רס"ן שמועתי עולה בדרגה

מבצע "צוק איתן" הדגים שוב את מקומן של הרשתות החברתיות והסלולר, בדגש על הווטסאפ, ככלי להעברת מידע; חומרי תעמולה, מידע, דיסאינפורמציה מכוונת ומקוונת מטעם בעלי עניין. זאת לצד היותן אמצעי להבעת רחשי לב משתמשי האינטרנט בישראל, בעזה, ברשות הפלשתינית, ברחבי העולם המוסלמי ובזה הרחב. כמו באירועי משבר קודמים, גם לאחרונה, הרשתות החברתיות שימשו בתקופה זו זרז להסרת חסמים רגשיים שונים ובמהלכם פורסמו הודעות שנאה והסתה מימין ומשמאל, יהודים וערבים.

הרשתות החברתיות והסלולר הם הכלי המייצג בצורה המוחלטת את הביטוי "מדברים מהשטח" ובשל כך, באמצעותן יכולים המשתמשים כיום לתקשר ביניהם בצורה מיידית, ישירה, חסרת גבולות פיזיים ותוך אנונימיות יחסית.

מרחב זה מאפשר מחד-גיסא תקשורת ישירה ויצירת מחאות חברתיות, לפעמים כפלטפורמה יחידה לשם כך, תקשורת ישירה בין האזרח לבין נבחריו בצורה מקוונת ועוד.

עם זאת הרשתות החברתיות והווטסאפ שימשו במהלך מבצע זה ועוד קודם לכן בסיס לא רק לפרסום הסתה ויצירת מחאות, אלא להפצת שמועות מסוגים שונים. שמועות היו מאז ומעולם, אולם העידן המקוון המפשט ומייעל תקשורת באשר היא, מקל את הליך הפצת השמועה, מקצר תהליכים. זאת בעיקר בשל אופיו של המרחב האינטרנטי בו המידע מגיע מיידית וללא כל צורך בגורם מתווך ומצנזר מאדם לאדם. יהא אשר יהא מיקומו הפיזי.

נוכחנו בעוצמתן של השמועות המקוונות באירוע "שובו אחים" במהלכו כל העיסוק התקשורתי החל ברשתות החברתיות שעות רבות לפני שפורסם מידע רשמי. הן לגבי דבר החטיפה והן לגבי מציאת הגופות.

אין ספק כי שמועות קיימות הן בעיתות שגרה וחרום, אך נוכחנו כי אלו מופצות ביתר שאת בעתות משבר וחרום, ככל הנראה בשל הצורך המתמיד במידע באירועים שכאלה ועל כך יעידו האולפנים הפתוחים במהלך מרבית שעות היום, בכל ערוצי החדשות בטלוויזיה, במשך כל ימי מבצע "צוק איתן".

ציר נוסף הוא הגורם האפשרי להפצת השמועה; זה יכול להיות גורם מבית אשר חפץ לקחת חלק בעשיה התקשורתית, להיות "יודע דבר", "מקורב" לחדשות, עד כדי יצירתן בפועל. זאת לעומת גורמי חוץ, אויבי המדינה ודורשי רעתה, אשר להם עניין ממשי ביצירת השמועה כדי ליצור פאניקה, חוסר אמון, דמורליזציה בקרב מקבלי השמועה, בקרב העורף האזרחי לרוב. בין אם במשלוח הודעה למכותב בודד ובין אם בהפצתה בקבוצה נושאית של משתמשים.

הדבר מביא אותנו לציר השלישי; ברבות מהשמועות שהופצו לאחרונה ניתן היה להיווכח כי אלו כוללות שני רבדים – השמועה המקוונת כגרעין של אמת אשר עטוף ברבדים של דיסאינפורמציה. נוכחנו בכך הן ב"שובו אחים" והן ב"צוק איתן", בין אם מפיץ השמועה הוא גורם מבית ובין אם הוא אויב חיצוני. ככל שגרעין האמת יהיה אמין ומבוסס יותר, היכולת לקבל את רכיב הדיסאינפורמציה של השמועה תהיה קלה יותר.

במהלך מבצע "צוק איתן" נוכחנו במספר דרכי התמודדות עם גל השמועות; אכיפה במסגרתה דווח על מעצר מספר חיילים אשר נטען כי עמדו מאחורי הפצת אחת מהשמועות במהלך מבצע זה. פעילות מקוונת ברשתות החברתיות הקוראת להגברת המודעות לסכנות שבהפצת שמועות והסתמכות על מידע לא מבוסס ובהן קריאות לא להסתמך על שמועות ולא לקחת חלק בהפצתן. ניסיונות מסוימים של התקשורת להילחם בשמועות ולהזימן גם אם בצורה עמומה.

עם שוך הקרבות אנו עדים לרגיעה במספר השמועות המקוונות, אולם אלו קיימות תמיד – גם אם כאגדות אורבניות – כמעשה שבשגרה.

חובה עלינו בכל עת לגלות אחריות אישית ולהימנע מצריכת מידע לא מבוסס והעברתו הלאה, בין אם הוא שמועה ובין אם אגדה אורבנית, בעת שגרה ובחרום. זאת כדי שלא נהיה עדים בעתיד למקרים דוגמת זה שהיה במהלך מבצע "צוק איתן" בו "בני משפחה קיבלו את ההודעה על מות יקירם בהודעת ווטסאפ" ("אחיו היה באותה השעה בשטחי כינוס ליד הרצועה, לשם הגיע בצו 8. פתאום התחילו לשאול אותו מה קרה, וככה הוא גילה. בסוף הגיעו נציגים מהצבא והודיעו לו שאחיו נהרג בקרבות, ולקחו אותו הביתה. הפצת ההודעות האלה היא אכזרית, מקוממת, וחייבים למצוא ולחקור את מי שהפיץ את זה"). או מקרה אחר בו הופץ שמו של קצין צה"ל אשר לכאורה היה בין ההרוגים במבצע, כאשר בפועל הוא נפצע.