בן ארי. ללא פרטים מזהים, אבל עם מנגנון פיקוח הדוק [צילום: יוסי אלוני/פלאש 90]
הכנסת אישרה: חובת דיווח שנתית על הטרדות מיניות בצה"ל, במשטרה ובשב"ס |
המליאה אישרה סופית את הצעת החוק של ח"כ מירב בן ארי המחייבת את הרמטכ"ל, המפכ"ל ונציב שב"ס לדווח לכנסת אחת לשנה ● הדוח יכלול את מספר הדיווחים על הטרדות מיניות ואת דרכי הטיפול ● המהלך נועד לחזק אמון, להרחיב שקיפות וליצור הרתעה מערכתית |
מליאת הכנסת אישרה (10.12.25) בקריאה שנייה ושלישית את החוק המחייב את צה"ל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר להעביר לוועדות הכנסת דוח שנתי מפורט על הטרדות מיניות בארגונים ועל הטיפול בהן. ההצעה, שיזמה ח"כ מירב בן ארי, עברה ברוב של חמישה תומכים - ללא מתנגדים.
לפי התיקון שאושר, יגישו הרמטכ"ל, המפכ"ל ונציב שירות בתי הסוהר לוועדת החוץ והביטחון או לוועדה לביטחון לאומי דוח שנתי עד 31 במרס. הדוח יתייחס לשנה הקלנדרית שקדמה למועדו, ויכלול פירוט של מכלול הפעולות למניעת הטרדות מיניות, מספר הדיווחים, אופן הטיפול, וסיווג בין טיפול פיקודי, משמעתי או פלילי.
החוק מבהיר כי אין לכלול פרטים מזהים של מתלוננים או חשודים, כדי להגן על פרטיותם. הדגש הוא על שקיפות מערכתית ואחריות פיקודית - לא על פרסום אישי.
הרציונל כפי שהוצג בדיונים: מנגנון הרתעה שמבוסס על פיקוח
בדיוני הוועדה לביטחון לאומי הובהר כי דיווח שנתי מחייב יוצר מסגרת פיקוח עניינית שתפחית את מספר האירועים לאורך זמן. יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, ציין כי "למערכת דיווח יש אפקט הרתעה רב, כי אף מפקד אינו רוצה להגיע מדי שנה לכנסת ולהציג עלייה בהטרדות מיניות".
מנגד, ארגוני הסיוע הדגישו כי עלייה בדיווחים אינה מלמדת על עלייה בהיקף התופעה אלא על אמון גדול יותר במערכת ועל נכונות לדווח. "מיעוט הדיווחים אינו מעיד על היעדר הטרדות אלא על חשש להתלונן", אמרה נטע גורי מאיגוד מרכזי הסיוע.
בן ארי: "שנים של עבודה - והעיקר הוא לתת במה שלא הייתה קיימת"
ח"כ מירב בן ארי אמרה במליאה כי זהו חוק שהיא מקדמת קרוב לשנתיים: "כל חיי הפרלמנטריים אני עוסקת בנושא של הטרדות מיניות. הציבור צמא לכנסת שעוזרת ומשקפת. יש כאן הזדמנות לתת במה לנשים וגברים שאיש לא שומע אותם".
בדיוני הוועדה ציינה בן ארי כי שילוב צה"ל בחוק התאפשר לאחר עבודת מטה ממושכת מול היוהל"ם ומפקדים בכירים. "הדיון הפומבי בכנסת מעניק לנפגעות ביטחון לדווח, משום שהוא מוכיח שהמערכת רואה ושומעת אותן", אמרה.
הנתונים שהוצגו: יותר דיווחים - ושינוי תרבותי בארגונים
בדיונים הוצגו נתונים המעידים על מגמת עלייה בדיווחים - בעיקר באירועים שאינם ברף הפלילי. סנ"צ ורד ויניקוב, ראש מדור מניעת הטרדה מינית במשטרה, אמרה כי מספר הדיווחים השנתי עלה מ־130-150 לכ־240 בשנת 2023, לאחר הידוק המדיניות והרחבת ההסברה. לדבריה: “העלייה היא בעיקר בהתנהגות לא הולמת וברף המשמעתי. זה סימן לעלייה במודעות ובאמון”.
במקביל, במשטרה ובשב"ס ציינו כי הליכי משמעת - פיטורים, קבילות, הדחות וריענון פיקודי - הפכו לכלי מרכזי, במיוחד כאשר מתלוננות חוששות לפנות למסלול הפלילי.
ביקורת על נוסח הכותרת - ותיקון בהמשך החקיקה
בדיון הוועדה העירו נציגים משב"ס כי עצם אזכור "משטרה ושב"ס" בכותרת המקורית עלול ליצור דימוי שגוי כאילו התופעה ייחודית להם. ח"כ בן ארי והיו"ר פוגל השיבו כי לאחר הרחבת החוק כך שיכלול גם את צה"ל, הכותרת תותאם בקריאה הסופית - כפי שאכן נעשה.
החוק עבר מסלול דיונים ארוך: דיונים ראשונים הובילו לדרישה לכלול גם את צה"ל; דיון נוסף במרס 2025 בראשות ח"כ בועז ביסמוט בחן לראשונה את המנגנונים הקיימים בצבא ובשב"ס והציג נתונים בחתך שנתי. ביולי 2025 הושלמה הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, תוך הסכמה רחבה של כלל הגופים הביטחוניים.
שינוי תרבותי ולא רק חובת דיווח
החוק מחזק את מעמד הממונות והממונים על מניעת הטרדות מיניות, ומעגן לראשונה מנגנון שבו הכנסת מקבלת תמונה שנתית רחבה על היקף הדיווחים ועל איכות הטיפול.
גם אם תופעת ההטרדות לא תיעלם בן־לילה - כל הגופים הסכימו כי דיווח שיטתי יחזק אמון, יצמצם הסתרה וייצר חובת אחריות ברורה כלפי הציבור.
לפי התיקון שאושר, יגישו הרמטכ"ל, המפכ"ל ונציב שירות בתי הסוהר לוועדת החוץ והביטחון או לוועדה לביטחון לאומי דוח שנתי עד 31 במרס. הדוח יתייחס לשנה הקלנדרית שקדמה למועדו, ויכלול פירוט של מכלול הפעולות למניעת הטרדות מיניות, מספר הדיווחים, אופן הטיפול, וסיווג בין טיפול פיקודי, משמעתי או פלילי.
החוק מבהיר כי אין לכלול פרטים מזהים של מתלוננים או חשודים, כדי להגן על פרטיותם. הדגש הוא על שקיפות מערכתית ואחריות פיקודית - לא על פרסום אישי.
הרציונל כפי שהוצג בדיונים: מנגנון הרתעה שמבוסס על פיקוח
בדיוני הוועדה לביטחון לאומי הובהר כי דיווח שנתי מחייב יוצר מסגרת פיקוח עניינית שתפחית את מספר האירועים לאורך זמן. יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, ציין כי "למערכת דיווח יש אפקט הרתעה רב, כי אף מפקד אינו רוצה להגיע מדי שנה לכנסת ולהציג עלייה בהטרדות מיניות".
מנגד, ארגוני הסיוע הדגישו כי עלייה בדיווחים אינה מלמדת על עלייה בהיקף התופעה אלא על אמון גדול יותר במערכת ועל נכונות לדווח. "מיעוט הדיווחים אינו מעיד על היעדר הטרדות אלא על חשש להתלונן", אמרה נטע גורי מאיגוד מרכזי הסיוע.
בן ארי: "שנים של עבודה - והעיקר הוא לתת במה שלא הייתה קיימת"
ח"כ מירב בן ארי אמרה במליאה כי זהו חוק שהיא מקדמת קרוב לשנתיים: "כל חיי הפרלמנטריים אני עוסקת בנושא של הטרדות מיניות. הציבור צמא לכנסת שעוזרת ומשקפת. יש כאן הזדמנות לתת במה לנשים וגברים שאיש לא שומע אותם".
בדיוני הוועדה ציינה בן ארי כי שילוב צה"ל בחוק התאפשר לאחר עבודת מטה ממושכת מול היוהל"ם ומפקדים בכירים. "הדיון הפומבי בכנסת מעניק לנפגעות ביטחון לדווח, משום שהוא מוכיח שהמערכת רואה ושומעת אותן", אמרה.
הנתונים שהוצגו: יותר דיווחים - ושינוי תרבותי בארגונים
בדיונים הוצגו נתונים המעידים על מגמת עלייה בדיווחים - בעיקר באירועים שאינם ברף הפלילי. סנ"צ ורד ויניקוב, ראש מדור מניעת הטרדה מינית במשטרה, אמרה כי מספר הדיווחים השנתי עלה מ־130-150 לכ־240 בשנת 2023, לאחר הידוק המדיניות והרחבת ההסברה. לדבריה: “העלייה היא בעיקר בהתנהגות לא הולמת וברף המשמעתי. זה סימן לעלייה במודעות ובאמון”.
במקביל, במשטרה ובשב"ס ציינו כי הליכי משמעת - פיטורים, קבילות, הדחות וריענון פיקודי - הפכו לכלי מרכזי, במיוחד כאשר מתלוננות חוששות לפנות למסלול הפלילי.
ביקורת על נוסח הכותרת - ותיקון בהמשך החקיקה
בדיון הוועדה העירו נציגים משב"ס כי עצם אזכור "משטרה ושב"ס" בכותרת המקורית עלול ליצור דימוי שגוי כאילו התופעה ייחודית להם. ח"כ בן ארי והיו"ר פוגל השיבו כי לאחר הרחבת החוק כך שיכלול גם את צה"ל, הכותרת תותאם בקריאה הסופית - כפי שאכן נעשה.
החוק עבר מסלול דיונים ארוך: דיונים ראשונים הובילו לדרישה לכלול גם את צה"ל; דיון נוסף במרס 2025 בראשות ח"כ בועז ביסמוט בחן לראשונה את המנגנונים הקיימים בצבא ובשב"ס והציג נתונים בחתך שנתי. ביולי 2025 הושלמה הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, תוך הסכמה רחבה של כלל הגופים הביטחוניים.
שינוי תרבותי ולא רק חובת דיווח
החוק מחזק את מעמד הממונות והממונים על מניעת הטרדות מיניות, ומעגן לראשונה מנגנון שבו הכנסת מקבלת תמונה שנתית רחבה על היקף הדיווחים ועל איכות הטיפול.
גם אם תופעת ההטרדות לא תיעלם בן־לילה - כל הגופים הסכימו כי דיווח שיטתי יחזק אמון, יצמצם הסתרה וייצר חובת אחריות ברורה כלפי הציבור.
|
|
+מבקר המדינה יבדוק: כיצד אושרה כריית הפוספטים המסוכנת בשדה בריר
01:24 11/12/25 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
חשש לנזק בריאותי כבד [צילום מסך]
בדיקת מבקר המדינה תעסוק בתהליך קבלת ההחלטות לאישור כריית הפוספטים באזור שדה בריר ▪ חברי כנסת טענו להתעלמות מחוות דעת מקצועיות של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה ▪ משרדי הממשלה מודים כי מסמכים מהותיים טרם הוצגו במלואם ▪ התושבים מזהירים מפני השלכות בריאותיות וסביבתיות כבדות
חשש לנזק בריאותי כבד [צילום מסך]
+רשות האסדרה מצביעה על כשלים מהותיים בחוק השידורים; קרעי: הכל תוקן
23:32 10/12/25 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
המאבק על מהימנות החדשות [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
רשות האסדרה דיווחה לוועדה להכנת הצעת חוק התקשורת על ארבעה פגמים מהותיים בגיבוש ההסדרים, מהם שלושה שלא תוקנו ▪ שר התקשורת טען מנגד כי נותר פגם יחיד בלבד וכי החוק מבטיח שוק חופשי ללא התערבות בתוכן ▪ מומחים וארגוני חברה אזרחית הזהירו מפגיעה בעצמאות החדשות ומביטול מנגנוני ההגנה המבניים
המאבק על מהימנות החדשות [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
+אחרי שנים של הזנחה: הוקמה מחדש ועדת המשנה לתחבורה ציבורית
20:54 10/12/25 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
גואטה (משמאל). יוביל את הוועדה [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
ועדת הכלכלה הקימה ועדת משנה לתחבורה ציבורית לאחר שנים ללא כתובת קבועה לנושא בכנסת ▪ בראשה יעמוד ח"כ ששון גואטה, לצדו חברי הכנסת שלום דנינו, פנינה תמנו שטה ויסמין פרידמן ▪ ברקע: דוח חריף מ-2018 שקבע כי הגודש בכבישים הוא מצב חירום לאומי - ללא דיוני מעקב עד היום
גואטה (משמאל). יוביל את הוועדה [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
+דרעי: אחרי שנות הקפאה - מינוי רבני יישובים ורבנים אזוריים יוצא לדרך
20:43 10/12/25 | עידן יוסף
[צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
יו״ר שס ח״כ אריה דרעי הודיע כי ההקפאה רבת־השנים במינוי רבני יישובים ורבנים אזוריים - וכן בשיפור שכרן של הבלניות - בוטלה. לדבריו, המהלך מתאפשר בעקבות חוק שהגישה מפלגתו והחלטת הממשלה שקידם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יחד עם המשרד לשירותי דת.
דרעי הגדיר את ההחלטה "תיקון עוול מתמשך" כלפי משרתי הקודש ומענה חיוני להתיישבות הזקוקה למנהיגות רוחנית. הוא הודה לסמוטריץ' על שיתוף הפעולה והובלת המהלך.
דרעי הגדיר את ההחלטה "תיקון עוול מתמשך" כלפי משרתי הקודש ומענה חיוני להתיישבות הזקוקה למנהיגות רוחנית. הוא הודה לסמוטריץ' על שיתוף הפעולה והובלת המהלך.
[צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
+התקדמות להצעת החוק: רשות מקומית תקבל קרקע לייצור חשמל ירוק
17:45 10/12/25 | עידן יוסף
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח"כ משה סעדה וח"כ ששי גואטה, הקובעת כי רשות מקומית באזור עדיפות לאומית תוכל לקבל קרקע לצורך הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת ואמצעי אגירה. 42 חברי כנסת תמכו, ללא מתנגדים ונמנע אחד, וההצעה תועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה.
+בטרומית: הבנק לא יגבה עמלה מפיקדון שלא ניתנה בו הוראה במשך יותר מחודשיים
17:33 10/12/25 | עידן יוסף
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק לתיקון פקודת הבנקאות (חשבונות ללא תנועה), התשפ"ה-2024 של חברת הכנסת אתי עטייה. 45 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת הכלכלה.
מוצע בה לקבוע שפיקדון המופקד בתאגיד בנקאי יוגדר כפיקדון ללא תנועה לאחר 60 ימים מיום קבלת ההוראה האחרונה מבעל הפיקדון לגבי פיקדון זה, ולא לאחר עשרה חודשים כפי שקבוע בפקודה כיום. עוד מוצע לקבוע כי תאגיד בנקאי לא יהיה רשאי לגבות עמלה מפיקדון ללא תנועה.
מוצע בה לקבוע שפיקדון המופקד בתאגיד בנקאי יוגדר כפיקדון ללא תנועה לאחר 60 ימים מיום קבלת ההוראה האחרונה מבעל הפיקדון לגבי פיקדון זה, ולא לאחר עשרה חודשים כפי שקבוע בפקודה כיום. עוד מוצע לקבוע כי תאגיד בנקאי לא יהיה רשאי לגבות עמלה מפיקדון ללא תנועה.
+אושר בטרומית: עצמאיות יוכלו לעבוד חלקית ולקבל דמי לידה
17:26 10/12/25 | עידן יוסף
17:26 10/12/25 | עידן יוסף
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הביטוח הלאומי של ח"כ אושר שקלים, המאפשרת לעצמאיות לעבוד חלקית בתקופת חופשת הלידה מבלי לאבד את הזכאות לדמי לידה. ההצעה עברה ברוב של 34 תומכים ללא מתנגדים, ותועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה.
לפי ההצעה, עצמאית תוכל להמשיך בעיסוק בהיקף של עד 80 שעות בחודש, ובלבד שעבדה בו לפחות 12 חודשים טרם היום הקובע, וכי מדובר בעסק זעיר או קטן כהגדרתו בחוק.
לפי ההצעה, עצמאית תוכל להמשיך בעיסוק בהיקף של עד 80 שעות בחודש, ובלבד שעבדה בו לפחות 12 חודשים טרם היום הקובע, וכי מדובר בעסק זעיר או קטן כהגדרתו בחוק.
+בטרומית: ההוראות החלות לעניין חקירת מוגבלים שכלית יחולו גם על מוגבלים נפשית
17:17 10/12/25 | עידן יוסף
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (תיקון - חקירה והעדה מותאמת למתמודדי נפש), התשפ"ה-2025 של חברת הכנסת מיכל וולדיגר וקבוצת חברי כנסת. 27 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה.
מוצע בה להחיל את ההוראות החלות לעניין חקירתם של אנשים עם מוגבלות שכלית גם על אנשים עם מוגבלות נפשית.
מוצע בה להחיל את ההוראות החלות לעניין חקירתם של אנשים עם מוגבלות שכלית גם על אנשים עם מוגבלות נפשית.
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| הכנסת אישרה: חובת דיווח שנתית על הטרדות מיניות בצה"ל, במשטרה ובשב"ס |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
|
|||||||||||||
| + כיתבו בפורומים של News1 | + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת |
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||

