בג"ץ רומז ללוין: מנה את עמית לנשיא ביהמ"ש העליון

בית המשפט העליון קורא (27.8.24) לשר המשפטים, יריב לוין, לכנס בימים הקרובים את הוועדה לבחירת שופטים לשם מינויו של נשיא קבוע לבית המשפט העליון. בהינתן יחסי הכוחות בוועדה, המשמעות היא מינויו של השופט יצחק עמית. השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין ועופר גרוסקופף אומרים, כי מתוך כבוד ללוין - הם נותנים בשלב זה פסק דין בעתירה המבקשת לחייב אותה לכנס את הוועדה, ופסק הדין יינתן במידת הצורך בעוד שבועיים.

השופטים אומרים, כי לבקשתו של לוין עיכבו את ההכרעה בתיק כדי לנסות להגיע להסכמות, בהתאם לחזונו המבורך (כלשונם), אך כאלה לא הושגו. כעת "ברור וגלוי כי אין מנוס מפנייה למנגנון קבלת ההחלטות" הקבוע בחוק: "קבלת החלטת רוב על-ידי הוועדה למינוי שופטים - רוב רגיל ביחס למינוי נשיא בית המשפט העליון; רוב מיוחד לעניין מינוי שופטים לבית המשפט העליון.

"מתוך כבוד לשר הממונה על מערכת המשפט, וביודענו כי ערכי שלטון החוק וטובת מערכת המשפט הישראלית עומדים לנגד עיניו, אנו מביעים תקווה כי הוא יפעל בימים הקרובים על-מנת להוציא תובנה זו מהכוח אל הפועל, באמצעות הסמכות הנתונה לו להניע את מנגנון ההחלטות הנ"ל", אומרים וילנר, שטיין וגרוסקופף. אם יהיה צורך בפסק דין - הוא יינתן בתחילת שנת המשפט הבאה (המתחילה בעוד עשרה ימים).

מאז פרישתה של הנשיאה אסתר חיות באוקטובר שעבר, משמש מי שהיה המשנה לנשיאה, עוזי פוגלמן, כממלא-מקום הנשיא - עם כל הסמכויות, אך ללא התואר הרשמי; הוא פורש ב-6 באוקטובר. לוין סירב לכנס את הוועדה, בשל התנגדותה של הממשלה למינויו - על-פי עקרון הסיניוריטי - של עמית הנחשב לשופט ליברלי ואקטיביסט, ובמיוחד מחשש שהוא ימנה את חיות לעמוד בראש ועדת חקירה ממלכתית לאירועי המלחמה אם הממשלה תיאלץ להקים כזאת.

בחירת נשיא בית המשפט העליון מצריכה רוב רגיל של חמישה מבין תשעת חברי הוועדה, ולעמית צפוי רוב של שישה מבין חבריה: השופטים פוגלמן, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז; נציגי לשכת עורכי הדין, יונית קלמנוביץ ומוחמד נאעמנה; וח"כ קארין אלהרר. למינויו יתנגדו לוין, השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר. לעומת זאת, יש צורך ברוב של שישה חברים לאיוש שלושת המקומות הריקים בבית המשפט (חיות, פוגלמן וענת ברון) - ובשלב זה אין הסכמות שיאפשרו מינויים אלו.

התנועה לאיכות השלטון טענה בעתירתה, כי החוק מחייב את לוין לכנס את הוועדה ולבחור נשיא, בעוד לוין טען שמדובר בסמכות שברשות שהפעלתה נתונה לסמכותו ושעל-רקע המלחמה יש למנות שופטים רק בהסכמה רחבה (כפי שנעשה ב-150 מינויים לערכאות הנמוכות יותר). היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, תמכה בעמדת התנועה (גם בשם הנהלת בתי המשפט).

בג"ץ העניק בחודש שעבר לצדדים חמישה שבועות להגיע להסכמות, לוין הציע אתמול למנות את יוסף אלרון לשנה ולמעשה הסכים למנות אחריו את עמית, אך פוגלמן דחה את ההצעה ועמד על עקרון הסיניוריטי שלדבריו חיוני לשמירת עצמאות בית המשפט. לוין הציע גם מנגנון לבחירת שלושת השופטים החסרים (למעשה - אחד של הממשלה, אחד של השופטים ואחד בהסכמה) ופוגלמן דחה גם הצעה זו בנימוק שהיא מוחקת את קולותיהם של אלהרר, קלמנוביץ ונעאמנה.

את התנועה ייצגו עוה"ד אליעד שרגא, תומר נאור והידי נגב; את לוין ייצגו עוה"ד ציון אמיר, ינון סרטל וניר לזר; ואת המדינה - עוה"ד ענר הלמן, עמרי אפשטיין וענת גולדשטיין.

מקורבי לוין אמרו בתגובה: "ההחלטה צפויה, בניגוד עניינים ובחוסר סמכות. הם השופטים של עצמם. למעשה, משתלטים על הוועדה לגמרי, מסרבים לקבל כל מי שלא משלהם ורק מוכיחים כמה הרפורמה צודקת." הם לא אמרו האם בכוונתו לכנס את הוועדה כפי שהציעו השופטים.