בג"ץ מתכנס הבוקר (יום ב', 4.5.20) בהרכב של 11 שופטים לדון בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין כחול-לבן להקמת ממשלת האחדות. זאת, לאחר שאתמול (יום א', 3.5.20) נדונו במשך שבע שעות העתירות נגד הרכבת הממשלה בידי בנימין נתניהו על-רקע כתב האישום נגדו. News1 מעביר את הדיונים בשידור חי. הנשיאה אסתר חיות אמרה, כי בשלב זה לא יכריע בג"ץ בעתירות נגד החוקים העיקריים שבהסכם, משום שיש להמתין להשלמת החקיקה.

לצד זאת רמזו השופטים, כי ייתכן שבשלב זה לא יפסלו את הסעיפים הנוגעים לוועדה לבחירת שופטים ולהרכבי הוועדות בכנסת, אלא ימתינו עד להרכבתן בפועל. עוד עולה מדברי השופטים, כי אם האופוזיציה תקבל רק ראשות ועדה אחת בכנסת (הוועדה לביקורת המדינה, כקבוע בתקנון) ולא יהיה לה נציג בוועדה לבחירת שופטים - עשויה להיות התערבות של בג"ץ. חיות גם הזכירה, כי הביקורת המשפטית על הסכמים קואליציוניים היא צרה במיוחד, ולכן יש להתמקד בכמה נקודות בעייתיות בהסכם.

בראש ההרכב עומדת חיות, ולצידה עשרת השופטים הבאים בוותק שלהם בבית המשפט העליון (עקרון הסיניוריטי): חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, מני מזוז, ענת ברון, ג'ורג' קרא ודוד מינץ. העתירות הוגשו בידי התנועה לאיכות השלטון, קבוצת מדענים ואנשי ציבור וביטחון, עמותת חוזה חדש, סיעת יש עתיד והעמותה לדמוקרטיה מתקדמת. לאחר שמיעת תגובות המשיבים, יצא בג"ץ להפסקה של חצי שעה.

העותרים יוצאים נגד הסעיפים בהסכם הקואליציוני היוצרים לראשונה ממשלה דו-ראשית ואשר מגבילים את יכולת הפעולה של הכנסת אל מול הממשלה. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אומר, כי סעיפים מרכזיים בו אכן מעוררים קושי, אך סבור שיש להמתין לסיום החקיקה וליישומם בפועל לפני הביקורת השיפוטית עליהם.

אין הגדרה ל"תקופת החירום"

חיות אמרה בפתח הדיון, כי ניתן לחלק את ההסכם לארבע קבוצות. האחת: ההוראות המצויות כעת בהליכי חקיקה ומוכנות לקריאה שנייה ושלישית, כגון קיצור תקופת כהונת הכנסת לשלוש שנים, הממשלה הדו-ראשית וביטול מגבלת מספר השרים. השנייה: התחייבויות והסמכות לחקיקה עתידית, כגון התקציב הדו-שנתי, חוק הגיוס והחוק הנורבגי המדלג. השלישית: פעילות עתידית פנים-פרלמנטרית, כגון הרכב הוועדה לבחירת שופטים, קביעת קווי היסוד לאחר השבעת הממשלה והרכבי ועדות הכנסת. הרביעית: התחייבויות החלות מאז חתימת ההסכם, כגון הקפאה של חקיקה ומינויים בכירים. היא ביקשה מן הצדדים למקד את הטיעונים בקבוצות השלישית והרביעית ובעיקר בקבוצה הרביעית. משמעות הדברים היא, שבג"ץ אינו מתכוון להתערב בשלב זה בחוקים המרכזיים שבהסכם הקואליציוני - ולהותיר אפשרות לעתור נגדם לאחר שיאושרו סופית.

בא כוחו של נתניהו, עו"ד מיכאל ראבילו, הזהיר, כי התערבות של בית המשפט בסעיף כלשהו מתוך ההסכם, עלולה להוביל לקריסת ההסכם כולו בשל היותו מארג שלם שהיה קשה במיוחד להגיע אליו. עוד אמר, כי כחול-לבן טענה בצדק שאינה מוכנה להיות סרח עודף לגוש הימין, ולכן לא היה מנוס מן המבנה הדו-ראשי. הוא הבהיר, כי מדובר בשינויי חקיקה שיחולו רק אם גם בעתיד תחליט הכנסת להקים ממשלה דומה, וחלק מן ההוראות הספציפיות יהיו הוראת שעה - גם אם יש בהן אלמנט פרסונלי. ממלאת מקום היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אביטל סומפולינסקי, עדכנה, כי הדיון בוועדה המיוחדת צפוי להסתיים היום, כך שהחוקים יאושרו סופית ביומיים הבאים.

החוק הנורבגי המדלג (להכניס לכנסת במקום שרי כחול-לבן את מועמדי חוסן לישראל ולא את מועמדי יש עתיד ותל"ם) לא הונח עדיין על שולחן הכנסת, אך ראבילו אמר שהוא לא ירד מעל סדר היום. ראבילו גם הבטיח, כי קווי היסוד המלאים של הממשלה יוצגו לפני השבעתה - הן כממשלת חירום (לחצי שנה) והן כממשלת אחדות. חיות, מלצר וברון ביקשו לדעת מהי ההגדרה של "תקופת חירום" ועמדו על כך, שהממשלה עשויה תיאורטית לשמש כממשלת חירום לכל אורך כהונתה; ראבילו לא סיפק הגדרה מדויקת.

למה לעצור את המינויים

הנדל העיר, כי הממשלה אינה מגדירה מיהי האופוזיציה ויש לתת לה ביטוי בעבודה הפרלמנטרית. פוגלמן, סולברג ומזוז ציינו, כי ייתכן שהמועד הנכון להכריע בנושא היא לאחר הקמת הוועדות בכנסת והוועדה לבחירת שופטים; ראבילו ביקש הכרעה כבר כעת, כדי שלא לפגוע בהסכם הקואליציוני. חיות שאלה האם הליכוד וכחול-לבן מוכנות להצהיר שהאופוזיציה תקבל - כמו בעבר - ראשות של ועדות מעבר לוועדה לביקורת המדינה; ראבילו השיב בשלילה, בנימוק שאין נוהג מחייב בנושא.

חיות אמרה, כי הסעיף המונע חקיקה כלשהי בתקופת החירום - למעט הקורונה - הוא חמור. ראבילו השיב, כי אין כוונה להימנע מכל חקיקה שהיא בששת החודשים הקרובים, אלא לקדם חוקים דחופים תוך הסכמה רחבה. חיות: "שמענו את התיקון, עכשיו נראה אותו קורה". חיות תהתה מדוע הוסכם שלא לבצע מינויים בכירים בתקופת החירום [כולל פרקליט המדינה, מפכ"ל המשטרה ונציב השב"ס] ומה הקשר בינם לבין הקורונה. ראבילו השיב, כי גם כאן אין המדובר להימנע מכל מינוי, אלא לתת קדימות לענייני הקורונה, והוא יבדוק האם יש מקום להבהיר זאת בהסכם.

פוגלמן ציין, כי אין שום סיבה להימנע ממינויים, שכן יש מנגנון קיים לביצועם, ולכן נוצר חשש מפני תקופה ארוכה של אי-ודאות שתחבל באינטרס הציבורי. ראבילו השיב, כי נושא המינויים בכל מקרה לא יידחה מעבר לששת החודשים הקרובים, וכי קיים רצון לבצע חשיבה נוספת בנושא המינויים. מזוז העיר, כי אין מקום להקפאת המינויים בעוד נבחנת רפורמה כזו או אחרת, שהפעלתה עשויה להימשך שנים. ראבילו הסכים להצהיר, כי המינויים יבוצעו על פי החוק והדין - כולל החובה לבצעם במהירות האפשרית.

בא כוח הליכוד, עו"ד אבי הלוי, הצהיר, כי החקיקה תימשך והביקורת הפרלמנטרית תעמוד בעינה, רק תוך מתן קדימות לטיפול בקורונה. ברון וקרא דרשו שוב לדעת מהי תקופת החירום.
הלוי השיב, כי ההערכה כרגע היא שמדובר בשישה חודשים; אבל אם חלילה הקורונה תתפרץ שוב - לא יהיה מנוס מלהאריך בשלושה חודשים את תקופת החירום. חיות שאלה שוב ושוב: "מה לזה ולמינויים בכירים?". הלוי הצהיר, כי ההסכם כפוף לחוק ולדין - ולכן ברור שמינויים דחופים ייעשו. חיות הבהירה, כי יש לשנות את ההסכם הקואליציוני כדי שישקף הבהרות אלו, להניחו על שולחן הכנסת ולהציגו לבית המשפט.

"משנים את הכרעת הבוחר"

בהתייחס לחוק הנורבגי המדלג, אמרה חיות: "ההקשר הוא שהצביעו בעד רשימה אחת ויקבלו חברי כנסת אחרים". בא כוח כחול-לבן, עו"ד שמעון בראון, הבהיר שהסיעה עומדת על קידומו של חוק זה, למרות שכאמור כרגע הוא לא על שולחן הכנסת. מלצר שאל, מה ההבדל בין מצב כזה לבין הקפצת חמישה מועמדים מסוף הרשימה, וזאת בניגוד לחוק יסוד הכנסת. "אנשים בחרו לפי רציו של הרשימות ואתם רוצים לשנות את הבחירה שהייתה. אתם למעשה משנים את הכרעת הבוחר", הוסיף. ברק-ארז הוסיפה: "משנים רטרואקטיבית את חוקי המשחק". חיות ביקשה מבראון לקבל הבהרה בנושא בתוך 24 שעות.

בראון גם הבהיר, כי ה"ערבויות ובטחונות מירביים" המופיעות בהסכם הן פוליטיות בלבד ולא כלכליות. חיות לחצה לדעת במה בדיוק מדובר, ובראון השיב שמדובר בהתחייבויות ג'נטלמניות. מלצר הגיב: "החוק אומר שאין דבר כזה בהסכמים קואליציוניים. כל דבר כזה חייב להיות בכתב ומונח על שולחן הכנסת". בראון שב ואמר, כי זהו ביטוי שנועד לתת ביטוי לרצינות של הצדדים ושל הסיעות שאינן צד להסכם. הוא קיבל את הצעתה של ברק-ארז, ולפיה מדובר ב"חובת השתדלות ונאמנות". עמית העיר: "כמו שבועת הצופים". בראון הצטרף להבהרתו של ראבילו בעניין החקיקה בששת החודשים הקרובים.

סומפולינסקי עדכנה, כי חלק מהוראות ההסכם הקואליציוני יהיו בהוראת שעה, משום שזהו הרע במיעוטו אל מול שינוי בחוקי יסוד. לדעתה, את הביקורת השיפוטית יש לערוך רק לאחר שהכנסת תשלים את החקיקה, ובג"ץ אינו אמור לתת חוות דעת מקדימה. היא עמדה על הצורך לחדש בהקדם את החקיקה וקביעת התקנות, וביקשה שהצדדים יבהירו שלא תהיה הקפאה מלאה של החקיקה בששת החודשים הקרובים.

פסק הדין בעתירות צפוי להינתן במהירות רבה, שכן יום חמישי הקרוב (7.5.20) הוא המועד האחרון בו יכולים חברי הכנסת של הליכוד וכחול-לבן להודיע לנשיא ראובן ריבלין, כי בחרו בנתניהו להרכיב את הממשלה; הודעה כזו מחייבת את ריבלין לפעול על פיה. בהעדר הודעה כזאת, תתפזר הכנסת ה-23 ויתקיימו בחירות בפעם הרביעית בתוך שנה וחצי. יצוין, כי בג"ץ אומנם לא הוציא צו ביניים נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו, אך השופטים ירצו להימנע ממצב בו פסק דינם יינתן בדיעבד. לכן, פסק הדין צפוי כאמור להתפרסם עוד לפני יום חמישי - אולי ללא נימוקים, אותם ניתן לפרסם מאוחר יותר.