"העברת פסולת מסוכנת שמקורה במדינה מתועשת/מפותחת למדינות מתפתחות ולמזרח אירופה שם הפסולת הזאת הוטמנה ללא כל טיפול הולם, היא תופעה שהחלה במחצית השנייה של שנות ה-80. ישראל חתומה מאז שנת 1994 על אמנת באזל שגובשה לאור תופעה זו", פתחה יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ מיקי חיימוביץ', דיון על הטיפול במצברים וסוללות, "האמנה עוסקת בפסולת חומרים מסוכנים הידועים כבעלי השפעה שלילית ומסוכנת על איכות המים והאדמה. מה קורה בפועל בישראל?"
גלעד אך, מנכ"ל ישראל ירוקה: "המשק מייצר 35,000 טון מצברים בשנה. 30% מהם מגיעים לאתרים פרטיים ביהודה ושומרון, שם מפרקים אותם בידיים חשופות ומשחררים את החומצה לרצפה. זה גורם נזק ביו"ש ובקצה לאן שזב מגיע. יש לנו עשרות דוגמאות מחצי השנה האחרונה בה התחלנו לתעד. יש בישראל חוק אחריות יצרן, אבל כרגע הוא לא חל על יצרני ויבואני מצברים. המצברים המפורקים מוחזרים לארץ ומיוצאים דרך נמל אשדוד".
מירון בדין, בעלים של מפעל קורנס, היחיד בארץ למחזור מצברים: "אנו ממחזרים בסטנדרטים הכי גבוהים. מחמירים יותר מאירופה. חלקי המצבר מופרדים. הפלסטיק נמכר. העופרת מותכת ומסופקת לתעשיית תחמושת. החומצה מועברת לרמת חובב. המפעל קיבל עידוד מהמדינה בהבנה שצריך להשקיע כדי לעמוד בסטנדרטים של פליטות מחומרים יותר מאשר באירופה".
רומי אבן דנן, אגף חומרי מסוכנים במשרד להגנת הסביבה: "כשיש מפעל מיחזור אחד והמחירים שלו נמוכים, אז לא כדאי לאסוף את החומרים, או כשיש הברחות לא חוקיות. המדיניות שלנו לא חדשה. היא מ2014, לאורך השנים. מדי שנה מאשרים כ-50 היתרי יצוא. חלק כי אין טיפול בארץ. יש מקרים שנתנו היתר יצוא כשיש מפעל מחזור בארץ. האמנה שישראל חתומה עליה מאפשרת יצוא ויבוא. אין מגבלה.
"לא נתנו אישור יצוא למדינות מתפתחות. ביקשו אישור יצוא להודו. סירבנו. ניתנו לאחרונה אישורים ליצוא לקוריאה הדרומית ולאוסטריה. גם אנגליה, ארה"ב ושווייץ מייצאות. בודקים אם זה מיועד למחזור ושהמדינה המקבלת מאשרת קבלה".
נועה שפיצר, המשרד להגנת הסביבה: "השרה הנחתה לקדם חקיקה. אנו בבדיקות ראשונות". יו"ר הוועדה חיימוביץ': "מה כרגע על-פי חוק אמור לקרות עם מצברים?" שפיצר: "מצברים שמקורם לא בכלי רכב כן נכללים בחוק פסולת אלקטרונית. חלק מהסוללות עוברות ליצוא. אין מגבלת יצוא בחוק. אנו פועלים לפתח מדיניות לקבל דיווחים ממפעלי מחזור - איך הפסולת יוצאת ולאן".
חיימוביץ': "מה ההבדל בין חוק הצמיגים, שיש אחריות יצרן לסוללות? למה זה לא באותה קטגוריה?" שפיצר: "זה שחור ולבן. צמיגים - אסור לייצא פסולת בכלל, אלא אם כן נועדו לשימוש חוזר".
שגיא עזרני, המשטרה הירוקה: "אנו קבוצה של 35 מפקחים על לא מעט חוקים. המשטרה הירוקה מעורבת בהרבה פעילויות חקירה, גם בעקבות סרטונים שהועברו לנו". יו"ר הוועדה: "מה עשיתם?" עזרני: "אנו בשלב טיפול בחומר. בודקים היבטים נוספים. דברים קונקרטיים טופלו עד תום". יו"ר הוועדה חיימוביץ': "נשמח לקבל נתונים - כמה מבצעים, כמה מעצרים, כמה כתבי אישום".
יו"ר הוועדה פנתה לנציגת המשרד להגנת הסביבה: "איך המשרד נתן רישיון ייצוא למי שמסובך בהברחות ושימוש לא נאות בחומרים?" רומי אבן דנן: "החברה שקיבלה אישור יצוא, יש לה היתר רעלים ואין רישום פלילי. נערכו פיקוחים". חיימוביץ': "זה לא אותו אדם שהוזכר בכתבה של יפעת גליק?" אבן דנן: "אם זה הוא, לאדם אין הרשעה". גלעד אך: "יש כתב אישום מ2015 על מכולה נוזלת. הורשע". אבן דנן: "לא הורשע. הרבה פעמים יש הפרות סביבתיות". יו"ר הוועדה: "לא שופטים אותו פה".
חיימביץ' סיכמה את הדיון: "הצטיירה לפנינו תמונת מצב די מדאיגה. הוועדה מבקשת מהמשטרה הירוקה להעביר בכתב נתונים מדויקים שכוללים את: מספר החקירות שבוצעו בחמש השנים האחרונות בתחום הברחת המצברים המשומשים, כמות החקירות שהבשילו לכדי כתבי אישום, כמות הקנסות שהוטלו על עבריינים בשוק זה, מספר ההרשעות שבוצעו כנגד עבריינים המבריחים מצברים משומשים.
הוועדה מבקשת מהמנהל האזרחי, לאור הנתונים שהוצגו בדיון, לבחון מה המיקום של המתחם הלא חוקי לטיפול במצברים שהוזכר בדיון - האם הוא נמצא בשטח B או בשטח C כפי שנטען ולעדכן את הוועדה בתוצאות הבדיקה ופעולות האכיפה שעושה המנהל האזרחי למול אותו מתחם.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
