בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
גלעד קריב וגדעון סער [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
סער: זכויות במשפט הפלילי זה חוק זכויות אזרח וכך יש להתייחס אליו
יו"ר ועדת החוקה: "נעשה כל מאמץ להביא את החקיקה לקו הגמר ולא לפספס הזדמנות להותיר חותם בספר החוקים של מדינת ישראל ובמגילת הזכויות" ● שר המשפטים: "כל אחד יכול להיות חשוד או עד; 3 עשורים מאז 92' לא חוקקו חוקי יסוד המגנים על זכויות האזרח; זה יום חג ואין דבר חשוב שאנחנו יכולים לעשות מלנסות להשלים את החקיקה בכנס הקיץ של הכנסת"
ועדת החוקה קיימה (יום ד', 11.5.22) דיון ראשון בהצעת החוק הממשלתית חוק יסוד זכויות בהליך הפלילי. הצעת החוק מעגנת רשימת זכויות ועקרונות יסוד כנורמות חוקתיות, שניתן לסווגם לשני סוגים עיקריים:
רשימת זכויות ועקרונות - יסוד כלליים שיחולו על כל הליך מעצר, חקירה ומשפט פליליים: הזכות להליך הוגן; עקרון החוקיות; עקרון האשמה; חזקת החפות; איסור על "סיכון כפול"; הזכות לאי-הפללה עצמית; הזכות לייצוג משפטי; זכויות בהליך מעצר; זכויות בהליך חקירה; סוגי ענישה אסורה.
זכויות של אוכלוסיות מיוחדות בהליך - סעיפים הכוללים התייחסות מיוחדת למימוש הזכויות ולחובה להבטיח התאמות לאנשים מאוכלוסיות מיוחדות - קטינים; אנשים עם מוגבלות; אנשים שאינם דוברים את השפה העברית; ונפגעי עבירה.
הצעת החוק כוללת הוראות דומות להוראות הקיימות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק-יסוד: חופש העיסוק, ונותנות מסגרת כללית לחוק היסוד: סעיף הפגיעה בזכויות כולל את פסקת ההגבלה המוכרת, שמסדירה את התנאים לפגיעה מותרת בזכויות היסוד המוגנות; סעיף התחולה, הוא פסקת הכיבוד, מעגן את חובת רשויות השלטון לכבד את הזכויות שלפי חוק היסוד; סעיף יציבות החוק קובע את היחס שבין חוק היסוד לבין תקנות שעת חירום; ובסעיף הנוקשות מוצע לקבוע כי שינוי חוק היסוד יתאפשר רק בחוק-יסוד שיתקבל ברוב של 61 חברי הכנסת.
עוד מוצע לקבוע את סעיף שמירת הדינים לפיו חוק היסוד המוצע לא יפגע בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו, בדומה להוראת סעיף 10 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב: "מדובר במהלך משמעותי להרחבת מגילת הזכויות החוקתיות בישראל, מהלך שלא הבשיל לרמות הללו ב-30 השנים האחרונות מאז חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק. הקיפאון החוקתי הזה הוא דבר מטריד כשלעצמו, זכויות שיש להן מעמד חוקתי מכוח חקיקה רגילה ומפסיקות בית המשפט העליון טרם מצאו את מקומן החוקתי ואני מברך על פעולת הממשלה ומקווה שאם נגיע לקו הגמר זה יאותת לממשלת ישראל הנוכחית ולעתידיות להקדיש מאמץ להשלמת מגילת הזכויות החוקתית. הוועדה קיימה מספר דיונים בזכויות אלו, אך הם היו עקרוניים - וכאן לראשונה בכהונה אנחנו נכנסים לתהליך חקיקה קונקרטי וממשי שנעשה כל מאמץ להשלימו. התפיסה שאנחנו מבקשים להוביל היא שהמערכת צריכה להיות מערכת כלים שלובים - ככל שמבקשים להרחיב את סמכויות רשויות אכיפת החוק לטובת לדוגמה טיפול באלימות עלינו לשקוד על ביצור זכויות חשודים ונאשמים וככל שעושים זאת עלינו לשדרג את זכויותיהם של נפגעי עבירה. יש לתת את הדעת על כלל המעורבים והמושפעים מן ההליך הפלילי. נעשה כל מאמץ להביא את החקיקה הזו לקו הגמר ולא לפספס הזדמנות להותיר חותם בספר החוקים של מדינת ישראל ובמגילת הזכויות".
[צילום: דוברות הכנסת]
שר המשפטים גדעון סער: "מה שמגיע היום לוועדת החוקה של הכנסת הוא לא רק גולת הכותרת של כנס הקיץ, אלא לכנסת ה-24 בכלל פעולתה. זה מהלך ענק בתחום המשפט החוקתי והפלילי. בתחום החוקתי, שלושה עשורים מאז 92' לא חוקקו חוקי יסוד המגינים על זכויות האזרח בישראל וזה תפקיד שהכנסת ירשה מהאסיפה המכוננת - סמכות לכינון חוקה. החובה הראשונה על כל כנסת היא לפעול להשלמת חוקה לישראל. הדבר הזה מטעמים שונים לא התקדם 30 שנה. זה דבר גדול שצריך לתפסו בשתי ידיים ולרוץ קדימה.
"המאפיין את המשפט הפלילי הוא חוסר שוויון יסודי בין כוח המדינה לכוחו של הפרט. לרשויות התביעה כוחות גדולים והפרט בעמדת נחיתות מובנית שביצור זכויותיו כפי שנהוג בעולם אמור לגשר ולצמצם את הפער האדיר הזה ביחסי הכוחות".
בהתייחסו לאפשרות להחיל את החוק גם על המשפט האזרחי והמנהלי, אמר כי האופציה להרחיב את החוק גם למשפט האזרחי קיימת אך היא בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת".
עוד אמר כי "על כל סעיף התקיימו דיונים ארוכים וקיבלנו את ההחלטות על האיזונים המדויקים. מרבים לדבר על זכויות נאשמים וחשודים ואני מדייק את זה לזכויות אזרח. כל אחד יכול להיות חשוד או עד והחוק עוסק גם בהגנה על קטינים, בעלי מוגבלויות ונפגעי עבירה. זה חוק של זכויות אזרח וכך יש להתייחס אליו. זה לא היה נכון שהזכויות המגינות על זכויות האזרח במשפט הפלילי התפתחו חלקן בחקיקה רגילה וחלקן בפסיקה - דרך המלך היא החוקתית. זה יום חג ואין דבר חשוב שאנחנו יכולים לעשות מלנסות להשלים את החקיקה בכנס הקיץ של הכנסת"
[צילום: דוברות הכנסת]
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "בהצבעה על הצעת החוק בקריאה ראשונה פנו אלינו הרבה ח"כים וביקשו להצביע נגד, בטענה שההצעה מצמצמת ביחס להצעות שהיו לפני שנים ואמרו שבחלק מזכויות היסוד יש רגרסיה ואמרתי, וזו הייתה עמדת המשותפת, שכאשר מובא חוק יסוד המדבר על זכויות נאשם וחשוד בהליך פלילי, גם אם אינו מושלם ויש בו חוסרים. נדאג להשלים את החסר ולתקן את הדרוש תיקון. אם המטרה היא זכויות מהותיות שיחולו במשפט פלילי- יש להחילם על כל שלביו- מתחילת ההליך הפלילי ועד סופו- ממעצר, חקירה. חסר פה החלק של חקירה שאינה במשטרה כמו בשאר גופי הביטחון, שם זה ההליך החשוב והמכריע. גם בסופו, כאשר נגזר דינו והוא האסיר, יש זכויות לאסירים. ברגע שאתה אסיר ואסיר ביטחוני בכלל, אין זכויות בישראל. הליך הוגן, הזכות להיוועץ עם עו"ד ולהיות מיוצג, צריך להיות חובה. בנוגע לשמירת כבוד האדם- יש להחיל איסור מפורש על שימוש בעינויים. יש חובה וזכות כוועדת החוקה להוציא מכאן חוק יסוד שנועד להגן על הזכויות בהליך הפלילי".
[צילום: דוברות הכנסת]
ח"כ בני בגין (תקווה חדשה): "זה יום חשוב והצעת חוק חשובה מאין כמותה, כי לא הייתה כמותה מזה עשרות שנים. יש הבדל יסודי מהותי בין המשפט הפלילי והזכויות שעליהן צריך לשמור לבין המשפט האזרחי, והוא כמובן נובע מכך שבסופו של ההליך הפלילי, כפי שאמר השר - כל אחד מאיתנו מועד לפגוש את ההליך הזה בדרך זו אחרת, אבל ישנם אנשים שיפגשו אותו כנאשמים, אז הסכנה מרחפת מעל ראשם. האפשרות של שלילת החרות איננה דומה לקנסות או להסדרים בהליכים האחרים. לכן אני חושב שהצמצום פה הוא נכון ומכריע. כוחה של המדינה באמצעות תובעים מטעמה הוא רב ועצום ולא תמיד מובחן באופן ישיר כי גם עצם העובדה שהמדינה היא זו שמחליטה לערער על פסק דין זה נותן לידה כוח רב".
ח"כ גבי לסקי (מרצ): "מדובר בזכויות המוזנחות ביותר חוקתית. זה דבר חשוב מאין כמותו. כסניגורית שעבדה בכך שנים, לרוב מדובר בפגיעה בזכות הפרט המוחלש ביותר במצב הקשה ביותר, כשמינים על זכויות בהליך הפלילי מגנים על הדמוקרטיה. הכרה בזכויות הקורבן מהצד השני, באנשים עם מוגבלות וקטינים, זו מהפיכה של ממש בתפיסת ההליך הפלילי. סעיף שמירת הדינים קצת מרוקן מתוכן את המעמד החגיגי".
עו"ד עמית מררי, המשנה ליועמ"ש הממשלה: "שאלה ראשונה שעסקנו בה היא מה צריך להיכלל בהצעת החוק, מה היקף הצעת החוק. בתחילת הדרך חשבנו שיש עוד הליכים שיש בהם פגיעה בזכויות. עם זאת, המסקנה הייתה שנכון להתמקד בהליך הפלילי, מתוך הבנה שההליכים הפליליים הם ההליכים הפוגעניים ביותר - גם בהליך עצמו, גם בשלבי חקירה ומעצר, תוצאותיו, תיוג וסנקציות. היה ברור שההליך הפלילי מצדיק התייחסות נוספת. גם מבחינה פרקטית, היה ברור שהתייחסות להליכים מנהליים ואזרחיים אינה מקשה אחת. זה לא אומר שאנחנו קובעים הסדר שלילי לגבי זכויות בהליכים אחרים. אנחנו כרגע רואים בטיפול בהליך הפלילי עדיפות ולא מן הנמנע שנגיע להליכים אחרים בבוא העת.
גלעד בהט [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
"שאלה נוספת בה עסקנו היא רמת ההפשטה. באופן כללי, הנוסח אינו נוסח רזה, מדובר בנוסח הרבה פחות מופשט. אמת המידה הראשונה שהנחתה אותנו היא שאנחנו מדברים על חוק יסוד, אנחנו רוצים להשאיר רמה מסוימת של הפשטה כדי לצקת תוכן ולא רוצים לכבול בנוסחאות הקיימות היום בחוק באופן שאי אפשר יהיה לפתח את הפסיקה והחקיקה".
עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפט ציבורי במשרד המשפטים: "זה צעד משמעותי מאוד, הכי קל זה לכתוב חוקה חדשה או חוק יסוד חדש והעובדה שאנחנו מרחיבים את מגילת זכויות האדם של ישראל זה רגע חגיגי אך זה מייצר גם הרבה אילוצים לבחון איך מתחברים לחוק יסוד הקיימים ולפסיקה לאורך השנים. החוק החדש לא בא לגרוע בשום אופן מהקיים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו לבין חוק היסוד החדש- לא בא לגרוע בשום אופן מהקיים ועל-רקע זה הוראת שמירת הדינים צריכה להיות מובנת".
עו"ד יפעת רווה, מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "הנושא של נפגעי עבירה, אנשים שאינם דוברי השפה, קטינים ואנשים עם מוגבלויות- זה חידוש שהיה חייב לקבל ביטוי בחוק יסוד. אלו אוכלוסיות שלעיתים שקופות ועיגון בחוק יסוד משמעותו ששופטים ותלמידים וכלל הציבור יפתח את החוק ויראה אותן לנגד עיניו".
עו"ד ענת מיסד כנען, הסנגורית הציבורית הראשית: "אחרי עשורים שמגילת הזכויות לא התפתחה אני רוצה לברך על החוק הזה. זה אכן מעמד היסטורי שהיה כמותו רק פעמיים בתולדות המדינה. למהלך מהסוג הזה השפעה ארוכת טווח. הבחירה לקדם חקיקת יסוד היא בחירה המתבוננת לעתיד לא ידוע. אם היה נדמה לנו שלעולם יהיה גוף אוכף מרוסן ומכבד זכויות והמחוקק לעולם יהיה רגיש וער לפגיעה בזכויות החשש היה פחות. יש פה הרבה חזון ושאפתנות במובן החיובי ביותר ובעיקר יש מנהיגות. בגלל גודל המעמד חשוב שחוק יסוד יגן על הזכויות שראוי להגן ולא על מה שקיים היום בדין. מהלך כזה השלכותיו רחבות, ודאי על האמון הציבורי במערכת המשפט, מערכות האכיפה ובכנסת, אם נחמיץ את גודל השעה מתוך חששות, הדורות העתידיים הם שישלמו".
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה: "זהו אירוע מיוחד וחגיגי בו הכנסת חובשת את כובעה כרשות כמכוננת ומחוקקת חוק יסוד חדש בתחום החשוב של זכויות חשודים עצורים ונאשמים". הוא פירט מספר שאלות בהן יש להתמקד ובהן השאלה איזה זכויות ייכללו בחוק היסוד. מוצע למשל לעגן זכות כללית של הליך הוגן, אך אין זכויות פרטניות המופיעות בחוקות אחרות בעולם כמו הזכות לנכוח במשפט וזכות לחקירה נגדית. שאלה נוספת כללית היא האם מעגנים את הזכויות ברמת הפשטה גבוהה, דבר המאפשר להעניק פרשנות משתנה בהתאם לנסיבות או לעגן את הזכויות בצורה מפורטת יותר, דבר הנותן הגנה חזקה לרכיבים שבפנים אבל עלול לפגוע ברכיבי הזכות שנשארו בחוץ. סעיף שמירת הדינים מעורר שאלות כשברור הצורך בשמירה על יציבות, אך יש גם חשש שהסעיף יגביל את משמעות חוק היסוד ועלול ליצור תמריץ שלילי לקידום חקיקה חדשה שאינה מוגנת בשמירת הדינים".
הד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: ."חבל יהיה לעשות סעיף שמירת דינים כמו שהוא שכמעט יוציא את העוקץ מהחוק החשוב הזה. יש לחשוב על פתרונות יצירתיים".
עו"ד מאיר בוחניק, סמנכ"ל פורום קהלת: "לא נכון להמשיך לקדם את הצעת החוק בנוסח הזה, אלא להפוך את הנוסח לכללים ברורים שייתנו צפיות ושוויון של הצדדים השונים להליך הפלילי".
היו"ר גלעד קריב סיכם את הדיון: נקיים דיונים רציניים ויסודיים בקצב מואץ כי אנחנו רציניים בכוונה שלנו לסיים את חקיקת החוק בכנס הנוכחי. החוק הזה זכה לתמיכה של רוב מיוחד בכנסת בקריאה ראשונה וזה סימן לבאות. אני שותף לעמדת השר לגבי מהות החקיקה החוקתית ומאפייניה הייחודיים לעומת חקיקה רגילה וכן כי המצוין הוא האויב של הטוב ביותר. יש לנו יעד להרחיב את חקיקת הזכויות החוקתיות וגם לוחות הזמנים הם פקטור מכריע".
חברים בימינה ובתקווה חדשה מביעים חוסר שביעות רצון מההחלטה להישען על הרשימה המשותפת בחלק מההצבעות. בישיבת ראשי סיעות הקואליציה אמר ח"כ ניר אורבך שהדבר אינו מקובל עליו והתשובה שקיבל מראשי כמה מהסיעות הייתה: "אין מה לעשות. צריך לבלוע את זה וזהו" (כאן חדשות).
יו"ר רע"ם, מנסור עבאס, בראיון לידיעות אחרונות: "הקואליציה צריכה לעשות מאמץ ולהשקיע בהבאת חלק מהחרדים. אני גם ביקשתי שיקדמו תוכניות לחברה החרדית ואפילו הצעתי מהתקציב שקיבלנו לתת לתוכניות לחברה החרדית".
מליאת הכנסת אישרה (יום ד', 11.5.22) בקריאה טרומית את הצעת התיקון לחוק בתי דין רבניים המבקש למנוע מסרבני גט שימוש בכרטיסי אשראי. 21 חברי כנסת תמכו בהצעה שהגיש ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), ללא מתנגדים. ההצעה תועבר לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
ההצעה מבקשת להוסיף לרשימת הסנקציות שעומדות לרשות בית הדין הרבני המבקש לאכוף קיום פסק דין של גירושין גם את האפשרות להגביל את סרבן הגט מלקבל או לעשות שימוש בכרטיס אשראי, בכרטיס בנק, בכרטיס תשלום ובכרטיס חיוב מיידי ("דביט").
בדברי ההסבר נכתב כי חוק בתי דין רבניים מעניק לדייני בתי הדין הרבניים כלים שונים כדי לשכנע סרבני גט המעגנים את נשותיהם בניגוד לפסיקת בתי הדין, להתיר את נשותיהם מעגינותן. אחת מהסנקציות הקבועות בחוק היא קביעה שסרבן הגט הוא לקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי. אך מכייון שאמצעי התשלום בישראל השתכללו והשתנו, כיום רק בחלק זעיר מהעסקות נעשה שימוש בשיקים. רוב הרכישות מתבצעות באמצעות כרטיסי אשראי. "עקב כך איבדה סנקציה זו מיעילותה וכמעט שאינה מהווה עוד איום על סרבני הגט", נטען בהצעת החוק.
לפיכך מוצע להוסיף לרשימת הסנקציות שעומדות לרשות הדיינים גם אפשרות להגביל את סרבן הגט מלהנפיק או לעשות שימוש בכרטיס אשראי, בכרטיס בנק, בכרטיס תשלום ובכרטיס חיוב מיידי ("דביט"), במטרה לשכנעו לתת גט ולהתיר את אשתו מעגינותה.
המחאות כבר אינן בשימוש, הסנקציה לא אפקטיבית [צילום: דייוויד גולדמן, AP]
מוצע בה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת השימוש שנעשה על-ידי משטרת ישראל ברוגלות ▪ יו"ר ועדת ביטחון הפנים: "איך אתם מצביעים על הצעת חוק מטורללת, מיותרת ומטופשת?!"
ח"כ יואב קיש. על חודי של קול [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הפרמדיקים, התשפ"ב-2022 של ח"כ עלי סלאלחה. 28 תמכו מול 4 מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הבריאות.
מוצע בה להסדיר את עיסוקם של פרמדיקים ולקבוע, בין היתר, הוראות לעניין רישוי פרמדיקים והפעולות המותרות והייחודיות להם, ייחוד תואר הפרמדיק והפעולות המותרות לו, תנאים לקבלת רישיון פרמדיק וההכשרה הנדרשת לשם כך, פיקוח על בעלי רישיון פרמדיק, חובות אמון ואתיקה מקצועית, החלת דין משמעתי ועונשין.
שר התקשורת התייחס במליאת הכנסת לחשיפת News1 ולפיה ערוץ "הלא טי וי" הכפוף למועצת הכבלים והלווין שידר כרגיל במהלך צפירות ימי הזיכרון, ואף קיים שידור חגיגי מתהלוכה בנצרת
הנדל. יבדוק מול המועצה [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון - פנייה באמצעות מסרון), התשפ"ב-2022 של ח"כ שירלי פינטו קדוש וקבוצת חברי כנסת. 24 חברי כנסת תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת החינוך.
מוצע בה לקבוע שגוף ציבורי שמאפשר פנייה טלפונית אליו, יחויב לאפשר פנייה זו גם באמצעות מסרון, ובמקרה זה יהיה עליו גם להשיב באמצעות מסרון, אלא אם ביקש הפונה שהתשובה תימסר בדרך אחרת. זאת, במטרה להקל על חירשים וכבדי שמיעה בעת קבלת שירות.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ב 2022 של ח"כ לימור מגן-תלם והצעה דומה של ח"כ רון כץ. 40 חברי כנסת תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הכנסת.
מוצע בה לאפשר לעוסקים ישראלים, אשר מוכרים שירותי תיירות הניתנים בישראל, להציע לצרכן שתי חלופות לעסקה: האחת - בת החזר כספי, והשנייה - ללא אפשרות ביטול וללא החזר כספי.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ב 2022 של ח"כ לימור מגן-תלם והצעה דומה של ח"כ רון כץ. 40 חברי כנסת תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הכנסת.
מוצע בה לאפשר לעוסקים ישראלים, אשר מוכרים שירותי תיירות הניתנים בישראל, להציע לצרכן שתי חלופות לעסקה: האחת - בת החזר כספי, והשנייה - ללא אפשרות ביטול וללא החזר כספי.
ראש האופוזציה, ח"כ בנימין נתניהו: "יש מישהו שלא ראה מה שקרה כאן היום? כל המדינה ראתה שממשלת הכניעה והחולשה של נפתלי בנט מוחזקת כבת ערובה על-ידי מועצת השורא. אי-אפשר להמשיך ככה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שבמדינת היהודים הממשלה תהיה מוחזקת על-ידי מועצת השורא של האחים המוסלמים. זה מסוכן לביטחון, זה מסוכן לציביון היהודי שלנו, זה מסוכן לעתיד שלנו.
"אז אני רוצה לשאול את אלה בקואליציה שנבחרו על-ידי קולות הימין: למה אתם מחכים? הרי זה רק עניין של זמן, ולא הרבה זמן, עד שזה יפול ויתפרק. תעשו את המעשה הנכון שלמענו נבחרתם ותאפשרו לנו יחד להקים ממשלה חזקה ואיתנה שתבטיח את עתידה של מדינת היהודים - מדינת ישראל".
מליאת הכנסת אישרה (יום ד', 11.5.22) בקריאה טרומית את הצעת החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הרוגלות בשימוש משטרת ישראל, התשפ"ב-2022 של חבר הכנסת יואב קיש. דבר השימוש בתכנת פגסוס נחשף בעיתון כלכליסט ובאתר News1.
שר התקשורת יועז הנדל התייחס (יום ד', 11.5.22) במליאת הכנסת לביזוי יום הזיכרון לשואה ולגבורה ולביזוי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה, שנחשף ב-News1, ואמר כי העניין מצריך דיון במועצה לשידורי כבלים ולווין.
ועדת הכלכלה החלה (יום ד', 11.5.22) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית להפרות תעבורה מנהליות. ח"כ לימור מגן תלם, שמילאה את מקומו של היו"ר, אמרה כי הצעת החוק מהווה שינוי תפיסתי נורמטיבי, שהופך את עבירות התעבורה מעבירות פליליות להפרות מנהליות שאינן פליליות, ונועדה לתת מענה טוב יותר לאכיפת תעבורה. "אני מאמינה שזו רפורמה חשובה שתפעל לטובת הציבור כולו, ותהייה סנונית ראשונה שתאפשר הפיכת עבירות פליליות נוספות להפרות מנהליות", אמרה.
וועדת העבודה והרווחה אישרה (יום ד', 11.5.22) לקריאה שנייה ושלישית, את הצעת החוק להאריך משנה לחמש שנים את האפשרות של חושף-שחיתות להגיש תביעה לבית-דין לעבודה בגין פגיעה במעמדו. לדברי יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום "אם אנו רוצים לעודד חושפי-שחיתות לקום נגד חבריהם ומעסיקיהם, יש לתת את הדעת על כל הסיבות המעכבות אותן, ועל המעטפת הנדרשת להגנה עליהם". לבקשתה הסכים משרד מבקר המדינה, לדווח מדים תקופה לוועדה - כמה בקשות להגנות מפיטורין, הוגשו אליו ע"י חושפי-שחיתות.
יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב פתח (יום ד', 11.5.22) את דיון הוועדה בהתייחסו למותה של העיתונאית שירין אבו עאקלה במהלך חילופי אש בג'נין: "מותו של כל אדם מותיר עלינו רושם, אבל, דווקא בוועדה הזו חייבים לומר שמותה של עיתונאית בשטח שנמצא בשליטתה של מדינת ישראל הוא דבר מטריד ומצער. לא אתייחס כרגע לנסיבות, כי אין לי ואני חושב שלרבים מאיתנו דבר חכם ומדויק לומר.
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול