בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
קיצור תולדות השוויון [צילום: נועם מוסקוביץ'/פלאש 90]
|
|
|
תומס פיקטי - ההתפכחות
|
אם היו מיישמים את הגישה שלו בהיקפים נרחבים בארבעת העשורים האחרונים, היינו חיים היום בעולם עני יותר עם הרבה יותר בני אדם בעוני קיצוני ● אבל בהחלט ייתכן שהאי שוויון היה נמוך יותר
|
בראיון לאורי פסובסקי, גלובס, על ספרו החדש "קיצור תולדות השוויון" פיקטי עוסק בעובדה שאי השוויון בהכנסות בעולם הצטמצם. האם מדובר על הצמצום שחל מאז שהוא פרסם את ספרו הראשן על "אוי אוי אוי אי-שוויון"? ובכן, ממש לא. ספרו על הון במאה ה-21 פורסם לפני פחות מעשור, אבל כבר בראשית שנות ה-80 הפערים בהכנסה בין בני האדם בעולם החלו להצטמצם והם ממשיכים להצטמצם עד היום. פיקטי פשוט התעלם מהתמונה הגדולה ועסק בפרטים שכן היו עקביים עם הזעקה שלו (השיטה של מכון אדוה). עכשיו, כשהעובדות כל כך ברורות, הוא בחר להתעדכן. יפה. ובזכות מה הצטמצמו הפערים בעולם? בזכות צמיחה כלכלית מהירה במדינות עניות. צמיחה שחילצה מיליארדים מעוני קיצוני. ומה עומד מאחורי הצמיחה הכלכלית, אתם תוהים? להבנתי אין ויכוח של ממש: אימוץ מדיניות של כלכלת שוק תחרותית. כן, הקפיטליזם מחלץ מעוני (אסתפק בדוגמה אחת שמראה את רוחב ההסכמה: בעימות שלי מול אלי קוק, האיש שסולד מקפיטליזם, הוא מודה בצורה ברורה בעובדות. אם עדיין לא צפיתם, מוזמנים). אבל פיקטי ממשיך עם הקו שלו שגורס שדרוש הרבה יותר סוציאליזם בעולם. כי: צמיחה, רווחה, חילוץ מעוני, וצמצום באי שוויון, זה לא מספיק. צריך עוד יותר לצמצם את אי-השוויון. להערכתי, אם היו מיישמים את הגישה שלו בהיקפים נרחבים בארבעת העשורים האחרונים, היינו חיים היום בעולם עני יותר עם הרבה יותר בני אדם בעוני קיצוני. אבל בהחלט ייתכן שהאי שוויון היה נמוך יותר... הבעיה שלי עם פיקטי זה הנטייה שלו לשרלטנות מסוימת: הוא עובד בענק, אוהב נוסחאות פשוטות וקליטות, ומפרש נתונים בחוסר זהירות. את הטענות המרכזיות שלו ואת הממצאים האמפיריים בספרו "הון במאה ה-21" ביקרו בחריפות כלכלנים רבים, ופיקטי לא נתן מענה - הוא לא טען שהביקורת לא נכונה. למשל, הנוסחה המפורסמת שלו: פערים גדלים אם G אני חושב שהייתי הראשון לזהות (או לפחות בין הראשונים) כאשר בשנת 1997 פיקטי שהיה פרופסור צעיר ב-MIT, שפרסם מאמר בכתב העת מהמובילים בכלכלה (Review of Economic Studies) שעוסק בהתמדה של העוני. המאמר מציג מודל תאורתי, ובהקדמה למאמר הוא כותב [Galor and Zeira’s] mechanism is different from ours in that it relies entirely on a non-convex technology ... our multiplicity is based upon the interaction between the wealth distribution and the equilibrium interest rate and not upon threshold effects in wealth accumulation בעברית, מה שפיקטי טוען, זה שבניגוד למאמרים קודמים שמייצרים מלכודות עוני, ובפרט המאמר של עודד גלאור ויוסי זעירא, אצלו המנגנון לא בנוי על טכנולוגית ייצור לא סטנדרטית. אצל גלאור וזעירא, כמו אצל רבים אחרים באותה נקודת זמן, בשביל לייצר מלכודת עוני במודל, ההנחה הייתה שפונקצית הייצור מאופיינת בקפיצות או בתחום שבו התפוקות השוליות עולות. ההנחה הזו בעייתית בגלל העדר תמיכה בנתונים. אז הנה פיקטי מתקן? אבל הוא לא! הוא פשוט כותב דברים שגויים בהקדמה. אם לדייק, הוא מכניס את ה-non-convex technology למודל בצורה שונה - מהדלת האחורית - אבל זה שם! זה די מדהים - איך כתב עת מוביל פרסם מאמר עם הקדמה מטעה?? לדעתי, המוניטין של פיקטי כגאון צעיר עזרו לו לעגל פינות ולהצליח. וזה נמשך עד היום. למקרה שאתם חושבים שאני אולי טועה בפרשנות, אז אציין שהמאמר של פיקטי מ-1997, ובפרט ההתמודדות עם יצירת מלכודת עוני ללא טכנולוגיה לא סטנדרטית, חשובים למאמר שלי (עם: Dagmara Celik-Katreniak, Alexey Khazanov, Zvika Neeman, Hosny Zoabi) על הכישלון של מיקרו אשראי לחילוץ מעוני. כשהצגתי את המאמר במספר כנסים וסמינרים, כולל בפני מומחים מהתחום, הראיתי את הציטוט של פיקטי ואז את המשפט הבא: However, Piketty’s model relies on a non-convex technology: a binary cost of labor leading to threshold effects in wealth accumulation עד היום איש לא התווכח. לסיכום: פיקטי באמת כלכלן מצוין, יש לו רעיונות מעניינים, ונתונים מרתקים. אבל את הפרשנות שלו כדאי לקחת בזהירות רבה. הוא נוטה להגיד את מה שמשרת את האג'נדה שלו גם אם צריך לעגל פינות.
|
תאריך:
|
25/05/2022
|
|
|
עודכן:
|
25/05/2022
|
|
עומר מואב
|
|
חברי הטוב, ערבי ישראלי מעמק יזרעאל, פטריוט ערבי ישראלי המכבד את סמלי המדינה ומיום עומדו על דעתו פעל לחיבורים ולהשתלבות ערביי ישראל בחברה הישראלית, צמצם מאוד את כתיבתו ברשתות החברתיות. חברי השתמש בפלטפורמות הדיגיטליות להטמעת נושא חשיבות הקיום המשותף, הגיב על אירועי המתרחשים במדינה, גינה טרור, מחה על חילול קדושת אל-אקצה על-ידי כופרים במסווה מאמיני איסלאם, נאבק בכל כוחו נגד הבדלנים, נגד המסיתים לפילוג ולא לחיבור עם החברה היהודית.
|
|
|
שלושה חודשים מהתרחבות הפלישה הרוסית לאוקראינה - האם המציאות הולכת וסוגרת על הנשיא פוטין ומעמידה בסכנה את המשך שלטונו? בהחלט ייתכן, לפחות ע"פ כתבה ארוכה באתר "מדוזה", המסתמכת על מקורות המקורבים לקרמלין ולממשלת רוסיה.
|
|
|
קראתי זה עתה באתר של ערוץ 12 את דברי הבלע של מירי רגב וד"ר יובל שטייניץ. הם מוכנים לדרוס ולנטוש לוחמים ונשים שנאנסו ועניים וחלכאים וחולים ומוכי גורל, ובלבד שבנימין נתניהו יגיע בחזרה לשלטון. המטרה הנוראה 1 מקדשת את כל האמצעים.
|
|
|
אומנם יושב-ראש התנועה לאיכות השלטון ד"ר אליעד שרגא הודיע כי אינו מתכוון לקלקל את החגיגה, כלשונו, בכנס עורכי הדין, אך לא חסך נזיפה למארחיו-עמיתיו. הדיון היה בסוגיית הקלון. דקותיים לפניו, אמר שרגא, נאם שם מי שהורשע בעבירות פליליות חמורות של שוחד, מרמה והפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט אהוד אולמרט.
|
|
|
לפני שבועות אחדים ביקרנו בארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק בירושלים, אוצר גדול למערכת החינוך לכל גיל, אין סוף שימושים באין סוף תחומי דעת. לארכיונים יש קסם מיוחד ולארכיון סרטים הקסם מוכפל עשרות מונים. אוסף "יומני כרמל" למשל מחזיר אותנו לשנות ה-50 וה-60 בימים טרום הטלוויזיה, בהם לפני הקרנת הסרט בקולנוע היווה היומן מעין בוליטין חדשות מצולם קצר שסיפק מידע ויזואלי לצופים. הארכיון אוחז במידע שלעתים לא ידענו כלל על קיומו. הארכיון מהווה תשתית דוקומנטרית, היסטורית, אמנותית ותרבות שעשויה לשמש כל חוקר וכל אדם סקרן מגיל בית היסודי והלאה. כיצד מציגים ארכיון סרטים? נראה כי הכי פשוט גם הכי נכון הוא להעתיק מילה במילה מאתר הארכיון את הטקסט בו הוא מציג עצמו, זה מה שעשינו כאן.
|
|
|
|