הסדר חדש לעידן פלוס אושר - תשלומים לפי הכנסות הערוצים

כך ייראה מודל המימון החדש

לפי ההסדר, מ־1 באפריל 2026 ולמשך שלוש שנים או עד המעבר לישומון, ייקבעו תשלומים לפי מדרגות הכנסה:

• עד 40 מיליון שקל - פטור מלא מתשלום;

• 220-40 מיליון שקל - תשלום של 120 אלף שקל בשנה;

• 600-220 מיליון שקל - תשלום של 600 אלף שקל בשנה;

• יותר מ-600 מיליון שקל - תשלום של 1.3 מיליון שקל בשנה.

בנוסף נקבע כי ערוץ הכנסת ישלם כ־5.5 מיליון שקל, בעוד שהתאגיד הציבורי יישא ביתרת העלויות להפעלת המערך.

האוצר צפוי להשתתף במימון בתקופת הביניים: עד סוף 2026 יממן כ־מיליון שקל ברבעון, לצד תקצוב נוסף לטיפול בתקלות - 600 אלף שקל השנה ועד 200 אלף שקל בשנה הבאה.

קשיים משפטיים והסדר ביניים

תחילה ביקש משרד התקשורת להחיל פטור למפרע מתשלום עבור הערוצים המסחריים, ממועד פקיעת הוראת השעה ביוני 2025, אך במהלך הדיונים עלו קשיים משפטיים לאשר זאת. בעקבות זאת גובש ההסדר החדש, שמבקש לא רק לפתור את העבר אלא גם לקבוע מסגרת יציבה לעתיד.

הוראת השעה הקיימת, הפוטרת את הערוצים מתשלום, תוארך עד תחילת ההסדר החדש, ובכך נמנע מצב של חלל אסדרתי.

השלכות על השוק

מנכ"ל הרשות השנייה, אורי שרף, ציין כי המדרגות שנקבעו משקפות את מפת ההכנסות של הערוצים: ערוץ 14 נמצא בטווח הנמוך, רשת 13 בטווח הבינוני וקשת 12 בטווח הגבוה, כאשר כל אחד מהם כבר הביע הסכמה לסכום שנקבע עבורו.

עוד נקבע כי ערוצים זעירים לא יחויבו להצטרף למערך עידן פלוס ולא יידרשו להעביר את שידוריהם ללא תשלום לפלטפורמות אינטרנטיות.

הביקורת: הטבות לערוץ פרטני ופגיעה בתקשורת

לצד ההסכמות, הדיונים בוועדה לוו בביקורת חריפה מצד חברי האופוזיציה. ח"כ שלי טל מירון טענה כי "התמונה הכללית היא שיש ערוץ אחד מאוד פרטני שתמיד מקבל את כל ההטבות", והביעה הסתייגות גם מעיתוי הדיון בתקופת מלחמה.

ח"כ אפרת רייטן מרום הזהירה מפני מגמה רחבה יותר של פגיעה בתקשורת החופשית ואמרה כי "הציבור יאבד אמון במידע שנמסר לו" אם תימשך מדיניות זו. גם ח"כ איתן גינזבורג מתח ביקורת על הליכי המינויים ברשות השנייה.

עם זאת, רייטן בירכה על ההסכמות שאליהן הגיע היו"ר ביטן וציינה כי מדובר בדוגמה לניהול דיון מאוזן.