בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אם היינו יודעים להקשיב יותר. כנראה שיותר ויותר אנשים היו מבינים שהבעיה כרגע היא לא של יוצאי אתיופיה ● הבעיה היא של כל מי שחי בארץ הזו ורוצה לגדל בה ילדים בחברה המאפשרת לכל אחד להרגיש בעל ערך
|
חוסר הקשבה [צילום: בן קלמר/פלאש90]
|
|
|
|
|
|
מה היה חומר הנפץ שהביא למחאת יוצאי אתיופיה? ומדוע הקשבה לגננת הייתה מונעת אותה? פרסום הסרטון בו מכים שוטרים את החייל דמאס פקדה, בן העדה האתיופית, הביא לגל מחאה שהרעיד את הארץ. הסרטון כמובן היה רק גפרור שהצית חבית חומר נפץ שהצטבר כבר שנים רבות. ממה הורכב חומר הנפץ? יש שיאמרו "אפליה", אחרים יגידו "אלימות משטרתית" ויש שיצעקו "גזענות". אך ייתכן שהמרכיב החשוב ביותר הוא דווקא חוסר הקשבה. אם רק יותר אנשים היו שומעים לגננת שביקשה להקשיב כשחבר מדבר. אולי כל זה לא היה קורה. לו אנשים היו מקשיבים יותר, הם היו מגלים גם שאלימות, כזו שבה שוטרים מכים את בן העדה ומטיחים אותו לרצפה ללא הצדקה, היא רק סימפטום לבעיה רחבה בהרבה שבה נתקלים מי שאינם שייכים למיינסטרים של החברה הישראלית. אפליה מזיקה היא לא רק שוטר שבמקום להקשיב נותן אגרוף בפרצוף. לפעמים הביטוי שלה הוא הרבה יותר שקט, אבל הרבה יותר מזיק. ליהיא קורן, סטודנטית לעבודה סוציאלית מתל חי מספרת: "במסגרת עבודתי עם עולים חדשים מאתיופיה, ליוויתי משפחה של תשע נפשות שעלתה לפני שלוש שנים לישראל וזה עתה עברה ממרכז הקליטה אל מגורי הקבע. לפני כחצי שנה נודע לי שב', בת השבע, מאושפזת בטיפול נמרץ במצב קשה. כשהגעתי סיפרו ההורים ששבועיים קודם-לכן התלוננה ב' על כאבי בטן ובקופת-החולים נשלחה לביתה כלעומת שבאה לאחר שהרופא התקשה לתקשר עמה בשפתה. שבועיים לאחר-מכן הגיעה לבית-החולים עם התפוצצות תוספתן". יש לציין, כי גם בבית-החולים, במשך שבע שעות בהן הייתה הילדה על שולחן הניתוחים, איש לא הסביר למשפחה המודאגת מה מצבה. מקרה זה הוא רק דוגמה אחת לכך שהזנחה והיעדר נגישות שפתית בשירותי הבריאות, יכולים להיות מסוכנים בהרבה מאשר עוד אגרוף. גם במקומות אחרים עלולים מי שעברית אינה שפת אמם להיתקל בקשיים. מסגנאו אבבה, בן העדה וסטודנט לעבודה סוציאלית מספר: "פעמים רבות בני העדה האתיופית שפונים ללשכות רווחה מגלים שאין להם אם מי לדבר. אם כבר יש, אז מקום לקבל טיפול מאיש מקצוע, מטפל בהם מישהו שאולי יודע את השפה. אבל ההכשרה שלו בשירותים סוציאליים היא שטחית מאוד ובטח לא אקדמאית. מעבירים אותם קורס מזורז והם נותני השירות היחידים שנגישים למי שאינו יודע עברית". גם כאשר מתגברים על מכשול השפה, פוגשים יוצאי אתיופיה באנשי טיפול שלרוב לא מכירים לעומק את תרבות העדה. אי-הרגישות התרבותית גורמת הרבה פעמים להימנעות מהגעה לטיפול בלשכות הרווחה וכך נמנע מהם השירות החשוב הזה. חוסר ההקשבה של הציבור והתקשורת מתגלה בפן חשוב נוסף. קצת יותר הקשבה הייתה הופכת את המחאה, הכוללת חסימת כבישים ראשיים למיותרת. על אבי מתוקו שמעתם? חודשיים לפני שפורסם הסרטון של דמאס פקדה, הופצה ברשת תמונתו של מתוקו, בן העדה האתיופית, מצטלם עם שלט שמזהיר שהיום הוא סבל מאלימות משטרתית ומחר זה מישהו אחר. מחאתו שבאה לאחר מקרה אחר של התעמרות מצד שוטרים, הייתה עדינה ואלגנטית. אבל נראה שהחברה הישראלית לא רגילה להקשיב לרחשים קטנים ומגיבה רק כשזה מתפוצץ לה בפרצוף וחוסם את איילון. אם היינו יודעים להקשיב יותר. כנראה שיותר ויותר אנשים היו מבינים שהבעיה כרגע היא לא של יוצאי אתיופיה. הבעיה היא של כל מי שחי בארץ הזו ורוצה לגדל בה ילדים בחברה המאפשרת לכל אחד להרגיש בעל ערך. כשנבין זאת, במקום הפגנות של בני עדה מסוימת העומדים כמעט לבדם, נראה צעדה חגיגית ומשותפת של נציגי כל החברה הישראלית על כל גווניה.
|
|
תודה לליהיא קורן ומסגנאו אבבה מהמסלול לפרקטיקת שינוי מדיניות בחוג לעבודה סוציאלית מכללת תל חי
|
|
|
הכותב הוא דובר עמותת עו"סים שינוי
|
|
תאריך:
|
05/05/2015
|
|
|
עודכן:
|
05/05/2015
|
|
בועז כתבן
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אהרון שחר
|
5/05/15 11:21
|
|
2
|
|
קפחו אותי
|
5/05/15 17:13
|
|
3
|
|
עברי
|
5/05/15 22:45
|
|
המצב ההומניטרי המתדרדר בתימן מהווה מנוף לחץ של אירן על הקואליציה הערבית בראשותה של סעודיה אשר ממשיכה בהפצצות האוויריות של מעוזי המורדים החות'ים. אירן ממשיכה להרוויח זמן ולמשוך את העימות הצבאי בתימן, כל יום שחולף מסבך, מבחינתה, את סעודיה.
|
|
|
אולי צריך להיות ציניקן של ממש כדי לחשוב שרעש האדמה, שפקד את נפאל, משחק עכשיו לידיהן של חברות הביטוח, אלא שזו, מסתבר, האמת. כמו בכל רעש, זה או אחר, גם הפעם נבנות החברות מהאסון של הטבע. זו הרי שעתן היפה כדי לצוד לחיקן לקוחות חדשים, בתירוץ השבלוני שביטוח נחוץ, אם רוצים להקדים רפואה למכה עתידית.
|
|
|
מצאתי סעיף טוב אחד בתוכנית הדיור של משה כחלון: ועדה ציבורית, ובה מומחים שאינם נוגעים בדבר, תבדוק את תקני הבנייה של מכון התקנים, ותקבע מה מהם אפשר לפשט ולבטל. ההסכם בין הליכוד וכחלון מאשר את טענות התאחדות בוני הארץ וקבלנים אחרים, שהתקנים בישראל מחמירים מאוד בהשוואה למקובל בעולם, ומביאים ל"ייקור דרמטי" של הדירות.
|
|
|
... וכאשר קמנו לפתור את חלום שיבת ציון ויצאנו מעט מעט מסידורי תפילותינו והחילונו לעלות לארצנו גילינו כי במרחבי הזמן ובערבות המרחקים בארבע קצוות הארץ ואוקיינוס הזמנים היינו עם אחד שכולו אבני פסיפס אבל כשהעולם רעד, ופסיפס העם האחד נסדק, ואבניו נעקרו ונתגלגלו אחת אל אחת אל אחוזת חלקנו, נדהמנו למצוא שאין אבן אחת דומה לחברתה והשברים זרים אלה לאלה והאחווה של השלם אינה אוספת כוח להשלים את האבנים הפזורות כדי תמונת אחדותנו המופלאה ששרדה את הזמנים ואת המרחקים, ומאז אנו חיים את תדהמת קיבוץ הגלויות וייסוריה אינם כלים.
|
|
|
במקום נפתלי בנט הייתי מתחיל לדאוג. ככל שפרטי ההסכמים הקואליציוניים עם שאר המפלגות נחשפים, כך מתגמדים סיכוייה של מפלגת הבית היהודי לקבל תיקים טובים. יש לציין במיוחד את ההסכם עם החרדים, שמהווה צרה צרורה עבור בנט. לפי הסעיפים שנחשפו בתקשורת, ראשות וועדת הכספים נלקחה מבנט, וכך גם משרד הדתות. יתרה מזאת, תיק המשפטים, הפנים וביטחון הפנים הם פנטזיות רחוקות מבחינתו של בנט. כנראה חברי הכנסת מהליכוד ייקחו אותם. אם נחזור רק חודשיים אחורנית, נגלה את הפער בין דרישותיו אז, לבין המציאות כיום. בנט ציפה לקחת את תיק החוץ לעצמו ולהעניק לאיילת שקד את התיק לביטחון הפנים. היום: לא חוץ ולא נעליים, כנראה שמפלגתו תישאר עם תיק החינוך, ותיק התרבות. חוץ מזה שציבור בוחריו לא הצביע לבנט כדי לראות אותו מכהן כשר חינוך, המשרד הזה הוא בעייתי. לוקח לא מעט זמן כדי לקטוף את הפירות מהמשרד הזה. על משרד התרבות והספורט בכלל אין מה לדבר.
|
|
|
|