מלחמת התרבות המאוחרת של אירופה באיסלאם

כמו אותו חוואי במערב-הפרוע של ארה"ב שנזכר להגיף דלתות האורווה לאחר שגנבי סוסים גנבו וחיסלו, כמעט כליל, כל עדר הסוסים שהיה ברשותו, כך מתנהגת אירופה כלפי האיום הדתי, בדמות התפשטות האיסלאם ברחבי יבשת אירופה ואין עוצר, כמו-גם אין כל גורם סוכר.

דת האיסלאם החלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד. מהמחקר ההיסטורי עולה, כי דת האיסלאם נוצרה בצל השפעה יהודית ונוצרית חזקה, כאשר בתחילת דרכם, אף ביצעו המוסלמים כמה מנהגים יהודיים כמו צום יום כיפור (שלימים הוחלף בצום הרמדאן), או תפילה לכיוון ירושלים. משהבין מוחמד שהיהודים לא יקבלוהו כנביא, החלו מאבקים אלימים בין מוחמד לשבטים יהודיים בסביבתו, עד כדי השמדה וגם/או גירוש של קהילות יהודיות שישבו בחצי האי ערב. משלב זה ואילך, החלה דת האיסלאם להיבדל בצורה מופגנת ביותר מהיהדות.

ההיסטוריה של יצירת דת האיסלאם והתפתחותה, מורה ומצביעה על כך, כי האיסלאם המקורי לא בחל באלימות, כדי להשיג מטרותיו הדתיות. זאת ועוד. כאשר תושבים שגרו בסמוך למקומות שבהם החל האיסלאם להתבסס לרבות תושבים שחיו והתגוררו במקומות שונים, שנים הרבה קודם שהתפשט והתבסס האיסלאם במקומות אלה לא היססו מנהיגי וראשי האיסלאם המקומיים, ולו גם לרגע, והם נקטו במדיניות של השמדת מתנגדי דת האיסלאם ובמקרה הטוב, פעלו הם לגירושם.

הסובלנות היתרה שגילתה וממשיכה לגלות אירופה כלפי האיסלאם, המוסלמים וקיום מצוות האיסלאם, בפומבי, אינה מצביעה - בהכרח - על פתיחות ונאורות. סובלנות זו מצביעה, במקרה הטוב, על התבטלות מוחלטת בפני האיסלאם ובמקרה הרע, מצביע היא על טמטום מדיני ופוליטי מוחלט, קוצר ראות ואי הבנה פוליטית-דתית, לפיה "נאורות" זו תהיה, אך ורק בעוכריהן של מדינות אירופה, החושבות לעצמן, כי הן רק "מארחות" הפליטים המוסלמים, עד יעבור זעם וסופם של דברים ישובו הם אל ארצותיהם ואל המולדת שהינה מקום משכנם ומגורם הטבעי.

האיסור שמטיל השלטון המקומי-עירוני בצרפת על לבישת ה"בוקראן", הלא הוא בגד הים הצנוע, אותו לובשות נשים מוסלמיות בדרכן לשחות, בבריכות הציבוריות ובחופי הים הפומביים, הם רק הקצף הקל העולה מעל פני מימי ההתבדלות העדתית-דתית קיצונית של המוסלמים שכבשו אירופה מבפנים, באמצעות הריבוי הטבעי שלהם ומדיניות הסעד הליברלית הנהוגה ברוב ארצות אירופה והופכים אותה, אט אט, אבל באופן בטוח, מיבשת שמהותה וזהותה נוצרית ליבשת שמהותה וזהותה מוסלמית של ודאי, לכל דבר ועניין שהוא.

היותה של צרפת מדינה חילונית ביסודה מאפשרת לשלטון המקומי-עירוני לסלק כל סממן דתי חיצוני, בהתנהגותם של תושבים ואזרחים צרפתיים, במרחב הציבורי, כך נאסרת בבתי-הספר הציבוריים בצרפת ענידתם של סמלים דתיים, בפומבי, דוגמת: צלב, כיפה או רעלה.

עם תחילת הרֶקוֹנְקִיסְטָה (מספרדית: Reconquista) שהייתה כיבוש מחדש של חצי האי האיברי על-ידי הנוצרים מידי המוסלמים, בפרק זמן של כ-700 שנים מסוף המאה השמינית ועד לסוף המאה החמש-עשרה, החלו הנוצרים בהטלת מגבלות על המוסלמים ועל התפשטות דת האיסלאם בספרד. שיאם של הטלת מגבלות אלה על המוסלמים, היה בכיבושה של העיר גרנדה וסילוק המוסלמים מספרד בשנת 1492.

עם סילוקם של המוסלמים מספרד, נאסרה - כליל - בניית מסגדים בספרד ולאחר מכן נקבע, כי אם יייבנו מסגדים, אסור להם לעלות בגובהם על-כנסיות ומנזרים הבנויים בקרבת מקום ובסמיכות למסגדים מועטים אלה, שבניית הותרה לבסוף - ובמשורה.

האיסלאם לרבות מה שקרוי "האיסלאם המתון" - אינו נמנה על הדתות הליבראליות במיוחד ויש לו כוונות ורצון התפשטות והנכחת עצמו, בקרב האוכלוסייה בה החל הוא, זה אך לתקוע יתד. המוסלמים הם בעלי תפיסת עולם שונה לחלוטין מתפישת העולם והמערבית, כך שאין כל סיכוי שהם שהם ישתלבו ויטמעו בתוך תוככי התרבות האירופית-נוצרית. היפוכם של דברים הוא הנכון.

די להיזכר בגל מקרי האונס המרובים שקרו בגרמניה ובנורווגיה, במרוצת השנה האחרונה, לאחר שמהגרים מוסלמים ראו בלבושן החופשי של הנשים המקומי לרבות ובכלל זה לבישת חצאיות מיני על ידן - משום הזמנה מוקדמת לאונס. גל ותופעת מקרי האונס של נשים גרמניות, באחת מערי גרמניה, בידי מהגרים מוסלמים, שבאו ממדינות ערביות שונות, היה כה גדול, עד כה השלטונות הגרמניים העלימו מספרם הרב של מקרי האונס, כדי לא ליצור תחושת פחד והיסטריה, בקרב התושבים והתושבות המקומיים.

עדיין לא מאוחר למנוע התפשטות האיסלאם באירופה והפיכתה של אירופה ליבשת מוסלמית-שיעית פונדמנטלית בה שולט שלטון דתי בדמות שלטון האייתוללות, השולט באירן. קביעה של חוקים נוקשים שימנעו קיום חיים דתיים מוסלמיים, בשטחי המרחב הציבורי על חשבון חיי הרווחה והפתיחות של כל התושבים והאזרחים, בכל אחת ואחת ממדינות אירופה, תמנע התפשטות נוספת של האיסלאם ונעיצתו בלב מהותה של החברה האירופית, בדמות מסמר ללא ראש, שלא ניתן לעוקרו מתוך לב ליבה של החברה הנוצרית-אירופית הרגילה לליבראליזם ולא לכפייה איסלאמית.