קרעי דוחה את חוות הדעת היועמ"שית: "ועדת הכלכלה לא מסוגלת לטפל ברפורמה רחבה כל כך בזמן הנדרש"

במקביל, היועצת המשפטית לכנסת מדגישה בחוות דעתה כי ועדת הכלכלה היא הוועדה המוסמכת לדון בחוק, בהתאם לתקנון הכנסת ולהגדרת סמכויות הוועדות. היא מזהירה שהכנת הצעת החוק בוועדה מיוחדת, שתעסוק כמעט בכל תחום התקשורת, עלולה לפגוע בתקינות הליך החקיקה ובמעמדה של ועדת הכלכלה כוועדה קבועה בעלת ניסיון ומומחיות בתחום התקשורת והבזק.

הדחיפות: קריסת האסדרה בשוק ה־OTT

קרעי מדגיש כי ללא קידום מיידי של החוק, שוק השידורים יישאר ללא אסדרה אפקטיבית. הנתונים שהציג מסבירים מדוע: כבר בסוף השנה הנוכחית צפויים למעלה מ־80% מהמנויים לעבור לשירותי OTT; חברת יס הודיעה כי מצמצמת את שידוריה הלוויניים כבר בפברואר 2026; וכבלי הנחושת מאבדים דרמטית את משמעותם בשוק.

המשמעות, לדבריו, ברורה: הפיקוח על פלטפורמות רב-ערוציות יתבטל, הרישיונות של ערוצים 12, 13 ו־14 יהפכו לבלתי רלוונטיים, והמדינה תיוותר ללא יכולת להטיל חובות או להבטיח תמיכה ביצירה מקורית. הוא מזכיר כי בפסק הדין בבג"ץ 670/24 קבע בית המשפט שאין פתרון במסגרת החוק הקיים - "והתרופה היא אסדרה חקיקתית חדשה". אי-העברת החוק בתקופה הקרובה תוביל, לשיטתו, להמשך שחיקה מהירה בתמיכה ביצירה ישראלית, עד כדי ביטולה המלא.

קרעי: "אין ניסיון לעקוף דיון מקצועי - אלא לייצר דיון מקצועי"

השר טוען כי ההצעה להקים ועדה מיוחדת אינה ניסיון לקצר הליכים אלא להפך - לאפשר דיון ממוקד, מקצועי ורציף. "משרד התקשורת עובד על האסדרה החדשה תקופה ארוכה. הקמת ועדה מיוחדת לא נועדה לדלג על הליך תקין אלא לאפשר אותו במסגרת זמן המותאמת לדחיפות ולמורכבות", כתב במסמך.

הוא דוחה את הטענה שמדובר במהלך פרסונלי או פוליטי, ומבהיר כי הבקשה נובעת מצורך מקצועי. לדבריו, דווקא ועדת כלכלה, העמוסה בנושאים רבים, לא תוכל להוביל רפורמה כה מקיפה במסגרת הכנס הנוכחי. בהקמת ועדה מיוחדת, טוען קרעי, ניתן יהיה לקיים הליך חקיקה מלא ותקין, להטות קשב לגורמים השונים ולשנות את החוק בהתאם לצורך, תוך ליווי מקצועי של הייעוץ המשפטי לכנסת.

קרעי מוסיף כי יש לבחון את הליך החקיקה בסופו, על סמך טיב ההליך ולא על סמך החלטה פרוצדורלית המצויה בסמכות ועדת הכנסת ומליאת הכנסת. לשיטתו, הכנסת הנוכחית וכנסות קודמות כבר קיבלו החלטות דומות פעמים רבות, והוועדה המיוחדת לחוק השידורים אינה חורגת ממסורת זו.

מה מוסיפה החברה האזרחית: חשד לעקיפה ותפירת ועדה

לובי 99 מזהיר כי הקמת ועדה מיוחדת, דווקא לאחר שהחוק כבר עבר קריאה ראשונה, מחלישה את מעמד ועדת הכלכלה כוועדת הבית לענייני תקשורת. לטענת הארגון, הדרך התקינה היא להשיב את הדיון לוועדה הקבועה, כפי שקובע גם הנוסח המוצע של החוק, במקום לייצר מסלול חקיקה מקביל שבו לממשלה קל יותר לעצב את ההרכב והקצב של הדיונים.

את צודק, זו בכלל לא חוות דעת של היועמ"שית לכנסת אלא נייר עמדה של ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. הנה פסקה תמציתית ונכונה למסמך הזה:

הד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה וראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה, מדגישה שלצד היבטים חיוביים בחוק – איחוד רשויות פיקוח, עצמאות המאסדר, החלת חובות השקעה בהפקות מקור גם על שחקנים חדשים ופתיחת השוק - ההצעה כוללת הסדרים בעייתיים, בהם ביטול ההפרדה המבנית בין יצרני חדשות לגופי השידור ללא מנגנון חלופי להגנה על עצמאות החדשות, וכן הסדרים המאפשרים שליטה מוגברת בשחקנים באמצעות ביטול רישום, קנסות כבדים וחובת נשיאת חדשות ללא תמורה. אלטשולר קושרת את היוזמה לוועדה מיוחדת להתנגדותו של יו"ר ועדת הכלכלה לחלקים בהצעה, מזכירה פסיקות בג"ץ נגד שימוש בעקיפת ועדות קבועות, ומתריעה שפגיעה במעמד ועדת הכלכלה תחליש את מומחיותה ואת יכולתה לאסדר ולתקן את החקיקה בעתיד. בנוסף היא מצביעה על פגמים מהותיים בדרך גיבוש ההצעה: אזהרות המשנים ליועצת המשפטית לממשלה על חוסר בשלות מקצועית ופגיעה בזכויות, כשלי אסדרה חמורים שציינה רשות האסדרה, אי־פרסום תזכיר מתוקן לציבור והנחת החוק בצירוף הערת שוליים חריגה של הייעוץ המשפטי לממשלה. לבסוף היא מזהירה שהמהלך מצטרף לדפוס רחב של לחצים על התקשורת, מזכירה את בקשת החנינה של ראש הממשלה ואת החשש לשימוש בתוהו ובוהו החקיקתי כקלף מיקוח.

מכון "זולת לשוויון וזכויות אדם" טוען כי הקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים עלולה להפוך לכלי לעקיפת ועדת הכלכלה ויו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן, ולא רק לכלי ארגוני. במכתב ליו"ר ועדת הכנסת וליועצת המשפטית נטען כי מדובר במהלך "פסול ומסוכן לחסימה ועקיפה של ביקורת פרלמנטרית", תוך הסתמכות על התבטאויות פומביות של קרעי עצמו ברשתות החברתיות, שבהן הצהיר כי בכוונתו להקים ועדה שתדון בחוק "בלי ביטן".

ארגון העיתונאים מצטרף לחשש מפני עקיפת ועדת הכלכלה, ומדגיש כי עצם ניסיון הממשלה להקים ועדה ייעודית לחוק שמעלה שאלות מהותיות על חופש העיתונות, ריכוזיות המדיה וחוסן כלי התקשורת - מעורר דאגה. הארגון מזכיר גם את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהתריעה מפני פגיעה אפשרית בחופש העיסוק ובחופש הביטוי במסגרת החוק המוצע.

ח"כ נעמה לזימי (העבודה) פנתה בנפרד ליועצת המשפטית לכנסת והתריעה מפני "פגיעה בסדרי עבודת הכנסת". היא טוענת כי הקמת ועדה ייעודית לחוק השידורים, במקום העברתו לוועדת הכלכלה, משלימה מגמה של כרסום בתפקיד הוועדות הקבועות ובייחוד ועדת הכלכלה כגורם מפקח על התחום.

התמיכה בוועדה המיוחדת: עומס על ועדת הכלכלה וניגוד עניינים נטען

מנגד, ארגון בצלמו תומך בעמדת השר. בנייר עמדה שהוגש לוועדת הכנסת נטען כי ועדת הכלכלה כבולה לעומס כבד של נושאים - ובהם דיונים ביוקר המחיה, בתעריפי התחבורה הציבורית ובשורת רפורמות כלכליות - ואינה מסוגלת להקדיש דיון רציף ומעמיק לרפורמה בהיקף של חוק השידורים. הארגון מזכיר, בין השאר, את הדיון על העלאת מחיר נסיעה בודדת בתחבורה הציבורית עד לרמה של כ־9 שקלים לנוסע, כסמל לעומס הרפורמות המוטלות על הוועדה.

בנוסף מעלה הארגון טענות פרסונליות נגד יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן. נטען כי הוא כמעט שאינו מאפשר לחברי כנסת אחרים להחליפו בראשות הדיונים, כי הוא מחליט באופן חד־צדדי איזה חוקים יקדם "בלי שום נימוק", וכי תלוי ועומד נגדו הליך פלילי - "הפיל בחדר" שלדברי הארגון אי-אפשר להתעלם ממנו. מכאן, לשיטתו, נובע ניגוד עניינים מובנה בכל הנוגע לחקיקה שתשפיע על סיקור תקשורתי של משפטו, ולכן "חוק השידורים חייב לעבור... במאה אחוז נקיות בלי שום אינטרסים גלויים או סמויים" בוועדה נפרדת ונקייה.

בצלמו מסכם כי "במצב הנוכחי...לאור משפטו של היו"ר", ועדת הכלכלה אינה הכתובת הראויה לחוק, וקורא לחברי ועדת הכנסת "להצביע ברוב גדול על הקמת ועדה חדשה". בכך הוא מספק לשר התקשורת גיבוי ציבורי־אזרחי לחלק מן הטיעון על הצורך בפיצול סמכויות ובמיקוד הדיון.

קריאה לתמיכה - ונקודת המחלוקת העקרונית

בסיום פנייתו לוועדת הכנסת, קרעי מבקש מחברי הוועדה לאשר את הקמת הוועדה המיוחדת ולהמשיך את המסורת הפרלמנטרית של שימוש בוועדות מיוחדות לצורך חקיקה רחבה. "על הכנסת לבחון את הליך החקיקה בסופו - על סמך טיב ההליך, ולא על בסיס החלטה פרוצדורלית", כתב. הוא שב ומדגיש כי הבקשה נובעת מצורך מקצועי, פרלמנטרי וציבורי אמיתי, וכי ועדה מיוחדת אינה פוגעת בוועדות הקבועות ואינה נועדה להימנע מדיון מקצועי, אלא להפך - לאפשר אותו במסגרת לוחות זמנים חיוניים לשוק התקשורת ולציבור.

מנגד, הייעוץ המשפטי לכנסת וגורמי החברה האזרחית מזהירים שהקמת ועדה מיוחדת לתחום שלם הנמצא בליבת סמכותה של ועדה קבועה, ועוד על-רקע עימות אישי־פוליטי מתועד בין השר לבין יו"ר ועדת הכלכלה, הופכת את הוועדה המיוחדת לוועדה עוקפת. לשיטתם, זהו תקדים שיאפשר בעתיד לכל ממשלה לנסות "לתפור" ועדות לחוקים רגישים, בהתאם לנוחותה ולמפת הכוחות הפוליטית.