בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
למרות התראות חוזרות ונשנות, המשרד ממשיך להיות גם המאסדר של בתי החולים וגם הבעלים של חלק ניכר מהם ● ליקויים בהתנהלות שירותי בריאות הציבור בנוגע לאיתור חיידקים במזון
חשיפה למזהמים ולחומרי הדברה במוצרי מזון / מבקר המדינה
הממשלתיים מקבלים יותר כסף [צילום: פלאש 90]
משרד הבריאות מצוי במתח מובנה קבוע בין היותו הבעלים של בתי החולים הממשלתיים לבין היותו המאסדר של המערכת כולה. למרות שמצב זה ידוע מזה שנים והועלו המלצות כיצד לכל הפחות לצמצם אותו, דבר לא נעשה. כך מגלה (יום ב', 4.5.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. התוצאה היא, שקופות החולים מקבלות הרבה פחות מאשר בתי החולים הממשלתיים תמורת אותם טיפולים.
מחצית מבית המיטות הכלליות מצויות בבתי חולים ממשלתיים, ובסך-הכל המשרד הוא הבעלים של 24 בתי חולים כלליים, גריאטריים ופסיכיאטריים. ועדות ציבוריות בחנו בעבר את סוגיית מעמדו המעורב וריבוי כובעיו של המשרד וקבעו, כי יש לעובדה זו השפעות שליליות והמליצו על דרכים להפרדת תפקידיו. באוגוסט 2015 ובאוגוסט 2016 התקבלו החלטות ממשלה על הקמת חטיבה במשרד הבריאות אשר תהיה אחראית למרכזים הרפואיים הממשלתיים, והוגדרו תחומי הפעילות והסמכויות של החטיבה וכלי הניהול שישמשו אותה. החטיבה הוקמה, אך ריבוי הכובעים נותר בעינו.
אנגלמן ממליץ: "לצורך מתן מענה לסוגיית המתח המובנה, ראוי שמשרד הבריאות ינחה את החטיבה לנקוט פעולות לשם הגשמת ייעודה ליצור הפרדה בין תפקידיו בתחום האסדרה לבין תפקידיו בתחום הניהול של בתי החולים והפיקוח עליהם. הדבר יאפשר למשרד לקבל החלטות על בסיס שיקולים ענייניים ואובייקטיביים לטובת מערכת הבריאות כולה ולטובת הציבור כולו, לשפר את הרפואה הציבורית ולהצמיח התנהלות יעילה ומועילה של כלל בתי החולים".
על-פי הדוח, בשנים 2018-2014 נוצרה שחיקה של 600 מיליון שקל בין הכנסותיהן של קופות החולים במסגרת סל הבריאות לבין הוצאותיהן המשולמות, בהתאם למחיר יום אשפוז. שחיקה זו נובעת מהפרשי השינויים בין מדד מחיר יום אשפוז למדד יוקר הבריאות, והיא משפיעה באופן שלילי על מצבן הפיננסי של קופות החולים. המשרד לא עדכן את המחירים שיכולות קופות החולים לגבות בבתי החולים שלהן, וכך למשל נוצר פער של פי שתיים בין התשלום לצנתור שמקבל בית חולים ממשלתי (39,000 שקל) לבין זה שבבית חולים של שירותי בריאות כללית (19,000 שקל). במקביל, ולמרות ההעדפות הניתנות להם בידי משרד הבריאות, שקעו בתי החולים הממשלתיים בגרעון שהגיע בשנת 2017 ל-1.5 מיליארד שקל. המדינה העניקה להם סיוע תקציבי לכיסוי הגרעונות, אך משרדי האוצר והבריאות לא דרשו מהם להתייעל.
פרק נוסף בדוח מותח ביקורת על שירותי בריאות הציבור - האגף במשרד הבריאות המוביל את המאבק בקורונה - וזאת בנוגע לטיפולו בזיהומי מזון. שירות המזון הארצי אינו מבצע בדיקות מדגמיות מספיקות לאיתור חיידקי ליסטריה ושאריות של חומרי הדברה; כלל אינו בודק את הימצאותו של חיידק הקמפילובקטר; פעל באיטיות רבה כאשר התגלו חיידקי סלמונלה בהיקף נרחב במוצרי מזון בשנים 2018 ו-2019; ומסתפק בקנסות מינהליים נמוכים על הפרת נהליו בידי יצרנים, מייבאים ומשווקים. "על משרד הבריאות לפעול לכך ששירות המזון הארצי ישפר את הבקרה והפיקוח שלו על מוצרי מזון וכן את פעולות האכיפה נגד עוסקים במזון שהפרו את הוראות החוק", קובע אנגלמן.
רבבות חברות לא שילמו את האגרות השנתיות - והחובות לא נגבו ▪ הרשם - השייך למשרד המשפטים - התקשר במשך 13 שנים ללא מכרז עם חברות שהפיצו נתונים שלו, בלא להבטיח שישלמו את מלוא התמורה ובלא בקרה על פעילותן (חוסר תיאום בתוך הבית [צילום: מרים אלסטר, פלאש 90])
40% מן המעצרים בשנות הדוח לא נכללו בדיווח שנמסר לציבור ▪ דוחות המעצר ברבים מן המקרים אינם כוללים פרטים חיוניים ▪ 23% מתוך בקשות העצורים לסניגור ציבורי מולאו רק לאחר שהם נחקרו; 66% מהבקשות נשלחו לסניגוריה רק לאחר החקירה ▪ המשטרה יכלה לשחרר בעצמה אלפי עצורים אך במקום זאת הביאה אותם לבתי המשפט ▪ בניגוד למגמת חוק המעצרים - מספר הבקשות למעצרים עד תום ההליכים זינק פי שלושה ▪ הסעת עצורים נמשכת ימים ארוכים, למרות שהמרחק הממוצע הוא 18 ק"מ בלבד
מעצרים בישראל / מבקר המדינה
דוחות המעצרים אינם מלאים [צילום: יעקב לדרמן, פלאש 90]
200 ק"מ נמשכים ארבעה ימים [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]
מנהלת אגף התקציבים במשרד רה"מ שימשה גם כגורם המתפעל של המעונות וגם כגורם המאשר ▪ תפקידו של עזרא סיידוף לא אויש בצורה מלאה מאז הושעה בשל פרשת שרה נתניהו (סיידוף. ללא תחליף? [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])
הפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי מנוהלים בצורה פרטנית וללא תיאום בין הגורמים הממשלתיים ▪ פריסת ההתחייבויות בהיקף של מיליארדי שקלים אינה חשופה לעיניהם של כל מקבלי ההחלטות (90 מיליארד שקל [צילום: ענת חרמוני, פלאש 90])
למרות עמדת האוצר והעלייה בתוחלת החיים, הגיל נותר 62 - ומסכן את קרנות הפנסיה הוותיקות ▪ נמשכות המחלוקות בין האוצר וצה"ל בנוגע לפנסיות למי שפורשים משירות קבע (ראש אכ"א מגדיל [צילום: הדס פרוש, פלאש 90])
העדר לימודי ליבה ברוב המכריע של הישיבות ▪ זכאות נמוכה מאוד לבגרות - הן של הבנים והן של הבנות ▪ למשרד החינוך אין נתונים על רוב עובדי ההוראה ובחלק מן הישיבות מלמדים מורים ללא תעודת הוראה (ספרי לימוד מיושנים [צילום: דוד כהן, פלאש 90])
משרד התחבורה לא פעל למניעת הסיכונים למאגר הנתונים של רשיונות הנהיגה ▪ אין מידע בנוגע לאבטחת מאגר המשתמשים ברב-קו, ובהם מיליון קטינים ▪ חלק מהעיריות אינן ערוכות למתקפת סייבר (לא נבחנה העמידה במדיניות הלאומית)
היבטים בהסדרת השימוש במאגרים ביומטריים / מבקר המדינה
תקציב משרד החוץ קוצץ אשתקד ב-14% -בעוד תקציב המדינה כולו הועלה ב-4% ▪ לא פחות מ-36 גורמים עוסקים ביחסי החוץ - אך ללא תיאום ביניהם, ללא גורם מתכלל ובלא תמונת מצב מרוכזת (הפגנת עובדי משרד החוץ [צילום: פלאש 90])
מערך החוץ הישראלי ומשבר תקציב משרד החוץ / מבקר המדינה
למרות התרעות חוזרות ונשנות של מבקרי המדינה, הדוחות הכספיים של המדינה אינם מלאים ואינם מציגים במלואה את חומרת הגרעונות ואת שיעור ההתחייבויות (זקוק לסיוע ממשלתי [צילום: נתי שוחט, פלאש 90])
למעלה ממחצית מעבודות התכנון בוצעו בידי הרשות עצמה ▪ בחלק מעבודות התכנון שהופרטו נרשמו עיכובים ניכרים והן נמשכות שלוש שנים ומעלה ▪ רמ"י ומשרד הבינוי לא משתפים זה את זה במידע על המתכננים (לא בודקים את שביעות הרצון)
שר התקשורת דאז הציע למועצת הרשות מועמדים בעלי זיקה פוליטית אליו או לליכוד ▪ חוות דעת לא-רשמיות שקיבל קובלנץ השפיעו על קליטת עובדי רשות השידור לשעבר בתאגיד כאן (קרא. שני מועמדים שלו [צילום: נועם רבקין-פנטום, פלאש 90])
הלשכה נמנעה מלאחד כנדרש את דוחות החברה הכלכלית שלה - וכך הציגה עודף במקום גרעון ▪ רק 8% מהתלונות האתיות מבשילות לקובלנות ▪ 45 עורכי דין שהושעו המשיכו לאמן מתמחים ▪ במשך 20 שנה לא פעלה ועדת ביקורת (עיכוב ניכר בטיפול בתלונות )
מגה-תיקים ממתינים בפרקליטות למעלה משנה ועוד 300 תיקים גדולים מחכים ברשות המיסים - ובינתיים רכושם של החשודים מצוי בידי המדינה ▪ גופי האכיפה אינם מנצלים מאות מיליוני שקלים העומדים לרשותם בקרן לאיסור הלבנת הון (המשטרה תפסה 4.2 מיליארד שקל)
153,000 בני אדם דיווחו שנפגעו מהטרדות בשנת 2018 - אך לכל היותר 7,000 תלונות הוגשו למשטרה; מספר כתבי האישום שנה לאחר מכן: 129 ▪ מורים ועובדי רפואה המטרידים מינית ואינם מורשעים - יכולים להמשיך לעבוד (המטרידים יכולים להחליף מקום [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])
רשות מקרקעי ישראל ממשיכה לתכנן בעצמה את רוב הקרקעות שהיא משווקת למגורים, וזאת למרות החלטות של הממשלה ומועצת מקרקעי ישראל ולפיהן יש להעביר את התכנון לגורמים פרטיים. כך אומר (יום ב', 4.5.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. על-פי נתוני הדוח, בשנים 2018-2016 תכננה רמ"י 53% מכלל הדירות שאת תכנונן יזמו גורמים ממשלתיים.
מינוי חברי מועצת הרשות השנייה סבל מפוליטיזציה ניכרת בשנים 2019-2017, בהן כיהן איוב קרא מהליכוד בתפקיד שר התקשורת. כך עולה (יום ב', 4.5.20) מדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
לשכת עורכי הדין ייפתה את דוחותיה הכספיים לשנת 2017 והציגה עודף במקום גרעון, באמצעות הימנעות מאיחוד הדוחות של החברה הכלכלית שבבעלותה עם דוחותיה שלה. כך מגלה (יום ב', 4.5.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. באותה תקופה עמד אפי נוה בראש הלשכה. הצעד בו מדובר עמד בניגוד בוטה לכללי החשבונאות, והוא העביר את הלשכה לעודף של 5.5 מיליון שקל.
רכוש תפוס בשווי של למעלה ממיליארד שקל מוחזק בידי המדינה, בטרם התקבלה החלטה האם להעמיד לדין את בעליו - מגלה (יום ב', 4.5.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח על השימוש בכלי האכיפה הכלכלית לשם מלחמה בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת.
לכל היותר 5% מקורבנות ההטרדה המינית מתלוננים במשטרה - מגלה (יום ב', 4.5.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. מספר נמוך במיוחד של תלונות נרשם בשירות המדינה, ואנגלמן משער שמספר המקרים גבוה משמעותית מזה שמדווח לנציבות שירות המדינה.
רק הפרופסור גרשום שלום - מי שהביא לידיעת העולם את תורת הקבלה הנשכחת ועמד על מעשיו של נביא השקר שבתי צבי - הטיח בחילונים ובחרדים בארצם של יוהאן וולפגנג גתה ולודוויג בטהובן כי אין דב...
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו