ועדת השרים תדון בהצעה: העונש המירבי לאנשי הנוח'בה יהיה מאסר עולם

ועדת השרים לחקיקה תדון מחרתיים (25.05.25) בהצעה להקים בית דין מיוחד שידון במבצעי טבח 7 באוקטובר. על-פי הצעתם של הח"כים שמחה רוטמן (הציונות הדתית, יו"ר ועדת החוקה) ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), השופטים ימונו ככל הנראה בידי הממשלה ובית הדין יוכל לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין המקובלים. מן ההצעה עולה, שהעונש המירבי יהיה מאסר עולם - ולא מוות כפי שהוצע מספר פעמים.

למרות שחלפו למעלה משנה וחצי מאז 7 באוקטובר, טרם גובשו הנהלים להעמדתם לדין של מאות אנשי הנוח'בה ואחרים שהשתתפו במעשי הרצח, האונס, החטיפה והביזה. הנושא מעורר שורה ארוכה של קשיים חסרי תקדים: מספר הנאשמים, הראיות הפרטניות, הטיפול המשפטי בעבירות המין, מינוי הסניגורים, מניעת הפיכת המשפט למופע אנטי-ישראלי, ראיות חסויות והעונשים שיוטלו על המורשעים.

רוטמן ומלינובסקי הגישו את הצעתם בנובמבר אשתקד, אך כאמור היא עולה לדיון רק כעת. הם אומרים, כי יש לראות את המעשים שבוצעו בשבוע הראשון של המלחמה כעבירות של רצח עם על-פי החוק משנת 1950 העוסק בכך (בנפרד מהחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם). על-פי ההצעה, יוקם בית דין בו יישפטו מי שיואשמו בעבירות המנויות בחוק זה. בין היתר מדובר ברצח, נזק גופני או נפשי חמור וחטיפת ילדים עד גיל 16. העונש המירבי על-פי חוק זה הוא מאסר עולם (בניגוד לעונש מוות שבחוק לעשיית דין).

שופטי בית הדין יהיו: מי שכשיר להתמנות לבית המשפט העליון; משפטן זר ששרי המשפטים והחוץ יקבעו שיש לו ידע וניסיון מתאימים. ההצעה אינה קובעת שהשופטים ייבחרו בידי הוועדה לבחירת שופטים, כך שנראה שהכוונה היא שהממשלה תמנה אותם בעצמה. בבית הדין יהיו 15 שופטים והוא ידון בהרכב של שלושה או חמישה. בית הדין גם יהיה ערכאת הערעור על עצמו, וידון בערעורים במלוא הרכבו (בדומה להליך הדיון הנוסף בבית המשפט העליון).

"מענה הולם, מהיר ויעיל"

עוד נאמר בהצעה, כי "בית הדין המיוחד רשאי לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין המקובלים, בין השאר בשים לב לצורן בהגנה על נפגעי העבירה ובני משפחותיהם, בהקלה על שמיעת ראיות בהליכים מרובי נאשמים, בצמצומם של הליכי ביניים והליכים מקדמיים, בפומביות הדיון ובהנגשתו לקהלי יעד שונים בארץ ובעולם, ובנקיטת ההליכים ביעילות במטרה לעשות צדק; שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הוראות לעניין זה".

הצעה זו היא הרחבה של ההקלה הקיימת בחוק לעשיית דין, ולפיה בית המשפט רשאי לסטות מדיני הראיה, אם הוא משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית משפט צדק" ומחויב לנמק את החלטתו. כאן מדובר על שורה של גורמים נוספים המצדיקים סטייה מדיני הראיות, תוספת של אפשרות לסטות מסדרי הדין, ואף בקיצור ובזירוז ניכרים של ההליך - ללא חובת הנמקה.

ההצעה כוללת הקמת צוות היגוי של נציגים ממשרדי הביטחון, המשפטים והחוץ, אשר יקבעו את מדיניות התביעה בהעמדה לדין על-פי החוק - בניגוד לבלעדיות שיש לפרקליטות בנושא ההעמדה לדין. גם השיקולים יהיו חריגים: "הצוות יתחשב, בין היתר, בשיקולים הנוגעים לביטחונה של מדינת ישראל וליחסי החוץ שלה, לנסיבות העבירה, לזכויות נפגעי העבירה ולאינטרס הציבורי".

בדברי ההסבר נאמר כי "המערכת המשפטית הרגילה אינה ערוכה להתמודד עם היקף כזה של פשעים חמורים, שבוצעו בו-זמנית על-ידי מאות מפגעים. יתרה מזאת, האופי המיוחד של הפשעים, שכוללים פשעים נגד האנושות ופשעים בעלי אופי של השמדת עם, מצריכים מומחיות וגישה משפטית ייחודית. בנוסף, קיים צורך דחוף בטיפול מהיר ויעיל בסוגיה זו, הן מבחינת הצורך בהרתעה והן מבחינת הצורך בעשיית צדק עם הקורבנות ומשפחותיהם".

לדברי רוטמן ומלינובסקי, "הצעת חוק זו נועדה לתת מעכה משפטי הולם, מהיר ויעיל לאירועי 7 באוקטובר, תוך שמירה על עקרונות הצדק והמשפט הבינלאומי. המנגנון המוצע מאזן בין הצורך בטיפול מהיר ויעיל לבין שמירה על זכויות הנאשמים, ומאפשר למדינת ישראל להתמודד באופן ראוי עם האתגרים המשפטיים הייחודיים שמציבים אירועים אלו".