לוחמות שקופות: צה"ל לא מוכן לנשים במילואים

סא"ל שיר אבינועם ראש תחום פרט בצה"ל סיפרה כי היא מגויסת מליל 7 באוקטובר ברצף עד ימים אלו. "יש לי עסק פרטי שנמצא בהשהיה, בשם צה"ל ובשם המולדת, ואני שותפה לשיח ולנושא הדיון. חשוב לי לומר שאין הבדל בין נשים לגברים בשיבוץ למילואים. יש לנו סדר גודל של 60 אלף נשים שמשרתות במילואים וזה מראה עד כמה זה משמעותי למלחמה. יש שינוי חדש שבמסגרתו נשים לא השתחררו משירות מילואים מיד ואוטומטית עם הולדת ילדן. שמים אותן בהשהיה, ואם הן רוצות לצאת לפטור - זה בשיח משותף".

רס"ן אור כהן, המפקדת הראשונה בספינת דבורה: "הייתה לי חברה שיצאה באופן אוטומטי משירות מילואים כשהיא הפכה לאימא ולכן היא הפסידה הטבה במשכנתה. צריך לעשות 'שבץ נא' בתפקידים. יש לי חברות חובלות שיכולות לצאת לשירות משמעותי ואחרות בלי עורף משפחתי של סבים וסבתות שלא מאפשר להן להיות שם במילואים. צריך לעשות פה סודוקו של מיצוי ההון האנושי. איפה הנתונים הגבוהים של לוחמות שאנחנו רואים בנתוני השירות הסדיר במילואים? לא מוצאים להן תפקיד במילואים. יש הרבה לוחמות במילואים שלא מצוותות, וזה פוגע בכשירות המבצעית שלהן".

ח"כ תמנו שטה: "מדובר בפגיעה בכשירות של הלוחמות כשאומרים להן אתן בהשהיה לעומת הגברים שמכשירים אותם ללוחמה. למה שצה"ל יקבע ללוחמת שעברה את כל ההכשרה כמו גברים שהיא לא עוברת קו אויב?". רס"ן כהן: "גם ה-18% שהתגייסו למילואים נלחמו כדי לקבל תפקיד משמעותי במילואים. חיפשנו בנרות תפקידים מאתגרים". סא"ל אבינועם טענה: "השיבוץ של נשים במעבר מירות סדיר הוא זהה לגברים. במעבר מסדיר למילואים לא נשבץ לוחמת בתפקיד של תומכת לחימה". היו"ר: "אפשר לשבץ ולייבש לוחמת כמו שחקן כדורגל ששמים אותו על הספסל". סא"ל אבינועם: "יש נשים שמבקשות לעבור תפקיד, וכמו שיש נשים שביקשו להתנדב, כך גם גברים, וההתייחסות למשרת מילואים פעיל ואם אני יוצאת לפטור מחר בבוקר הזכאות שלי כמשרת מילואים פעיל היא לעוד שנתיים, אז ההטבות כמו הנחת קרקע ואגרת רישוי רכב, אז הזכאות נשמרת לכל התקופה". היו"ר: "אני לא מאמינה שדין אישה כדין גבר לשירות מילואים פעיל, כי כשהדלתות נסגרות אז אני שומעת דברים אחרים לחלוטין".

רביד ישורון, לוחמת מילואים: "נולדתי וגדלתי בנתיבות. אני במילואים כל חיי. ב-7 באוקטובר התעוררנו לקול האזעקות בעוטף, אבל איש לא קרא לי ואיש לא התקשר אלי - וכל התרגולים של 15 שנה פשוט קרסו. בתור אישה ביחידה שהיא רק עם גברים ומבקשת שירותים נפרדים או מקלחת נפרדת, אני לא מקבלת מענה מכלל הגורמים שאני פונה אליהם".

רס"ן חני סוסיה, מפקדת שאחראית במילואים על השמדה של מרגמות שיורות לעבר הצבא והעוטף שיתפה: "8 שנים הייתי לוחמת בתותחנים. ב-8 באוקטובר הגעתי לאוגדת עזה והאוגדה דיממה, אבל לא היה לי זמן להתעסק בתחושות שלי, וראיתי לנגד עייני רק את הרצון להציל חיי אדם. איש לא שאל אם אני בסדר כל התקופה הזאת, אבל אני מדברת בשם המון נשים שמעלות את השאלה - האם אנחנו צריכות פסיכולוג או האם ילדיי צריכים משהו?".

אילאיל קומיי דרור, רס"ן במילואים, סיפרה לוועדה על השגרה הקשה של לוחמת מילואים שמשאירה משפחה בעורף: "אני נמצאת בנחל עוז במשימת איתור נעדרים. מעלי מסוקי קרב ופתאום המורה שולחת לי הודעה ש'הבת לא עשתה שיעורים במתמטיקה'. הם ידעו שבעלי בבית, אז למה שולחים לי הודעה כזאת? תפרגנו למילואימניקיות ואל תשאלו אותי למה אני מתנדבת, כי גבר לא היו שואלים שאלה כזאת".

המילואימניקית גל אלקלאי הוסיפה: "שירתּי למעלה מ-130 ימים. לא קיבלנו ציוד בסיסי כמו תחבושות היגייניות כשהגברים קיבלו תחתונים וציוד אישי נוסף. צה"ל לא יודע לתת מענה, וגם כשבצבא קיבלו תרומות אזרחיות - אז לא ידעו לבקש עבורנו דברים שמותאמים לנשים. צה"ל לא מבדיל בין פוסט טראומה של גברים לפוסט טראומה של נשים".

במהלך הדיון, משרדי ממשלה שונים התקשו לספק ליו"ר מידע על-אודות פעילותם למען המילואימניקיות והיו"ר זעמה: "אתם הגוף המבצע", אמרה לנציגת המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, "את השאלות שאני מעלה כאן אתן צריכות להעלות. אחרת תסגרו את המשרד". ח"כ תמנו שטה סגרה את הדיון כשהיא מנחה את הביטוח הלאומי לבחון מחדש את ההגדרות לעניין הזכאויות לדמי אבטלה וזכויות נוספות ו"לעשות התאמה כך שניתן יהיה למצות את מלוא הזכויות למשרתות המילואים והביא בחשבון שתקופת מילואים אינה תקופת חופשה או אבטלה. אני מבקשת משירות התעסוקה להציג לנו תוכנית בתוך שבועיים, כדי לתת שירות ייעודי ותוכנית של השירות למשתחררות ממילואים עם מעניים ייחודיים עבורן. הוועדה מנחה את המשרד לשוויון חברתי ובתוכו הרשות לקידום מעמד האישה להגיש בתוך שבועיים תוכנית מלאה למילואימניקיות בזמן השירות ולאחר השירות כדי לוודא שהאוכלוסייה הזאת מספיק נחשבת בעיני ממשלת ישראל".