הוא לא גנב, הוא רק לקח לחם

אתמול ערכתי את הקנייה השבועית בסופרמרקט ברחוב בלפור בבת ים. בתום הקניה לקחתי את שני סלי המצרכים והשקית, בה היו רק כיכר לחם וחמש לחמניות והנחתי אותם במושב האחורי של רכבי. לאחר מכן פסעתי לעבר בית מרקחת הסמוך לסופרמרקט. כשחזרתי מבית המרקחת למכוניתי, מצאתי להפתעתי, שהדלת האחורית ברכבי פתוחה.

בעוד אני עומד ומשתהה לנוכח מראה מוזר של דלת המושב האחורי פתוחה, ניגש אלי במרוצה רוכל המוביל עגלת עמוסה במסכות ובתחפושות פורים, ומבהיר לי שלפני כמה דקות הגיח לרכב עובר אורח ונטל משהו מהרכב שלי וברח מהר מהמקום. בעל חנות נוספת הצטרף והוסיף הבהרה משלו, לפיה הוא זה שראה את המתרחש, לכן הוא צלצל מיד למשטרה, כי חשובה לו ההתמודדות המשטרתית עם נגעי הגניבות בסביבה בה הוא עובד.

בעוד אנחנו מדברים הגיעה ניידת נהוגה בידי שוטרת ולידה שוטר. השוטרת והשוטר היו מאוד ענייניים, גבו עדות מבעל החנות שצלצל למשטרה. לאחר מכן התבקשתי על-ידי השוטרת לבחון מה נלקח מרכבי, והסתבר לי, שמכל מה שהיה במושב האחורי, נלקחה רק שקית אחת, שבה היו רק כיכר לחם וחמש לחמניות.

לאחר שהיה ברור לי, שלא נלקח דבר מרכבי זולת השקית, בה היו כיכר לחם וחמש לחמניות, שחתי בכאב לשוטרים האדיבים - בקשתי מהם להתייחס למקרה העצוב, לא כאל גניבה, אלא כאל מקרה של אדם רעב, שפשוט לקח לחם.

נפרדתי מהשוטרים האדיבים, שלא הסתירו את כאבם, שהבינו כי מדובר לא בגניבה, אלא באדם רעב, שנטל מרכבי לקח לחם. אך הם למען הפרוטוקול נשארו במקום וכתבו את אשר נדרש מהם לכתוב ולדווח.

לָחַם – חָלַם – לֶחֶם

יוֹסֵף חָלַם חֲלוֹם עַל שֶׁמֶש, יָרֵחַ וְאַחַד עָשָר כּוֹכָבִים
מְכַתְּתִים מִלְחָמָה לְלֶחֶם פָּרוּס עַל כְּתוֹנֶת פַּסִּים
וַיֹּאהֲבוּ אוֹתוֹ אֶחָיו עַל דְּבַר הַחֲלוֹם אֲשֶׁר חָלַם.

יַעֲקֹב חָלַם חֲלוֹם עַל גְּרָמֵי שָׁמַיִם וְעַל אַבְנֵי אֶרֶץ
שֶׁכָּל חוֹלְמֶיהָ מְכַתְּתִים מִלְחֲמוֹתֶיהָ לְלֶחֶם שָׁתוּל
בְּאֶרֶץ דֶּשֶא עֵשֶב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֶהוּ
עֵץ עוֹשֶׁה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בּוֹ לְמִינֶהוּ
ולכל רעב ללחם – פרוסותיו פרוסות על שולחנו
בנדיבות וברחב לב.

יוֹסֵף חָלַם עַל מַעֲרוּמֵי אֵשׁ נָסִים
מִדֶּרֶך לוֹהֶבֶת בִּנְגוֹהוֹת אוֹר,
דּוּמִיַּת שַׁלְוָה מְבִיסָה אֶגְרוֹפֵי רַעַם
וַחֲשֵׁכָה סְמוּרָה מְפַנָּה מְקוֹמָהּ לַשֶּׁמֶש וְלַלֶּחֶם
ולכל רעב ללחם – פרוסותיו פרוסות על שולחנו
בנדיבות וברוחב לב.

יַעֲקֹב חָלַם חֲלוֹם עַל סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה
רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, בִּכְיוֹ רוֹחֵץ רִיסֵי עָבִים,
יָדָיו גּוֹרְדוֹת רָקִיעַ כּוֹלֵא רִשְׁפֵי מִלְחָמָה וּמַמְטִיר לֶחֶם טוֹב.
יַעֲקֹב וְיוֹסֵף חָלְמוּ חֲלוֹם עַל סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה
מַלְאֲכֵי אֱלוֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ
מְאַלְּמִים אֲלוּמוֹת בְּתוֹךְ הַשָּׁדֶה
אֲלוּמוֹת שָׁחוֹת שָׁלוֹם לָאוֹכֵל לֶחֶם בְּזֵעַת אַפּוֹ
ולכל רעב ללחם – פרוסותיו פרוסות על שלחנו
בנדיבות וברחב לב.

וַאֲנִי אֱמֶש אָלַמְתִּי אֲלוּמוֹת בְּמַרְאוֹת לַיְלָה
אֲלוּמוֹת פּוֹרְטוֹת צְלִילֵי לֶחֶם שְׁעוֹרִים
מְכַתְּתוֹת אֶת כָּל הַמִּלְחָמוֹת
פּוֹרְסוֹת אֶת כָּל הַחֲלוֹמוֹת
עַל כְּתוֹנֶת פַּסִּים וְלֶחֶם
אֲשֶׁר עָשָׁה יַעֲקֹב לְיוֹסֵף.