תקנים לחוד
הנהלת אגד טוענת שנהגיה מתקבלים בתקנים ובמבחנים מחמירים ביותר וכי נערך מעקב מַתמיד אחריהם. השאלה היא, האם תקנים לחוד ומציאות לחוד? לפחות התאונה הקטלנית בכביש 1 מפריכה מכל וכל טענות אלה.
יתרה מכך, האם מעֵבר לרישיון הנהיגה הטכנית נערכים לנהגים באגד מבחני אישיות וכשִירות נפשית? ייתכן בהחלט שחיים ביטון היה נהג צייתן במבחני הנהיגה הפנימיים, אך משהופקד ההגה בידו, הרשה לעצמו להתפרע על הכביש, כעדות הנוסעים, מבלי שההנהלה עצרה את גלגליו, גם לאחר התאונה הקודמת שביצע.
ועוד: האם החברה בדקה אם יש בקירבה עוד חיים ביטונים, המפירים ברגל גסה את כללי התנועה? אם היא עדיין לא עשתה זאת, ראוי שתבדוק מייד, כדי למנוע את התאונה הבאה. זאת לפני שאגד, באקט של יחסי ציבור, תגביר את קמפיין 'הנהג שלי', במגמה להסיח את דעת הקהל מהתאונה הקטלנית.
אותה גברת
הצניחה, על-פי הסקרים, במספר המנדטים במחנה הציוני מ-24 ל-15, היא משמעותית ביותר. אין מדובר בחזרה למספר המנדטים הקודם, בימי
שלי יחימוביץ' העליזים. יש לזכור שהפעם מדובר באיחוד של שתי מפלגות, העבודה והתנועה.
כזכור, לתנועה, בראשות
ציפי לבני, דומני 6 מנדטים, ולכן הריסוק הפעם משמעותי ביותר. לא פורסמה התפלגות הירידה האלקטורלית בין שתי המפלגות. אולם בסך-הכל הירידה חדה יותר, והסקר מצביע ככל הנראה על כישלון האיחוד. השאלה היא אם לבני עוד משמעותית במפלגה הדו ראשית, המזוהה עם
יצחק הרצוג, אשר מעבר למלל, לא הוכיח את כוחו האופוזיציוני.
מתברר שהמיתוג היומרני החדש של המפלגה, בדמותה המאוחדת, לא הוכיח את עצמו. וכי מדובר באותה גברת העבודה בשינוי אדרת. מעֵבר ללפיד שגנב את ההצגה מבוז'י בקמפיין הבחירות המאסיבי שלו (על חשבון העבודה הפרלמנטרית - ולא בגלל כישוריו), המבחן כמו תמיד הוא במעשים ולא בדיבורים.
לעילוי נשמתה
בדרך כלל בתי כנסת להנצחה מוקמים לזיכרה של קבוצה, דוגמת עולי הגרדום, קורבנות השואה, ועוד. לעומת זאת, מעטים הבודדים הזוכים לכך. אם כבר הם זוכים להכנסת ספר תורה לזיכרם.
כמה היו רוצים לזכות בהקמת בית כנסת להנצחת יקירם שאיננו. והנה תאיר זאדה הי"ד זכתה לכך. היש עילוי נשמה של המנוֹחה גדול מזה? היא תהיה מונצחת לדורות בכל התפילות, שלוש פעמים ביום, ובתפילות שבת וחג, כמו גם בעליות לתורה ועוד. מעֵבר לכך, אביה זכה להגשים את משאלתו האחרונה בחנוכת בית הכנסת.
מי יתן שהאם גילה, כאישה מאמינה, בזכות גדולה זו של הקמת ההיכל הקדוש לזיכרה של תאיר תמצא נחמה באובדנה הקשה. ובא לציון גואל.
כבוד למוגבלים
הנתון העגום שפורסם לאחרונה, לפיו כמחצית מהאוכלוסייה המוגבלת שכלית דיווחה על יחס מלגלג כלפיהם, הוא מדאיג ביותר. השאלה היא האם אנו חיים בעידן המודרני של שנות האלפיים שסטיגמות ודעות גזעניות קדומות אלו עדיין שולטות בחברתנו?
היכן
כבוד האדם וחירותו? והיכן זכויות האדם באשר הוא אדם ועקרון השוויון, כלי הבדל גזע, דת, מין ונכות שתורתנו הקדושה והחברה המודרנית חרתו על דיגלן?
בשעה שהמגמה במשרד הבריאות היא שילוב מוגבלים בקהילה, ובצד עסקים ומוסדות שונים הדואגים לשלבם בהצלחה בתעסוקה, באמנות, בספורט ובפרויקטים התנדבותיים, רבים בקהילה דוחים ומשפילים אותם ללא כל בושה בגלל נכותם. לאן הגענו? והאם יש למלעיגים תעודת ביטוח שלהם או לבני משפחתם זה לא יקרה? אז הֲיו זהירים בכבודם של נכים. ובא לציון גואל.
עם זאת החדשות הטובות הן הנכוֹנוּת של 90% מהאוכלוסייה לגור בשכנוּת למוגבלים. מדובר בשיפור מגמה. אם כי, בפעל, לפי הדיווח של המוגבלים, כנראה בגלל דעות קדומות ורתיעה, השיעור נמוך בהרבה.
פסוקו
טראומה: שוֹקְמַנְיָה
זוללי שוקולד: שוֹקוֹמַנְיָה
טיפול בשוקולד: שוֹקוֹתֵּרַפְּיָה
נשירת שיער: שׂיעָרוּרִיָה
מודל טדי לראשות העיר: קולַק-טִיב
הקמבק של ירדנה: הוי ארזי מולדתי
חֶברות ניקיון: לוחמי מַגָּב
שיפוצניק - ד"ר פיקס
אזרח ותיק: בִּיג גיל
פאפרצ'י: הנסיכה בעדשה
שר הביטחון: היעלון שבכתר
סכיזופרניה: הקול בראש
עולה יורד: התנודות הקיצוניות של אג"חים בבורסה - מאני דפרסיה?
לא מה שחשבתם - קורס בניהול: כיתת יו"רים
שיחה טלפונית: היי-פון
ולהבדיל, צפת עיר הקבלה: בגוב האר"י
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
