לערוץ 1 יש מוניטין עשיר, אך כדי לנסות למשוך עוד צופים ולהעבירם אליו מן הערוצים המסחריים הוא נוקט בשיטות זולות. כאשר מתחילים להצטעצע ולהתמסחר, המדרון חלקלק, וכך משדר הדגל, מהדורת "מבט" יורדת למחוזות שאינם ראויים לשידור הציבורי.
לאחרונה החליט מי מעורכי מבט שבתוך מהדורת החדשות יש צורך בשילוב של קטעי בידור. יושבים ונוברים בארכיון ומדי פעם שולפים קטע סאטירי של הגששים, או משהו משנת תרפפ"ו, שלאחריו מחייכים
ינון מגל ו
מירב מילר חיוך מאולץ. כך, ממשדר חדשות הופכים את "מבט" למשדר אקטואליה. במקום לנצל את מסגרת הזמן הדחוסה ממילא, מאכילים אותנו בהבלים.
וכשמתחילים גם לא יודעים היכן לסיים. לצורך כתבה ששודרה השבוע בנושא רכב-חברה, הרגיש עורך הכתבה צורך לשלוף משהו מן הארכיון. הוא לא טרח לחפש משהו מתאים בפרקי "על גלגלים" המיתולוגית או באחות הצעירה והבועטת "טסט ראשון", ומיד פנה אל המתחרים מערוץ 2. מתחתית החבית שלף קטע גס ומלוכלך של "להקת אפליקציה" מארץ-נהדרת, שלא יאה לחזור עליו (ומי שבכל זאת סקרן יוכל לראות אותו בתמונה התחתונה).
הערוץ הראשון מורכב ממערכת של איזונים ובלמים, שיודעת למשוך אליה קהל איכותי וטוב. כל בורג שמשתחרר במערכת המעונבת והמכובדת רק מערער את היציבות. אינו דומה צעיר שמשתטה לזקן שוטה, ובטלוויזיה זה נראה רע פי כמה. קהל הצופים אינו רכב-חברה, וניסויי הרייטינג שעורכים בו על-חשבון רמיסת האתיקה הם פגיעה שלא תסולח. ההתפרקות מן הנורמות המייחדות את השידור הציבורי עלול לגרום לו לאבד את שארית הצופים שנותרו לו, ולהיות כאחד מערוצי ההבל והזבל.
