ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא יפעל בהתאם להסדר ניגוד העניינים שהכין היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. כך מודיע (יום ו', 14.8.20) בא-כוחו, עו"ד יוסי כהן. לטענת כהן, מנדלבליט הוא שפועל בניגוד עניינים וחורג מסמכותו, ולכן נתניהו יחליט בעצמו על הנושאים בהם הוא לעסוק בשל כתב האישום נגדו ויודיע על כך למבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

הטיוטה הועברה בחודש שעבר לכהן. היא לא פורסמה, אך בהודעה שמסר מנדלבליט לבג"ץ נאמר כי היא "מתייחסת לניגוד העניינים המתעורר בהיבטים הנוגעים למינויים במשטרת ישראל ובתפקידי מערכת אכיפת החוק במשרד המשפטים; בהיבטים הנוגעים למעמדם, למילוי תפקידם ולתקציבם של היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה, ואגף החקירות והמודיעין במשטרה, וכן גורמים אחרים במשרד המשפטים בהקשר של מניעת שחיתות וטוהר המידות; בעניינים הנוגעים לוועדה לבחירת שופטים; בהחלטות הנוגעות לעדים ונאשמים במשפט; בחקיקה הנוגעת לעבירות טוהר המידות או למשפט; ובהחלטות בתחום התקשורת שיש להן זיקה למשפט".

משמעות הדבר היא, שמנדלבליט מגביל את נתניהו או אף אוסר עליו להשתתף במינוי מפכ"ל המשטרה ופרקליט המדינה. לא ברור האם מנדלבליט מתכוון לאסור על נתניהו להצביע בממשלה ובכנסת על חוקים הנוגעים לתחום המשפטי (למשל: פיצול תפקיד היועץ המשפטי או פסקת ההתגברות), ומה המשמעות של "החלטות בתחום התקשורת שיש להן זיקה למשפט". מנדלבליט גם הודיע, שהוא יעביר את חוות דעתו גם לשרים שנושאים אלו מצויים בתחום אחריותם - דהיינו, בראש ובראשונה, אבי ניסנקורן ואמיר אוחנה - "על-מנת ליידעם במגבלות המוטלות על ראש הממשלה בקשר לסמכויותיהם".

כהן הגיב בחודש שעבר באומרו, כי ההסדר פוגע קשות ביכולתו של נתניהו למלא את תפקידו וכי מנדלבליט מנוע מלהכין אותו משום שהוא אשר החליט על הגשת כתב האישום נגד נתניהו. לשכתו של מנדלבליט השיבה, כי אינה רואה בכך מענה ענייני, הדגישה שההנחיות הכלולות בטיוטה כבר חלות על נתניהו ודרשה תשובה עד מחרתיים (16.8.20) - אחרת ההסדר יוחל עליו כלשונו. כעת אומר כהן, כי נתניהו דוחה את הטיוטה, רומז שהוא עשוי לעתור לבג"ץ נגד מנדלבליט - אך גם מביע נכונות להיפגש עם המשנה ליועץ, דינה זילבר, כדי לדון בנושא.

לדברי כהן, הכללים קובעים ששר המצוי בניגוד עניינים, חייב להימנע מכל פעולה ולדווח על כך למבקר המדינה. לכן, הוא אומר, אין יסוד לקביעתו של מנדלבליט ולפיה בסמכותו להורות מראש כיצד לנהוג במקרה של חשש בלבד לניגוד עניינים. גם כאשר קיים ניגוד עניינים בפועל, ממשיך כהן, אין ליועץ המשפטי כל סמכות; כאמור, השר צריך להגביל את עצמו ולדווח למבקר המדינה. היועץ המשפטי לממשלה נכנס לתמונה בשלב הבא, כאשר הוא יכול לחוות את דעתו כיצד על השר לפעול ספציפית במצב בו קיים ניגוד עניינים. "הכלל אומנם מחייב את ראש הממשלה להתייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה, אך בשום פנים ואופן אינו מקנה ליועץ שיקול דעת מכריע כנטען בטיוטת חוות הדעת", אומר כהן.

כהן דוחה גם את טענתו של מנדלבליט, לפיה חוות דעתו מחייבת: "חרף הוראות ברורות ומפורשות של כללים שגובשו על-ידי ממשלת ישראל בהמלצת ועדה שבראשותה עמד שופט עליון בדימוס, מנסה היועץ המשפטי לנסח כללים משלו, העומדים בניגוד משווע לכללים הכתובים. היש סיבה לכך זולת ניגוד העניינים החמור שבו הוא מצוי?". לדבריו, מנדלבליט מסתמך על כללים של היועץ המשפטי עצמו כדי להעניק לו סמכות זו, ובכך הוא "דומה לאדם המנסה להרים עצמו בשרוכי נעליו". הוא מסיים בהודיעו, כי "ראש הממשלה יפעל כמובן על-פי כללי ניגוד העניינים המחייבים, ינסח ויגלה את העניינים שבהם יימנע מלדון עקב כתב האישום, ויפעל לשם מתן הודעה למבקר המדינה".