרשימה המלאה |
יום השואה השנה מעורב עם מאורעות ה-7 באוקטובר ▪ הלקח הראשון שתמיד שיננו היה "לא עוד שואה" ▪ חשוב בימים אלה להזכיר את הלקח הנוסף: "לא עוד גלות"
|
|
|
|
מתעצם הזיכרון [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
|
|
|
|
+המופתי הנאצי - מקור ההשראה
|
10:17 06/05/24 | יוסי אחימאיר | לרשימה המלאה |
אמנת החמאס מצטטת את מוחמד: "לא תגיע עת הגאולה עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, עד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ויאמרו האבנים והעצים: הוי מוסלמי! הוי עבד אללה! יש יהודי מתחבא בוא והרגהו!"
|
|
|
|
חג' אמין אל-חוסייני [צילום: לע"מ]
|
|
|
|
+"שאלה להיסטוריה ולא לבית משפט"
|
10:03 06/05/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
ע"פ 77/64, הירש ברנבלט נגד היועץ המשפטי לממשלה. השופטים יצחק אולשן, משה לנדוי וחיים כהן. 1 במאי 1964
|
|
|
|
הירש ברנבלט לאחר הרשעתו המוקדמת [צילום: העולם הזה]
|
|
|
|
+"הוא היה הגבוה והוא היה המפקד"
|
07:08 06/05/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
ע"פ 336/61, אדולף אייכמן נגד היועץ המשפטי לממשלה. השופטים יצחק אולשן, שמעון אגרנט, משה זילברג, יואל זוסמן ואלפרד ויתקון. 29 במאי 1962
|
|
|
|
בית המשפט העליון בערעור אייכמן [צילום: לע"מ]
|
|
|
|
שורד השואה פרץ סבח: "הסתתרתי שלושה ימים בממ"ד לבד"
|
|
"בשעה זו, שעת הזיכרון, בפתחם של "הימים הנוראים" של הישראליות - אשר מתחילים הערב ויסתיימו ביום העצמאות השבעים ושישה למדינת ישראל - הילה של קדושה יורדת על הארץ ודממה עוטפת את כל בית ישראל. אבל זוהי איננה שנה רגילה. וזה איננו יום זיכרון רגיל. השנה, מדינת ישראל נמצאת במלחמה. אנחנו נמצאים במלחמה.
|
|
|
ובהתקדש יום איננו צריכים לזכור השנה; אנחנו הזיכרון. בנו היה המעשה. הנה קמים כל מתינו מקבריהם, כל הרוגינו ונרצחינו, באים באש ובמים, אסירי עוני וברזל, ומקבלים את הבאים החדשים בשעריהם, מתֵי החגיגות והשדות הצרובים, שרופי הבתים והתקווה. הם נדים להם לנחמם ויושבים איתם לארץ "שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת", ואין דובר אליהם דבר, כי רואים הם "כִּי גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד".
|
|
|
הרב ישראל לאו יצא במאמר בטענה שעיקרה: אין להשתמש במונח "שואה" כדי לתאר את אשר ארע ב-7 אוקטובר 23. בניסוחו: "תעזבו את השואה. אין יותר מילים בעברית, רק שואה כדי לתאר מה שקרה לנו בשמחת תורה"?
|
|
|
במסגרת מיזם של רכבת ישראל, מתועדים ומונצחים סיפוריהם של שורדי שואה, בני משפחות של עובדי החברה. במלאת שלוש שנים למיזם, תועדו השנה סיפוריהם של שורדי שואה יוצאי יוון, מזרח ומערב אירופה, והשנה - גם של יוסי בוכניק, שורד שואה מטריפולי שבלוב ומנחם יוסוביץ', שורד מחנה ההשמדה אושוויץ. בסיום הצילומים מעניקה הרכבת למשפחה את התיעוד המלא כמתנה שתלווה אותה כמזכרת לכל החיים.
|
|
|
"עמק תבואות וכרם זיתים / עמק חיטה לבנה כפשתן" - כך שוררה דליה רביקוביץ' בשירה המרטיט "עמק דותן", שנכתב ב-1967 לזכרם של חללי הקרב העז במלחמת ששת הימים. המשוררת לא ידעה כנראה כי עמק דותן, הסמוך לשכם, ידוע גם במשרפות הפחם הגדולות שלו. לעמק המוריק, שבו כדברי המשוררת "כל פרח שדה, אז היה מלבב / שם חלפו העבים הצחורות לאיטן", הוועדה במלחמת העולם השנייה גם תוכנית זדונית.
|
|
|
|