האם קיימת כדאיות להשקעות בסטרטאפים באיחוד האמירויות

חשוב להבין שבעשור האחרון הולכת מדינת ישראל ומצטיירת כמי שמכונה "סטארט-אפ ניישן". כלומר, מדינת הסטארטאפים, וזאת לאור כמות הפיתוחים הטכנולוגיים החדשניים אשר נולדים בה. בעקבות חתימת הסכמי השלום עם מדינות המפרץ נפתחה דלת לשיתוף פעולה משמעותי ביותר בהקשר זה בינן לבין ישראל, הן בעקבות הכרת מדינות המפרץ בחשיבות ההשקעה במיזמים טכנולוגיים, והן לאור שאיפתן להתפתח כלכלית, ולתפוס מקום מרכזי בתחום ההשקעות הגלובליות בתחומי הסטארט-אפ השונים.

כיום, כמות הפרויקטים הטכנולוגיים המתקדמים אשר מבוצעים בפועל באמירויות היא יחסית נמוכה, והנטייה של מדינות אלו היא להיצמד לטכנולוגיות מוכחות. כעת, עם זאת, בעקבות חתימת הסכם השלום עם ישראל, נפתחה עבורן הזדמנות אטרקטיבית מאוד להשקיע במיזמי סטארט-אפ חדשניים, ולהקפיץ בכך את כלכלתן כמה צעדים קדימה. לאור זאת, נשאלת השאלה מה עשויה להיות התשואה לטווח הארוך מהשקעות אלו.

חשוב להבין שתפיסת העולם של איחוד האמירויות בכל הנוגע להשקעה במיזמי סטארט-אפ שונה מן המקובל במערב. כיום, רוב קרנות ההשקעה בעולם המערבי מנסות להשקיע כמה שפחות, ולקבל כמה שיותר, מתוך שאיפה לביצוע אקזיט תוך זמן קצר ככל האפשר. מטרתן היא לייצר רווח מקסימאלי על השקעתן, תוך כדי מיתוג הסטארט-אפ בו הן משקיעות, והוצאתו למכירה לגורם שלישי. לעומת זאת, איחוד האמירויות שואפת ליישם את הטכנולוגיה במלואה, אצלה בבית, ולא להוציא אותה לאקזיט חיצוני לטובת רווח כספי מהיר. מבחינת איחוד האמירויות, ה"אקזיט" בא לידי ביטוי בהטמעת הטכנולוגיה, בערך המוסף אשר היא מסוגלת להניב לה ברמת התשתית הכלכלית עצמה, ובאופן בו תוכל בהמשך לייצא את הטכנולוגיה למדינות שונות בעולם אשר נזקקות לה.

ככל שהדבר נוגע לפיתוח חדשנות ויצירתיות והטמעתה בעולם, התהליך האמירתי הוא בהחלט בריא יותר, ומאפשר ליזם להוכיח בשטח את ערכה המוסף של הטכנולוגיה שלו, וגם לשדרג תשתיות טכנולוגיות ברחבי העולם כולו. משום כך, תהליך זה צפוי להניב ערך מוסף רב ותשואה נאה כאשר הטכנולוגיות הללו יוטמעו בשווקים בינלאומיים, תוך שילוב של הבנק העולמי, USAid וה-G6, אשר יהיו מוכנים לממן את אותם פרויקטים סופיים במדינות נחשלות אשר נזקקות לטכנולוגיה חדישה בתחומי החקלאות, ביטחון תזונתי, מים, אנרגיה, סייבר, ועוד.

מקומות עבודה רבים

כיום, שדרוג תעשייתי הוא מאוד משמעותי ברמת המדינה, משום שמדינות רבות הבינו שעל-מנת לייצר הכנסות עליהן לדאוג לתעשיה מתקדמת אצלן בבית. כולנו ראינו את הנפילה המשמעותית שחוותה אירופה עם יוון, ועם ספרד, ועוד הרבה מאוד מדינות אשר לא הייתה להן תעשיה בסיסית משלהן, או כוח יצור כלשהו. ברגע האמת, מדינות אלו התרסקו כלכלית מאחר שלא הייתה תשתית תעשייתית אשר תצדיק את המבנה הכלכלי שלהן. מסיבה זו, ההשקעות של איחוד האמירויות בפרויקטים בתחום הסטארט-אפ הן בעלות משמעות רחבה ביחס לחוסן הכלכלי העתידי שלהן, בייחוד לאור כך שפרויקטים אלו יצרו מקומות עבודה רבים, ויעודדו את הדור הצעיר במדינות אלו להשתלב בתעשיה המקומית ולהזניק אותה, כמו גם ליצור תשתית חדשה ומקורית של מיזמים עתידיים, אשר יקדמו את כלכלת המדינה אל עבר העשור הבא.

אסטרטגיית מדינות המפרץ בהקשר זה צפויה למשוך אליהן חברות סטארט-אפ נוספות, אשר מבינות שמדינות אלו באמת רוצות להשקיע ברעיון, במוצר ובהון האנושי שלהם, תוך מיצוי מקסימאלי ויישום של הטכנולוגיות שלהן בשטח, הלכה למעשה, ובנוסף, שיווקן כפרויקטי מפתח עתידיים למדינות נזקקות נוספות בכל רחבי העולם. אין ספק שתהליך כזה ימצב את איחוד האמירויות ברמה העולמית כמדינה שיוזמת השקעות במיזמי סטארט-אפ, מה שיגרום לנהירה משמעותית של חברות כאלו אל האמירויות. שיתוף הפעולה של ישראל, אשר אנשי הפיתוח שלה מסוגלים לייצר פרויקטים חדשים, עם איחוד האמירויות, שמוכנה לשמש כחממת פיתוח לאותם פרויקטים, הוא בעל ערך רב לכל הצדדים.

בנוסף, שיתוף הידע בהקשר זה בין ישראל והאמירויות, ובהמשך גם עם שאר מדינות ה-GCC, צפוי להעניק תמריץ לפיתוח טכנולוגיות חדשות, אשר לשם שינוי לא ינבעו מתוך מיזמי צבא או חלל. היכולות הכלכליות המתקדמות של איחוד האמירויות תוכלנה להאיץ את פיתוחם של מיזמים וכיוונים טכנולוגיים חדשים, אשר בעבר לא יצאו לפועל כתוצאה ממדיניות שמרנית של כל מיני גורמים פיננסיים אשר היו כבולים לתהליכים מבוססי-רווח-מהיר, והעדיפו להמתין שהצבא או נאסא ישחררו טכנולוגיות מתקדמות לשוק.

במקרה זה, הכסף האמירתי מגשר על הפערים הללו ומקצר את לוחות הזמנים לקראת פיתוחים חדשניים. לכן, השקעה כספית במיזמי סטארט-אפ ישראלים באמירויות מהווה כוח מניע עוצמתי, אשר צפוי ליצור מעין טורנדו שישאב לתוכו הרבה מאוד חברות ומיזמים מחוץ לישראל, יביא לשיתופי פעולה בינלאומיים משמעותיים, ויצור תקדים עתידי מבורך בכל הנוגע למדיניות השקעות במיזמי סטארט-אפ, תוך שימוש בבסיס של טכנולוגיות ישראליות, ומשיכה של טכנולוגיות זרות נוספות. בכך, איחוד האמירויות תיצור לעצמה מוניטין של מדינה המעודדת מיזמי סטארט-אפ, ומסוגלת להשקיע בהם כלכלית בעצמה, ובכך ליצור טכנולוגיות קצה מעוררות השראה.