"היחלצו בשביל שחרור ארצנו"

מסמך נדיר שהתגלגל לידי שהופץ על-ידי הוועד הזמני שהוקם באופן אקראי על-ידי גוף לא מוכר ממש זמן קצר לפני הפלישה של הבריטים לארץ ישראל בשנת 1917, והנמצא בבעלותי קורא להקמת גדוד פרשים לשחרור ארץ ישראל מיד השלטון העותומאני ששלו בארץ ישראל.

המסמך נחתם על-ידי הוועד הזמני של מתנדבי הפרשים העבריים. גוף קטן קיקיוני ולא ידוע, אבל ידוע בקרב הקהילה היהודית בארץ ישראל באותה תקופה אשר מנסה להסתיר ולא לפרסם יותר מידי פרטים על עצמו מפני הפחד מהשלטון של האימפריה העותומאנית אשר שולטת באותה תקופה על שטחי ארץ ישראל.

אותו הוועד הזמני מנסה לגייס יהודים תושבי ההתיישבות היהודית באותה תקופה לגדוד פרשים עבריים אשר ישחררו את ארץ ישראל מידי השלטון העותומאני.

הקריאה "היחלצו בשביל שחרור ארצנו", "קחו נא אתם חלק בפתרון החלום" בתוך מחול הדמים של האנושות שעמנו משתתף בו במידה מרובה".

כמה רומנטיות יש בקריאה כגון זאת כמה תמימות. תמימות של קומץ יהודים פרשים יוכלו לאימפריה העותומאנית. יוצאת אז קריאה "מלחמה בעד עמנו וערי אלוהינו" "נהיה לחבר במלחמת הגאולה לעם היותר אדיר והיותר אדיב שבכתבי העם הבריטי הגדול. חבר בצחצוח החרבות בשעת הגאולה וחבר בכתיתת החרבות לאיתים אחרי הגאולה."

למה היושבים בארץ ישראל יוכלו לעמוד במשימה?

"צעירי המושבות היודעים מילדותם להשתמש בסוסים ועל הרכיבה הנאותה. אנו מסדרים בשביל הגדוד של הפרשים שיהיו הראשונים להביא את בשורת הגאולה לשומרון והגליל. תקוותנו החזקה שבראש הגדוד יעמוד בנו של החולם הגדול הברון רוטשילד. "הם כבר ממנים את בנו של הברון רוטשילד לעמוד בראש הגדוד מבלי להיוועץ איתו או לקבל את הסכמתו.

אז באה הקריאה הדרמטית ביותר "אחינו הצעירים בחיי עם המצפה לגאולה יש רגעים גדולים. רגעים בודדים שבהם נתת לו האפשרות להקים את ביתנו הלאומי. בשביל עמנו הגיע עכשיו רגע גדול כזה. נא אחים. לבלי להזניחו".

הסיום הדרמטי "אחינו הצעירים שכינת ארצנו מתפלשת בעפר ומורידה דמעות עלינו קומו והוכיחו לה שראויים אנו לגאולה".

הכרוז הזה שהודפס הופץ במספר עותקים קטן ומוגבל במספר מקומות ישוב כמובן שלא נתן כל אפקט. על-פי הידוע לי ועל-פי בדיקותיי שנעשו לא רק שלא נתן הכרוז כל אפקט האלו שרצו להתנדב לא ידעו להיכן לפנות כי הכתובת לא פורסמה על-ידי מפיצי הכרוז מפחד מהשלטון העותומאני. הרומנטיקה והרצון לגאולה ולמדינה יהודית זועק מהכרוז אבל מכיוון שתפוצתו לא הייתה יותר ממספר כרוזים בודדים וכן בגלל המספר הקטן של היושבים בארץ ישראל הנושא לא תפש כל תאוצה.

הדבר המעניין מבלי שמפיצי הכרוז ידעו עליו באותה תקופה אוולין דה רוטשילד התגייס ‏עם מתנדבי רגימנט הפרשים של מחוז בקינגהמשייר - ה"בַּאקס" הוא קבל דרגת קפטן (המקבילה לדרגת סרן ) וייצא עם הגדוד למצריים במלחמת העולם הראשונה במסגרת המלחמה של האימפריה הבריטית באימפריה העותומאנית במלחמת העולם האשונה. הוא נפצע בקרב בשנת 1915 ולאחר שהחלים המפציעה חזר לתפקד כקצין בחייל הפרשים הבריטי ובקרב על מע'אר שליד הישוב גדרה בשנת 1917 תוך כדי הסתערות על עמדות של הצבא הטורקי הוא נפל מהסוס עליו רכב נפצע פצעים קשים ופונה לבית החולים בקהיר שבמצריים אך כעבור ארבעה ימים הלך לעולמו. בתחילה נקבל במצריים אך לאחר הליך לא קצר הועבר לקבורה בבית העלמין הישן בראשון לציון. מקום ראוי לבקר בו ולספוג מעט היסטוריה של ארץ ישראל בראשיתה.