בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
השמאל קיווה שעם הרחקתו של נתניהו מתפקידו, גם תומכיו ייעלמו. מיליון תומכים יתפוגגו ברגע קט, ולא היא ● התומכים ממשיכים לתמוך ואף מגבירים מהלך לקראת חזרתו, לא רגע, לא קט ולא נעליים
|
עדיין הסטריים [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
|
|
|
|
|
מה מביא את אילנה דיין לדבר כך אל אבישי בן חיים? מה מביא את אהוד אולמרט לדבר כך אל ינון מגל? ההיסטריה. ההיסטריה וההבנה שנגמר הסוס הפוליטי של השמאל בישראל. השמאל בישראל עובר שינוי גנטי. אילנה דיין מעליבה את אבישי בן חיים בשידור חי על דעה שהשמיע השונה מדעתה, אהוד אולמרט משתולל בשיחה עם ינון מגל ברדיו. מה הולך כאן? מה קרה לשמאל הרגוע השקול והמנומס? המרוקאים מזמן השיבו הסכין לנדנה, וכעת השמאל חוזר 60 שנה לאחור ושולפה מחדש? או אולי השמאל היה מחופש כל השנים וכעת יצא לו השד האמיתי? בואו אומר לכם מה אני חושב. א) השמאל קיווה שעם הרחקתו של בנימין נתניהו מתפקידו, גם תומכיו ייעלמו. מיליון תומכים יתפוגגו ברגע קט, ולא היא. התומכים ממשיכים לתמוך ואף מגבירים מהלך לקראת חזרתו, לא רגע, לא קט ולא נעליים. ב) השמאל היה בטוח שתומכי נתניהו יעלו על הכנסת, שיהיו קרבות רחוב, אבל מה פתאום? הימין הוא דמוקרטי, מפסיד, חפיפה ויאללה לאופוזיציה. ג) השמאל ניגף בבחירות. גם כאשר הוא כבר בממשלה, אזי בראשותה עומד איש ימין, תלמידו של נתניהו, אשר ימינותו על הנייר יותר ימנית מנתניהו בכל היבט. ד) ראש ממשלה? NO, שר ביטחון? NO, שר אוצר? NO, שר החוץ? NO, שר המשפטים? NO, אז מה נותר שר הטריקוטאז' והקונפקציה? ה) השמאל בלע אל תוכו שלושה סוסים טרויאנים ימניים, אשר שולטים במעברת ה"שינוי" שהקימו יחדיו, ומה עם העתיד? כינים! ו) השמאל עומד לפתחה של מנהרה אפלה ואין אפילו קרן אור פצפונת הנראית בקצה אותה מנהרה. תגידו לי אתם אנשי ימין, אילו הייתם אתם במצב העגום של השמאל, לא הייתם בהיסטריה? לא הייתם יוצאים מן הכלים? תנו להם, תנו להם להוציא קיטור, רחמו עליהם, אל תתפסו אותם בשעת צערם ויגונם. זוהי שירת הברבור הפוליטית שלהם. ביי-ביי לשמאל הפוליטי, פייר וו'ל לאטרי הימין הבוכיים.
|
תאריך:
|
21/06/2021
|
|
|
עודכן:
|
21/06/2021
|
|
אפרים הלפרין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
רפי לאופרט
|
1/07/21 12:35
|
|
העיר גבעתיים אינה מצטיינת בשימור פיזי של אתריה ההיסטוריים, רבים מהמבנים והאתרים ההיסטוריים של העיר נהרסו - "נמחקו" לטובת פרויקטים נדל"ניים מניבי תשואה כזה היה גורלם של אצטדיון המכתש המיתולוגי, מבנה אולפני גבע ההיסטורי, מתחם הריאה הירוקה "שטח תשע" ולפני מספר שנים הגיע גם תורו של "בית מנדלבלט" - בית מפלגת העבודה המיתולוגי ברחוב ויצמן 16 בגבעתיים
|
|
|
צבי גיל הוא אוצר לאומי, אך עם זאת לא רבים בציבור יזהו את שמו. לגיל רקורד תקשורתי שהיה מאפשר לו לקבל במה בכל אתר חדשות, אבל מזה קרוב לשני עשורים הוא מעדיף את החופש המערכתי שבכתיבת בלוג עצמאי. הוא אחד הכותבים הוותיקים בבלוגוספירה, תרתי משמע, וכשריד שואה, נציג של עולם הולך ונעלם.
|
|
|
יום שישי שעבר היה ראש חודש תמוז. היום הקדוש הזה, יום של חג שבו אנו הנשים מקבלות את שכרנו על כך שלא היה לנו חלק בחטא העגל, הפך אצלי בשנים האחרונות ליום של כאב וחוסר אונים. יום קדוש ביהדות, שבו במקום הכי קדוש ביהדות, נערך טקס שפוגע בעקרונות המקודשים ביותר של הדת היקרה שלנו.
|
|
|
אני מעריץ את אותם אנשים נהדרים המודאגים בקולי-קולות וצקצוקי מקלדת בשעה שערבים אומללים ומסכנים בעזה נפגעים בפעולות אלימות של ממשלת זדון (ישראל, מה חשבתם?) הפועלת במטרה לעצור או להפסיק את מטחי הטילים של החמאס, ויש אומרים שגם בכדי להרוג ערבים... ידוע לאותם אנשים טובים באירופה, באמריקה וגם בארצנו, שהחמאס הוא ארגון טרור, לא עלינו, והם מתעלמים בתום לב כי אין בליבם שגגה. ידוע גם שהטרוריסטים, המוגדרים שאהידים בצד שני, מפעילים מערכות נשק קטלניות בקרבת, בצמוד, בסמוך ובמחיצת תושבים תמימים לכאורה, זקנים, נשים וילדים, כדי לשגר מוות והרס, כדי להרוג יהודים ללא הבחנה. הכל במטרה לשחרר את פלשתין הכבושה. 'פלשתין' - זה שם רודף לארץ ישראל (א"י) הנרדפת. למנהיגים מוסלמים וערבים בכלל זה יש רישיון והיתר להרוג ולרצוח מיליוני ערבים השכם והערב, בוקר וערב, ואיש בעולם התרבותי אינו מוחה ואינו נוקף אצבע. אבל ברגע שצהל הורג פלשתיני אחד, מפריח בלונים או יונים, קמה בעולם סערת רוח תזזית ואַמּוֹת הַסִּפִּים והסניפים של האו"ם צורחות חמאס ומבקשות להעפיל על הגג של האג. וצץ גם ניצן הורביץ בערוגת האידיוטים המשומשים לתועלת הצדק העולמי.
|
|
|
רוב בני האדם אוכלים בשביל לחיות אבל יש גם מיעוט שכותבים בשביל לחיות. האחרונים עושים זאת לא רק בשביל להשתכר, אלא שעבורם הכתיבה היא כמו אוויר לנשימה, כמו אלכוהול לאלכוהוליסט. היבול הספרותי של פרופסור רקובר הוא ענקי. בשנת 2020 יצא לאור הרומן השנים-עשר שלו "מחול הרפאים", וזאת בנוסף למספר רב של סיפורים קצרים, ספרים ומאמרים רבים בתחום הפסיכולוגיה. לכן לא אתפלא אם גם בשנתו הוא כותב טיוטות, ראשי פרקים ודיאלוגים.
|
|
|
|