כן, השר
יובל שטייניץ אינו מרוצה מסירובו של הציבור הישראלי להניח לפרשת גלעד שליט לגווע, וברוב נחישות הוא מודיע על החלטות אשר אמורות להתקבל בשכל ולא ברגש, ובוודאי שלא ברחוב.
אך באופן טראגי, החלטות פוליטיות רציניות דווקא כן מתקבלות, אם לא ברחוב, אזי על פני המים - במשט של כמה טרוריסטים ובחרם בינלאומי על מדינת ישראל - או אז "מתקבלות" החלטות על-פי ה"שכל" ומקלים את המצור על עזה.
לא נשאל את מר שטייניץ, איך זה שעד למשט היה המצור קשור לביטחונה של המדינה, ולאחר המשט חשיבות המצור פחתה וניתן מעכשיו להכניס לעזה ופלים וסוכריות מנטה! אכן, שיקול דעת הראוי לכל שבח.
יתרה מכך - השר שטייניץ אף חושש ממצב בו תידרש ישראל להחזיר שטחים תמורת חטופים; ובכן, מר שטייניץ, לא רק שנתת לחמאס רעיון חדש, אלא שעשוי להיווצר מצב בו אתם - הממשלה המקבלת אחריות ב"שכל" - אכן תיתקלו בסיטואציה קשה כזו, ואז מה?
ממשלת ישראל, בראשותו של
אריאל שרון, שחררה את אלחנן טננבוים תמורת 400 מחבלים. טננבוים היה אדם פרטי ועסקיו המפוקפקים עלו לביטחונה של ישראל במחיר כבד, ומשום מה העסקה עברה - כיצד אפוא יכול האזרח הישראלי לבטוח בהחלטותיהן של ממשלות ישראל?
זאת ועוד - מלחמת לבנון השנייה עוררה גל עצום של ביקורת מצד הציבור הישראלי, היו בה אי אלו "פאשלות", איש לא קיבל עליהן אחריות. החיסול בדובאי עורר הד עצום בעולם ועורר התנגדות עזה למהלכי השירות החשאי בקרב ידידינו בעולם, אך איש לא קיבל אחריות על כך. ועל ההכנות של צבאנו לטיפול במשט הטרוריסטי - מוטב שלא נרחיב את הדיבור. יש אחראים? לא שמענו עליהם! כן, מר שטייניץ, היגיון ואחריות אינן בדיוק הצד החזק של ממשלותינו ולכן, שר אוצר יקר, יוצא הציבור אל הרחוב - הרי מישהו חייב לנהוג ב"היגיון"... אם לא הממשלה, אשר אינה יודעת למשול, אזי זכותו וחובתו של ה"רחוב" לצאת ולומר את דברו.
ועוד דבר מה פעוט - הרחוב הוא זה אשר קובע מי ינהל את המדינה, ואין דבר אשר לא יעשו הפוליטיקאים כדי לרצות את אותו רחוב לפני הבחירות. מוטב, אם כן, לא לזלזל בו.