חובבנות בצמרת (ב')

כפי שהזכרתי במאמר הקודם החובבנות לא נעצרת אצל נתניהו. אך טבעי הוא שחובבן אינו נוטה לטפח לידו מקצוענים.

הראשון בתור הוא יובל שטייניץ. הפילוסוף המתיישר לימין לפי מיטיבו נתניהו. מהווה המחשה לכך שיש תפקידים אותם צריך למלא אדם בעל כישורים מקדמיים. נושא מתווה הגז. בסופו של דבר לא יהיה מנוס מהלאמת שדה לוויתן. אנו הולכים ומסתבכים עם מונופול המתנגח ומנסה לכופף מדינה. זאת תוך סיבוך המדינה עם האמריקנים. בהסבירו מדוע לא ניתן להלאים את השדה מנמק שטייניץ שאין לנו כסף. אין שטות גדולה מאמירה זו. אין בעיה להלאים. ניתן להקים חברה ממשלתית שתממן את פעילותה, כולל פיצוי הולם למונופול הגז, ע"י הנפקת אגרות חוב מגובות ערבות מדינה, המוסדיים היו מתנפלים על הצעה כזו, לתקופת מעבר. ניתן להעתיק את המודל הנורבגי לשם כך. שר המעורה בכלכלה לא היה פולט שטות מעין זו.

גלעד ארדן מככב גם הוא במצעד החובבנות. החל בפיאסקו של גל הירש וכלה בהצעה ההזויה להתנות קידום שופטים בחומרת פסיקתם לזורקי אבנים. ההמשך עלול להיות, פיטורי שופטים. הפשרה תהיה ששופט יעביר למשרדו של ארדן את פרטי העבירה ותוכנת מחשב תייעץ לשופט בדבר גזר הדין המומלץ.

השר העבריין דרעי הנמנע כנראה מלהשתמש בסמכותו בהקשר למתווה הנפט מאחר שכשירותו לשמש כשר עשויה עדיין להידון בבג"ץ בפני הרכב מורחב, נכנע ללחץ האוצר והמיר את דרישתו למע"מ 0 על מצרכי היסוד באיפוס המע"מ על חשמל ומים למקבלי הנחות במיסוי עירוני. במקום לבצע את המהלך הנכון הוא מובל למלכודת ביורוקרטית שתסבך במבחן הזכאות. המע"מ הוא מס עקיף מאוד רגרסיבי. אם היה מבין בתחום היה מתעקש להשאירו במסגרת מוצרי היסוד.

גם השר כחלון נגרר להורדה כללית של המע"מ שתשיג אך במעט את יעדה והוא הרחבת פעילות המשק והגדלת רווחת העשירונים הנמוכים. הדבר מצביע על כך שבמשרדים הקריטיים חייב לכהן שר שהוא מקצוען בעל יכולת לנפנף טעונים פסבדו מקצועיים של הדרג הפקידותי.

החובבנות היא אם כל הכשל. בהיותו שר אוצר נהג נתניהו לנופף בדוגמה האירית. אם היה טורח לבדוק היה מוצא שאירלנד צמחה בעיקר עקב היותה חברה בשוק האירופי, דוברת אנגלית ושכר נמוך לעובדיה כך שכל חברה אמריקנית או קנדית נטתה להקים מפעל באירלנד מאחר שכך עקפה את חומות מכסי המגן של השוק האירופי ללא קשיי שפה ובעלות נמוכה.

אותה אירלנד נכנסה למשבר העולמי כאשר החוב הפנימי שלה נמוך. אך היא נאלצה וכמוה ספרד להוציא סכומי עתק כדי לחלץ את מערכת הבנקאות שלה עקב התפוצצות בועת הנדל"ן.

הדברים רציניים מדי מספיק שלא פועלים בזמן והנזק הוא עצום. הדבר יפה לכלכלה אך גם למשל למניעת השתוללות זריקת אבנים בירושלים הנמשכת מזה כשנתיים.

הצ'יזבט ההזוי של נתניהו המספר שהוא זוכר טנקים בריטיים בה בשעה שהבריטים עזבו את הארץ לפני שנולד הוא אגדה אורבנית לעומת הפשלות הרציניות להן הוא או כפיפיו יכולים לדרוש זכויות יוצרים.