פעולות החילוץ
חיילים ששהו מחוץ לצריף חדר האוכל שמעו את זעקות חבריהם הלכודים מתחת לערימות העפר והריסות הצריף ואצו למקום. הם החלו לחפור בידיהם ובאתים בניסיון לחלץ את הלכודים, שחלקם נקברו ממש חיים. המחזות היו קשים וקורעי לב. זעקות ואנחות כאב נשמעו מתחת להריסות "ראינו חלקי גופות זזים", סיפר אחד החילים.
דקות ספורות לאחר התרחשות האסון הועברה הודעה על שהתרחש למפקדת פיקוד דרום. בהודעה צוין כי יש נפגעים רבים. כעבור כשעה בסביבות השעה אחת בצהריים נחת במקום מסוק ובו צוות רפואי ופינה פצועים לבית חולים. זמן קצר לאחר מכן נחת במקום מסוק נוסף. בסביבות השעה ארבע אחר-הצהריים הובא למקום ציוד מכני כבד ממפעלי ים המלח הנמצאים בסמוך, ובהמשך הגיעו גם כלים של חיל ההנדסה וכן הובאו טרקטורים מהישוב החקלאי נאות הכיכר הסמוך.
פעולות החילוץ היו קשות שכן היה צריך להרים סלעים במשקל טונות כדי לחלץ את הלכודים. פעולות החילוץ והעברת הפצועים נמשכו והתנהלו עד שעות לילה מאוחרות לאור זרקורים ולפידים. עד חצות הוצאו כל הפצועים וההרוגים שהיו קבורים מתחת לטונות של סלעים ועפר. הגופות הונחו זו ליד בתוך סככה גדולה הניצבת לא הרחק מצריף חדר האוכל. למקום הגיע הרב הצבאי הראשי שלמה גורן עם אנשי הרבנות הצבאית והחלו במלאכת זיהוי הגופות. במהלך פעולות ההצלה ביקרו במקום שר הביטחון משה דיין ואלוף פיקוד הדרום אריאל שרון. מאוחר יותר הגיע למקום הרמטכ"ל חיים בר לב.
הרוגי האסון
באסון נהרגו 20 בני אדם - 19 חיילים ואזרח, ועשרה איש נפצעו. בן ההרוגים: רב"ט אנדרה מצליח בן 20 מבאר שבע, אחיה של אשת התקשורת רינה מצליח. אנדרטה לזכרם הוקמה במקום האסון ועליה חקוקים שמות ההרוגים ואלה 19 שמות חילי צה"ל הרוגי האסון (הרשימה מתוך אתר יזכור):
סמל סלים שיבלי בן 19, טוראי דוד אליהו פירסט בן 21, טוראי מאיר אביצדק-רקובסקי בן 23, טוראי דוד אברג'ל בן 37, סמל רפאל ארליך בן 32, רב"ט משה ארגובי בן 19, טוראי חנניה קסו בן 43, רב"ט אנדרה מצליח בן 20, טר"ש מאיר-יוסף (מאירי) בילר בן 19, רב"ט ניסים בן-חמו בן 21, טוראי אליהו הוכברג בן 34, טוראי יששכר פרוביאלר בן 18, טוראי פהמי-נסיב אבו-פחר בן 21, רב"ט סאלח-סלימאן עלי בן 19, טוראי מאיר בוסאני בן 20, רב"ט אריה ברוק בן 20, טוראי יחיא עאמר בן 19, טוראי חיים מיארה בן 20, טוראי יהודה-חביב נעימי בן 22. ידוע גם על אזרח שנהרג באסון וראוי להוסיף גם את שמו ולהנציחו במקום.
מסקנות ועדת חקירה
זמן קצר לאחר האסון מינה אלוף פיקוד הדרום אריאל שרון ועדת חקירה לחקר האסון שכללה גם גאולוגים ומהנדסים, וזו קבעה במסקנותיה כי האסון נבע מתופעה מוכרת באזור: גשמים שירדו באזור בימים שלפני ההתמוטטות, ערערו את יציבות המצוק.
יצוין כי מספר שנים לפני האסון אירעו באזור נאות הכיכר מקרים של הינתקות גושי אבן שאף חסמו דרכים באזור. בעיתונות דווח שהיה אף מקרה בעבר שצריף של אכסניית הנוער בסדום נקבר על-ידי מפולת עפר ובדרך נס היה ריק מאדם. אישה אחת נפצעה קל באירוע זה. בעקבות מקרה זה נאבק הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים כדי לפנות את כל המבנים שנמצאו בסמוך למצוקים שבאזור.
ואכן, בסופו של דבר פונו כל המבנים האזרחיים מאזורי הסכנה. הגאולוג דן גירסון מהאוניברסיטה העברית בירושלים אמר בראיון לעיתונות יום לאחר האסון כי אזור נאות הכיכר מועד לפורענות בכל הנוגע להתמוטטות צוקי סלע ולא פעם התריעו גורמים מדעיים באוזני האחראים באזור על סכנה זו. אך לא תמיד שעו האחרים על האזור לאזהרות אלו.
האסון היה יכול להימנע
ועדת החקירה שמונתה לבדיקת האסון וכללה גם גאולוגים ומהנדסים, קבעה במסקנותיה כי האסון נבע מתופעה מוכרת באזור: גשמים שירדו באזור בימים שלפני ההתמוטטות, ערערו את יציבות המצוק. לא ראיתי במסקנות הוועדה שמונתה על-ידי אלוף הפיקוד (אריאל שרון) התייחסות רחבה ומעמיקה לאחריות צה"ל לאסון ועד כמה היו מודעים בצה"ל לסכנת ההתמוטטות באזור. אגב פרט שלא פורסם ולא ידוע לרבים שבעת שאירע האסון בצריף חדר האוכל, כמעט והושלמה במחנה נאות הכיכר הקמתו של מבנה חדר אוכל חדש והוא עמד להיפתח שבועות ספורים לאחר האסון.
הושמעו בזמנו טענות נגד צה"ל על כך שהיה מודע לסכנה והיה עליו לפנות את המבנים שלמרגלות הצוקים מבעוד מועד אולם לא עשה זאת. סיפור האסון הגם שהוא מאסונות הטבע הכבדים שידעה המדינה הוצנע משהו במשך שנים, אולי כדי להצניע ולהסתיר מחדלים של מפקדים ואת אחריותם ואחריות צה"ל לאסון כבד זה בו קיפחו חייהם 20 איש.
תפוס כינוי יחודי
עשרות מיליוני עובדים מאסיה ומאפריקה נותרו ללא הגנה כלכלית 
