כולנו קוראים, שומעים ורואים את זעקות השבר של העולם, בעיקר המערבי שהוא כידוע צדקני יותר, על הפלישה הטורקית לצפון סוריה להרחקת המיעוט הכורדי למרחק של כ-30 ק"מ מהגבול עם טורקיה והפנייה לשם של מיליון או יותר הפליטים הסוריים השוהים על אדמת טורקיה.
לזעקות השבר האלו מתלווה גינוי עולמי של תקשורת, שהטיפשות הוא המאפיין הגדול שלה, כנגד נשיא ארה"ב טראמפ ש"הפקיר" את הכורדים ונתן "יד חופשית" ל
ארדואן נשיא טורקיה לעשות בחבל ארץ זה "כרצונו".
אין שום דבר מפתיע בהתלהמות התקשורתית, בעיקר האמריקנית (בדומה לישראלית). תקשורת זו מזמן זנחה את תפקידה הייעודי כמכשיר להבאת מידע אמתי ואמין לקהל הרחב והפכה לגוף פוליטי שחפץ לקבוע את גורל המדינה ותושביה. בחירתו של טראמפ לנשיאות טרפה לכנופיה התקשורתית את הקלפים ומאז הם מנהלים כנגדו מלחמת חורמה. אז עכשיו הוא נאשם ב"הפקרת הכורדים לגורל מר".
העובדות הן אחרות לגמרי. ארה"ב לא שלחה חיילים (יחסית מעטים) לסוריה בכדי להגן על המיעוט הכורדי אלא בכדי להילחם, יחד עם אחרים, ב"מפלצת" של דאעש שגדלה לממדים ענקיים שאיימו על כל מבנה החברה בעולם המערבי בשורת מעשי טרור זוועתיים. בקרבות האחרונים למיגור דאעש השתתפו הכורדים ככוח קרקעי עיקרי ומטוסים וכלי נשק אחרים, בעיקר של האמריקנים, שאספו מודיעין ותקפו מהאוויר. בעקבות הניצחון ומיגור דאעש בשטח סוריה השתלטו הכורדים על כל ה"פינה" הצפון-מזרחית של סוריה. מגבול טורקיה-עירק ועד הגבול לירדן. בכך הם גם השתלטו על המעברים מעירק לסוריה שהם "מחמד עינה" של אירן. על-ידי מיגור דאעש בסוריה הסתיים תפקידם של הכוחות הצבאיים האמריקנים וכבר לפני חודשים הודיע הנשיא טראמפ על הכוונה לפינויים.
מצד שני לטורקים נוצרה בעיה קשה. כידוע בטורקיה קיים מיעוט כורדי גדול ששוכן במזרח המדינה בצמוד לגבול עם עירק וסוריה. המיעוט הזה נלחם שנים רבות על הזכות לקבל אוטונומיה. לטורקים ברור שאחרי האוטונומיה תבוא הדרישה להינתקות ולעצמאות (ע"ע קוסובו). לאחר מלחמת המפרץ השנייה נחתם הסכם בין הכורדים בעירק וממשלת עירק, בהשפעה ניכרת של ארה"ב, על מתן אוטונומיה מלאה. במלחמת האזרחים בסוריה מסתמן מצב שהממשל המרכזי, ולא משנה מי הוא יהיה, יעניק אוטונומיה דומה לכורדים בסוריה. כך ייווצר מצב שיהיה רצף דמוגרפי גדול מאוד הן באנשים והן בשטחי קרקע, של הכורדים, בעירק סוריה וטורקיה.
מנקודת המבט הטורקית זה מצב שאסור בשום פנים ואופן לתת לו לקרות. זו בדיוק נקודת המבט שמדינת ישראל מתייחסת לבקעת הירדן. אסור שייווצר מצב, לאחר חתימת הסכם קבע עם הפלשתינים שיהיה רצף ערבי עד 20 ק"מ מהעיר נתניה. וזה בדיוק העיקרון שמסתתר מאחורי ההפצצות הישראליות בסוריה ובעירק. אסור שייווצר מצב שיהיה רצף שליטה אירני עד הים התיכון. על-רקע המצב הדמוגרפי והפוליטי הזה יצא לפועל המבצע הטורקי להגנת השלמות הפוליטית והקרקעית של טורקיה.
ההבדל בין מדינת ישראל לרפובליקה הטורקית נעוץ בדעת הקהל העולמית. ישראל נשלטת על-ידי דעת הקהל העולמית ולכן תגובותיה, למשל על הירי ברצועת עזה, הן "הפצצות נדל"ן". לעומת זאת טורקיה כמעט שאינה מייחסת חשיבות לנאמר ונכתב בתקשורת העולמית או על-ידי נשיא זה או אחר ותוקפת מהאוויר ומהקרקע ללא רחם. אז טוב תעשה ממשלת ישראל אם תתעלם לחלוטין מהמבצע הטורקי.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
