חקירת מחדל המנהרות בוועדת חקירה ממלכתית

גם בימים טרופים אלה, כשהמלחמה בעזה מתנהלת במלוא עוזה, אין מי שיחלוק על כך, שראוי כי תקום ועדת חקירה - בסיום הלוחמה בעזה - שתחקור מחדל המנהרות בעזה. הכל מסכימים ומבינים, שאין זה העיתוי הנכון לעסוק בכך, שעה שהלוחמה בעזה מצויה בעיצומה וחיילנו נהרגים בעזה, מעשה של יום יום ומעשה של שעה בשעה.

והנה מתברר - לפי פרסום ידיעה במעריב שפירסם בן כספית, ביום שישי האחרון, שמבקר המדינה צפוי לפרסם - בקרוב - דוח קשה בעניין מחדל המנהרות בעזה. מתברר, שמבקר המדינה בודק - מזה חודשים ארוכים - נושא מחדל המנהרות. הבדיקה החלה כמעקב אחר אחר אי-יישומו של דוח מבקר המדינה, בנושא המנהרות, שפורסם עוד בשנת 2007. בדוח מלפני כשבע שנים נקבע, כי נושא המנהרות הנחפרות בעזה, הינו איום אסטרטגי שאינו מטופל כיאות. לצורך הכנת דוח המעקב ביקרו חוקרי היחידה הביטחונית במשרד מבקר המדינה, יחד עם מנכ"ל המשרד, אלי מרזל ומבקר המדינה, השופט בדימוס, יוסף שפירא, ביחידות צה"ל שונות בגזרת עוטף עזה ובגופי מטה שונים. בדוח מבקר מדינה זה, אמורים להתפרסם מימצאי ביקורת בהתייחס לכלל זרועות הביטחון, כולל צה"ל והשב"כ.


בכל הכבוד למשרד מבקר המדינה ולעומד בראשו, השופט בדימוס, יוסף שפירא, משרד מבקר המדינה אינו זוכה - ולא באשמתו שלו - ליחס רציני מצד הציבור בישראל, בכלל ומצד הגופים והגורמים המבוקרים על-ידו, בפרט. דבר הנהוג שבשגרה הוא, שמבקר המדינה מפרסם דוח שנתי המועבר לוועדה לביקורת המדינה בכנסת, התקשורת מתייחסת - משך יום לדוח ביקורת זה. לאחר מכן מצטרף הוא ליתר הדוחות, הצוברים אבק על המדפים.

ייתכן שהיחס המזלזל, בכל הכבוד הראוי, לדוחות נובע מכך, שאין למבקר כל "שיניים" לאכיפת ממצאי הדוח שלו, למעט מסירתם לגוף המבוקר, דרישת תיקון הליקויים ודרישת דיווחים נוספים מהגוף המבוקר. הגם שמבקר המדינה רשאי - לפי חוק מבקר המדינה - באישור הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, לקבוע מתכונת לדיווח על ליקויים, לרבות הפרטים שיכללו בו, אין הדבר מעשי במיוחד. לפי החוק אי-קיום עובד גוף מבוקר, הוראות המבקר, בלא הצדק סביר, מהווה עבירת משמעת בלבד. כך - ורק כך - ניתן להסביר אי-ההתייחסות, ברצינות, לדוח המבקר משנת 2007 בעניין מחדלי המנהרות, שקבע שהמנהרות הינן איום אסטרטגי. דוח זה צבר והמשיך לצבור אבק, עד כה.

בשונה ממעמדו הציבורי של מבקר המדינה - שנשחק במשך השנים בעיני הציבור - הרי ועדת חקירה ממלכתית, שבראשה עומד, בדרך כלל, שופט בית המשפט העליון, בדימוס, זוכה ליוקרה עצומה בציבור. גם לוועדת חקירה ממלכתית, אין כל "שיניים", בחוק ועדות חקירה, המאפשרות לה לאכוף וליישם החלטותיה. עם זאת, לא קם ישראל - ולא נראה גם, כי יקום כזה, אף בעתיד - פוליטיקאי וגם/או בעל תפקיד ציבורי- ממלכתי שיעז להתעלם ממימצאיה והחלטותיה של ועדת חקירה ממלכתית, מיד ובסמוך לפרסומן. כך הועבר אריק שרון מתפקידו, כשר ביטחון, בידי ועדת כהן, שהוקמה כדי: "לחקור את כל העובדות והגורמים הקשורים למעשי הזוועה, אשר בוצעו על-ידי הכוחות הלבנוניים, באוכלוסייה האזרחית במחנות הפליטים בסברה ושתילה". ועדת כהן קבעה כי: "שר הביטחון, אריאל שרון, אחראי להתעלמות מהסכנה שהפלנגות יערכו במחנות הפליטים פעולות נקם על רצח בשיר ג'ומייל". בעקבות זאת המליצה ועדת כהן שאריאל שרון יתפטר‏ מתפקידו כשר הביטחון, בממשלת בגין השנייה. משסירב אריאל שרון סירב להתפטר מתפקידו, כשר הביטחון, החליטה ממשלת בגין השנייה, להעבירו לתפקיד של שר בלי תיק.

כך הודחו הרמטכ"ל, דוד אלעזר (דוד), מפקד פיקוד דרום, שמואל גונן (גורודיש), ראש אגף מודיעין, האלוף אלי זעירא וראש אגף מחקר, באגף המודיעין, אריה שלו, מתפקידיהם וכהונתם, לאחר פרסום מימצאי ועדת אגרנט. ועדת אגרנט קבעה, כי היו בידי אגף המודיעין (אמ"ן) ידיעות מתריעות רבות אודות המלחמה הקרבה, אולם הוא העריך אותן בצורה בלתי נכונה, בשל שימוש כושל בקונספציה. האחריות לכך הוטלה על ראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא וראש אמ"ן מחקר, אריה שלו. על אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן ("גורודיש"), הוטלה אחריות לכך, שלאחר קבלת ההתרעה על המלחמה, בבוקר יום הכיפורים, לא פרס כהלכה הכוחות שעמדו לרשותו בחזית תעלת סואץ. על כתפי הרמטכ"ל דוד אלעזר הוטלה האחריות לכשלים המבצעיים והמודיעיניים שאירעו עד לפריצת המלחמה, אשר גרמו לתוצאותיה הקשות.

ההיסטוריה הפוליטית בישראל מוכיחה, כדי כדי שמימצאי גורמי חקירה, הפועלים, על-פי הוראות חוק, יישומו - במהירות וביעילות - יש צורך בהקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, בראשותו של שופט בית המשפט העליון. בכל הכבוד הראוי למשרד המבקר ולעמוד בראשו, הרי שום ממשלה לא נפלה, בשל אי-יישום ממצאי משרד המבקר. עם זאת, אוי לה לממשלה, מממשלות הישראל, שתעבור לסדר היום על המלצותיה של ועדת חקירה ממלכתית. לכן, אין הפוליטיקאים בישראל ממהרים למנות ועדות חקירה ממלכתית, בייחוד אם מדובר בפוליטיקאים האוחזים בהגה השלטון ומעוניינים להחזיק בו - גם להבא. רק לחץ ציבורי מסיבי מביא - בדרך כלל - להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית.

מן הראוי שמשרד מבקר המדינה יפסיק - בשלב זה - פעילותו הברוכה, בכל הקשור ליישום מחדלי דוח המבקר, באשר לאיום המנהרות, שפורסם בשנת 2007. יש להמתין לתום המלחמה בעזה ולהחלטה בדבר הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, אם לאו. היה ויוחלט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, יש לאחד הכוחות ולהעביר מלוא החומר שאסף משרד מבקר המדינה לוועדת חקירה ממלכתית זו, לכשתקום. כך - ורק כך - ניתן יהיה ליישם מחדלי האיום האסטרטגי של המנהרות, בעזה ואף בלבנון ולמנוע התרחשות מחדל מסוכן זה, בשנית, בעתיד. המלצות חריפות ונוקבות של ועדת חקירה ממלכתית תיושמנה, בידי כל ממשלה שהיא, על אתר וללא כל תירוצים שהם.