מלחמות הדיאדוכים

שני אירועים פוליטיים שעברו עלינו לאחרונה מוכיחים שאין דרך האופוזיציה - ולא רק הפוליטית, אלא גם נספחיה ה"אקדמאיים" וה"אינטלקטואלים", לקרב פוליטי ורעיוני אמיתי, אלא כל כוונתם להתנגשות גזענית ותרבותית בשלטון הימין. הפרשה הראשונה היא פרשת הכפשתה של השרה מירי רגב - באופן עקיף, כביכול, ע"י ד"ר אורי הרשטיין מה"אוניברסיטה העברית" בי-ם, והפרשה השנייה היא באחת מטענות פסילתו של רוני אלשיך לתפקיד מפכ"ל המשטרה. ונתחיל בפרשת השרה רגב.

מרצה ועוד למשפטים, היורד לרמת רפש כזו בניסוח הבחינה שלו אינו יכול להמשיך ללמד באקדמיה כלשהי, ואילו זה היה קורה במדינה נאורה באמת הרי שלא רק שהאיש היה רואה את מכתב הפיטורין מיידית, אלא שגם תוארו האקדמאי היהעומד בסכנה, ואילו הפנסיה השמנה שלו הייתה מקוצצת בלפחות שליש. גם אם נאמין שלא לגב' רגב הייתה כוונתו של המרצה הלא מכובד אלא היה זה טקסט דמיוני, הרי שרמת הטקסט וחולניותו הירודה היו צריכים לחייב את האוניברסיטה לשלוח את המרצה הזה הביתה בשמחה רבה. יש בטקסט הזה - של השאלה הדמיונית ב"דיני נזיקין", הכול חוץ מרמה אקדמית ואנושית. יש שם ילדותיות עם רמה אינטלקטואלית מתחת למינוס ועם הרבה שנאה וגזענות. פרופ' בן-ששון, נשיא האוניברסיטה בי"ם, חייב להסיק מסקנות ולא רק לגנוז את השאלון הזה אלא גם לגנוז את המרצה הזה לבלי שוב. לאדם - שרמתו האישית כל כך ירודה, אסור יותר לכהן כמרצה אקדמאי משום זילות המושגים "השכלה" ו"משפטים". כל כניעה בנושא של האיש תביא לזילות מיידית של האקדמיה בעיני המתעתדים ללמוד בה אי-פעם.

אחת מטענות הפסילה של רוני אלשיך, סגן ראש השב"כ, לתפקיד המפכ"ל המשטרתי נעוצה בתמונתו המציגה אותו רוקד עם ספר תורה בחברת האדמו"ר ממודזיץ'. בקשת הפוסלים הייתה לבדוק את יחסיו עם החרדים, ושייתן הצהרה כי כמפכ"ל המשטרה לא יסגור חקירות נגד החרדים. זה בערך כמו לקפוץ על תמונה של מועמד למפכ"ל משטרה שנראה בפתיחת אצטדיון כדורגל ולבקש ממנו הצהרה כי כמפכ"ל משטרה הוא לא יחפה על שחיתויות של מכירת משחקי כדורגל. אבל כששונאים דת וחרדים הכול מותר ולגיטימי, ובמיוחד ל"אנשים החושבים".

האומנם כל חצר חרדית נגועה מעצם חרדיותה בפשע ובקשרים אפלים?! מסתבר שאצל הציניקנים ה"ליבראלים" זה כך, ולכן לא פלא שהם מתפלאים כאשר "רב" מודרני מטעמם נתפס בשחיתות, שהרי במוח העקום שלהם ככל שה"רבנים" הם פחות דתיים, כך הם פחות פליליים ואילו ככל שיהודי הוא אדוק יותר בדתו כך הוא מועד יותר לפשע. עם ההשקפה הזו קמים כל בוקר עיתונאים, פקידי ממשלה בכירים, סופרים ומשוררים והרבה הרבה שופטים. זוהי גישה שבעדינות אכתוב שהיא עומדת מעבר לקו האדום של מה שנקרא "אנטישמיות" ואשר בחו"ל נדיר להיתקל בה מאשר בארץ.

הבורות היא אם כל השנאה הזו. אילו אותם פוסלים היו יודעים באמת מיהם האדמו"רים לבית מודזיץ' אולי הם היו בכלל מתביישים אח"כ שהעלו על דל מחשבתם שנאה וחשד קולקטיבי כזה. אדמו"רות מודזיץ' העבירה לפני שנים לא רבות את מרכזה לבני ברק מת"א הסואנת. עד להעברה זו שימשה האדמו"רות הזו בית פתוח לשלום ולדו-קיום חרדי - חילוני ליד "דיזנגוף סנטר" בת"א. מאות ואלפים של חילוניים, מימין ובמיוחד משמאל, עברו דרך בית המדרש של אדמו"רי החסידות הזו בת"א.

האדמו"רים ומשמשיהם ידעו לענות ברוחב לב ובפתיחות לכל יהודי באשר הוא והשמחות היהודיות שם היו לשם ולתהילה של אינטגרציה וקירוב לבבות אמיתי. שמחות דומות קיימו ומקיימים בת"א החילונית חסידויות נוספות כסדיגורא, קוזניץ', הוייסטין, וואסלוי ואחרות. מסתבר שגם רוני אלשיך השתתף באירועי השמחות הללו של חסידות מודזיץ'. על-פי אותם שטופי המוח ה"ליברלים" הרי שהשתתפות בשמחה יהודית בחסות אדמו"רים שעשרות בשנים אחראיים על שמחות כאלה, הוא לכאורה בגדר "פשע פלילי". זה מה שנקרא "אשרייך רוני שנתפסת על דברי תורה".

לי יש הרהורים אחרים על מינויו של מר אלשיך לתפקיד, אבל הם כמובן בהיבט דתי ומכוונים כלפי מר אלשיך עצמו. רוני אלשיך נולד בתימן, ערש היהדות התורתית - וכנראה תחת השם הפרטי אהרון או משהו פחות דומה ל"רוני". משפחת אלשיך ידועה בשמות רבניה וחכמיה הגדולים שפיארו את הרבצת התורה בישראל. ספק אם אבות אבותיו של רוני אלשיך חלמו אי-פעם בחלומם הגרוע ביותר כי יהודי עם שם כזה וממוצא תורתי טהור כזה, ועוד כבן לשושלתם המעטירה, לא ייזכר עוד שמו כחכם, שוחט ומוהל אלא בתפקידי שב"כ ומשטרה שכל כולם חול ולא קודש...