|
|
|
|
 | 93% מהמבנים הדורשים חיזוק בפריפריה – טרם חוזקו
| |
| מאות מבני חינוך, בריאות והצלה אינם עמידים לרעידת אדמה
| |
| אין גוף מתכלל עם סמכויות אכיפה
| |
| מיליארדי שקלים הוקצו – אך לא מנוצלים במלואם
| |
| תוכנית לאומית מוצעת: 17 מיליארד ש"ח ל-17 שנים | |
|
|
|
הוועדה לביקורת המדינה קיימה השבוע דיון בדוח
מבקר המדינה לשנת 2024, על-רקע אירועי רעידות האדמה שאירעו בשבועות האחרונים. מהדוח עולה תמונה קשה של היערכות חלקית בלבד לאירוע רעידת אדמה משמעותי, לצד כשלים מתמשכים בתיאום, בביצוע ובניצול תקציבים שכבר הוקצו.
לפי ממצאי הדוח, כ־93% מהמבנים ביישובי הפריפריה הדורשים חיזוק טרם חוזקו, ומאות מבני ציבור חיוניים - בהם בתי ספר, בתי חולים ותחנות כיבוי והצלה - אינם עומדים בתקן עמידות לרעידות אדמה. עוד נקבע כי קצב הטיפול בתשתיות לאומיות קריטיות איטי, וכי אין גוף מתכלל בעל סמכויות אכיפה, מצב שמוביל לגרירת רגליים ביורוקרטית ולאי־ניצול של מיליארדי שקלים שיועדו למיגון.
יו"ר הוועדה, ח"כ
אלון שוסטר, אמר: "רעידת האדמה האחרונה הייתה תזכורת מוחשית וכואבת. לא מדובר בתרחיש תיאורטי אלא באירוע ודאי. השאלה היחידה היא מתי. לאורך שנים אנחנו רואים דוחות, התרעות ודיונים, אך בפועל אין תוכנית רב־שנתית מחייבת, אין תקציב רב־שנתי מוסדר, ואין גורם מתכלל בעל סמכויות שמסוגל להוציא את ההיערכות לפועל".
|
|
שוסטר הוסיף כי כ־73% מהרשויות המקומיות מוגדרות כמתקשות או עלולות להתקשות בתפקוד במצב אמת, וכי מדובר בסיכון ממשי לחיי אדם: "אנחנו יודעים על עשרות אלפי מבנים שנבנו לפני 1985, חלקם הגדול בסיכון גבוה, ועל פערים משמעותיים במבני חינוך, בריאות ורווחה. זהו נושא שחייב לעבור מהצהרות למעשים".
עו"ד צחי סעד, מנהל חטיבה במשרד מבקר המדינה, חיזק את הדברים ואמר: "התחושה היא של שידור חוזר. אנחנו חוזרים לאותם נושאים אחרי שנים, והפערים עדיין קיימים. מבנים חדשים נבנים לפי תקן, אבל מלאי המבנים הקיים - שבו מתגוררים ולומדים אזרחים - נותר מאחור. בלי תוכנית רב־שנתית מתוקצבת ובלי מנגנון ביצוע מחייב, לא ניתן יהיה לצמצם את הפערים".
|
|
|
|
מנגד, אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין־משרדית להיערכות לרעידות אדמה, הציג תמונת מצב מתקדמת יותר וטען כי קיימת תשתית מקצועית לתוכנית לאומית: "התקבלה החלטה שלפיה השנים 2027-2026 יוקדשו להיערכות לאומית לרעידות אדמה, ובתוך חודשים תוצג תוכנית מלאה לוועדת השרים. מדובר בתוכנית בהיקף של כ־17 מיליארד שקלים לפריסה של 17 שנים, הכוללת חיזוק מבנים, תשתיות, גשרים, מנהרות, היערכות רשויות מקומיות ופינוי־בינוי". לדבריו, כ־5 מיליארד שקלים כבר הוקצו לפרויקטים דואליים של מיגון וחיזוק, אך האתגר המרכזי הוא קצב הזרמת התקציב.
|
|
|
|
ניצן צוק, נציג המל"ל, ציין כי המחזוריות הארוכה של רעידות אדמה שוחקת את תחושת הדחיפות, במיוחד בתקופות של מלחמה, אך לדבריו קיימת מודעות בדרג המדיני: "שר הביטחון קבע שהשנים הקרובות יוקדשו להיערכות, ובסיומן יתקיים תרגיל לאומי רחב. מוכנות לרעידת אדמה מחזקת גם את מוכנות המדינה למלחמה".
נציגי פיקוד העורף, משטרת ישראל, כבאות והצלה ומשרד החינוך הציגו בדיון את פעילותם בתחום התרגול, ההכשרות ומערכות ההתראה, אך הדגישו כי ללא האצת חיזוק המבנים והסדרת תקציב רב־שנתי מחייב, לא ניתן יהיה להבטיח הצלת חיים בהיקף הנדרש.
|
|
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X
; פייסבוק
| תאריך: |
31/01/2026
|
|
|
עודכן: |
31/01/2026
|
|
|
הרס רב [צילום: יניב נדב/פלאש 90]
תפוס כינוי יחודי
קצב והיקף האירועים מסוג זה שככו במידה ניכרת....
