1.36 מיליון סובלים ממוגבלות

מהממצאים עולה, כי שיעור המוגבלות המזוהה בלידה הוא פחות מ-2%, מגיע ל-13% בקרב ילדים, ועולה עד כ-50% בגיל 65-74 וליותר מ-60% בגיל 75 ומעלה, מחציתם עם מוגבלות חמורה.

עוד עולה, כי כ-19% מהישראלים מטפלים בבן משפחה עם מוגבלות חמורה.

על-פי הנתונים, בקרב מבוגרים עם נכות מוכרת, הקבוצה הגדולה ביותר הינה של אנשים הסובלים ממוגבלות נפשית (31%), ולאחר-מכן אנשים עם מחלות פנימיות (25%), עם לקות נוירו-מוטורית (20%), פיגור שכלי (11%), לקות ראייה (6%) ולקות שמיעה (2%).

עוד עולה, כי בקרב ילדים לכ-50% מהילדים עם צרכים מיוחדים יש לקות מאובחנת של למידה/התנהגות, 16% סובלים מחלות כרוניות שונות, 14% ממוגבלויות פיסיות, 11% מבעיות חושים, ו-6% סובלים ממוגבלות שכלית.

מנתוני המחקר עולה, כי נשים מהוות רוב מוחלט בין אנשים עם מוגבלות - מעל גיל 40 שיעור המוגבלות של נשים גבוה בהרבה מזה שבקרב גברים, כאשר הפער הגדול ביותר נרשם בגיל 75+, שם הנשים מהוות 70% מכלל האנשים עם מוגבלות חמורה.

עוד עולה, כי בקרב ילדים, לבנים יש שיעורי מוגבלות גבוהים יותר עקב שכיחות גבוהה של בעיות למידה/התנהגות.

על-פי הממצאים, יותר מ-700 אלף איש (19%) הסובלים ממוגבלות כלשהי הם בגילאי 20-64, כאשר 12% עם מוגבלות מתונה ו-7% עם מוגבלות חמורה.

כמו-כן, כ-300 אלף איש (12%) מתוכם הינם בגילאי 20-44. בקרב האנשים עם מוגבלות חמורה: כ-240 אלף הינם בגילאי 20-64, 175 אלף הינם ילדים מתחת לגיל 18 ו-185 אלף בגילאי 65+.

עוד נמצא, כי במגזר הערבי שיעורי המוגבלות כמעט כפולים משיעורי המוגבלות במגזר היהודי: 17% לעומת 8% בהתאמה. כמו-כן, לעולים חדשים שיעורי מוגבלות גבוהים יותר מאשר אצל ותיקים.

מנתוני הדוח עולה, כי אנשים בעלי מוגבלות נגישים למדיום הדיגיטלי במידה פחותה ואף משתמשים בו פחות לעומת האוכלוסיה הכללית, בכל קבוצות הגיל. על-פי התונים, 30% בעלי מוגבלות חמורה ו-43% בעלי מוגבלות מתונה, משתמשים במחשב, בהשוואה ל-66% אנשים ללא מוגבלות.

כמו-כן, נמצא כי 60% מהאנשים בעלי מוגבלות חמורה ו-70% מבעלי מוגבלות מתונה, משתמשים בטלפון סלולרי לעומת 90% משתמשים מקרב כלל האוכלוסיה.

הדוח הראה, כי אנשים בעלי מוגבלות מדווחים על בעיות בריאות קשות ואף הם נזקקים הרבה יותר מאחרים לתרופות ולטיפולים רפואיים אחרים. נמצא, כי בשנת 2003 כ-37% מבין האנשים הסובלים ממוגבלות חמורה ו-23% מהאנשים הסובלים ממוגבלות מתונה, נאלצו לוותר על תרופות מסיבות כלכליות.

כמו-כן, נמצא כי למעלה מ-50% מהאנשים הסובלים ממוגבלות חמורה, מדווחים על קשיים בביצוע פעולות פשוטות, כגון: הליכה מחוץ לבית ואף בתוכו, וחלקם זקוק לסיוע בפעולות יום יומיות כגון: רחצה או הלבשה. בנוסף, נמצא כי גם דיכאון, לחץ, חוסר יכולת להתרכז וקשיי שינה - הם מצבים שכיחים מאוד אצל אנשים עם מוגבלות חמורה ומתונה.

הנתונים הראו, כי 18% מהאנשים עם מוגבלות חמורה, אינם מרוצים מחייהם, בהשוואה ל-2% מבין אלה שאינם סובלים במוגבלות כלשהי. בנוסף, נמצא כי הם גם פחות אופטימיים - 28% מצפים שבעתיד מצבם יורע לעומת 8% ביתר האוכלוסיה.

מהדוח עולה, כי 330 אלף איש מקבלים תמיכה ממוסדות מדינה - כ-228 אלף זכאים לקצבאות הביטוח הלאומי, כ-50 אלף מוכרים כנכי צה"ל (ברובם עם נכות של 20% או פחות) וכ-53 אלף מוכרים על-ידי משרד האוצר כנכי רדיפת הנאצים.

עדו נמצא, כי אנשים בעלי מוגבלות מקבלים סיוע בשירותים נוספים, כגון: שירותי שיקום (משרד הרווחה, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד הביטחון), עזרה בדיור (משרד הבינוי והשיכון), מימון עזרים ושירותי בריאות (משרד הבריאות), סיוע לעולים עם מוגבלות (המשרד לקליטת העלייה), הנחות בתחבורה הציבורית, זכאות לתווי חנייה (משרד התחבורה), חינוך מיוחד לילדים עם צרכים מיוחדים (משרד החינוך), פטורים והקלות מארנונה וממס הכנסה, ועוד.

הממצאים מראים, כי 44% מאנשים בעלי מוגבלות חמורה ו-33% עם מוגבלות מתונה לא קיבלו תעודת סיום מבית ספר כלשהו. רק 9% מקרב אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות, לעומת 25% מקרב כלל האוכלוסיה דיווחו על קבלת תעודה אקדמית.

מנתוני הדוח עולה, כי 51% מהגברים ו-35% מהנשים, הסובלים ממוגבלות חמורה, משתייכים לכוח העבודה. 21% מהגברים ו-24% מהנשים עם מוגבלות חמורה לא הצליחו להשיג עבודה - פי שלושה יותר מאשר שיעור המובטלים בקרב האוכלוסיה הכללית.

בקרב אלה העובדים, 22% מאוכלוסיית המוגבלים לעומת 9% באוכלוסיה הכללית, עובדים פחות מ-20 שעות. על-פי הנתונים, 15% בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה ו-27% במתונה לעומת 35% באוכלוסיה הכללית, עבודתם אינה קשורה ללימודיהם והם מתלוננים על מפגעים בעבודה וכן על שכר נמוך מעמיתיהם הבריאים.

שכר חודשי - 3,000 שקלים

37% מקרב אנשים עם מוגבלות משתכרים שכר חודשי של עד 3,000 שקלים לעומת 19% מקרב האוכלוסיה הרגילה. 13% מהאנשים עם מוגבלות השתכרו למעלה מ-7,000 שקלים לעומת 40% מקרב האוכלוסיה הרגילה.

1.4% מועסקים ע"י המדינה

אנשים עם מוגבלות מהווים 1.4% מכלל המועסקים על-ידי המדינה (לעומת 5% מקרב כלל האוכלוסיה). כמו-כן, 2.1% מעובדי המדינה הוכרו כנכים על-ידי המוסד לביטוח לאומי או משרד הביטחון. 60% מהם הינם גברים ו-50% נכי צה"ל, יותר מכפול משיעורם של נכי צה"ל בגילאי העבודה (20%). יש לציין, כי מכלל העובדים עם מוגבלות, 44% היו עם מוגבלות עוד בכניסתם לשירות המדינה והיתר "רכשו" אותה במהלך עבודתם.

מהממצאים עולה, כי 69% מהאנשים בעלי מוגבלות חמורה ו-56% מבין אלה עם מוגבלות מתונה, התגוררו בשנת 2005 במשקי בית בהם ההכנסה לנפש היתה פחות מ-2,000 שקלים לנפש ו-25% מהם לא הצליחו לכסות את הוצאותיהם. יש לציין, כי הפערים הללו נותרים בעינם גם בהגיעם לגיל זקנה ואף מחריפים.

עוד עולה, כי אנשים עם מוגבלות גרים בדירות פחות מרווחות ויותר צפופות, אשר אינן מותאמות לצרכיהם המיוחדים. פערים אלה קיימים גם בגיל העבודה (20-64) וגם בגיל הזקנה. חלק מהם נאלצים להמשיך לגור עם משפחתם, בהעדר תמיכה כלכלית וחברתית.

35% מהאנשים הסובלים ממוגבלות חמורה מדווחים על היעדר חברים (21% מקרב האנשים עם מוגבלות מתונה) לעומת 9% בלבד בקרב האוכלוסיה הכללית.

32% מקרב האנשים עם מוגבלות מדווחים על תחושה תכופה של בדידות, לעומת 10% בלבד בקרב האוכלוסיה הכללית, מתוכם 23% מדווחים על היעדר אדם עליו ניתן לסמוך בעת צרה, לעומת 10% בקרב האוכלוסיה הכללית.

חיים באושר

בניגוד לדעה הרווחת בקרב 40% מהציבור, אשר סבורים כי אנשים בעלי מוגבלות אינם יכולים להקים משפחה, מצביע הסקר כי אנשים עם מוגבלות מקיימים חיי נישואין ומשפחה בדומה לשיעור בקרב כלל האוכלוסיה.

שיעור המשרתים בצה"ל מתקרב לשיעור בקרב כלל האוכלוסיה - בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה ומתונה שיעור הגברים ששירתו בצבא מגיע ל-68%.