שלוש חזיתות, מלחמה אחת

בחודשים האחרונים מתנהלת רדיפה נגד ידידי ורעי, שותפי לעבודת הקודש בענייני שלימות הארץ, הרב דוד מאיר דרוקמן שליט"א, סגן יו"ר קונגרס הרבנים "פיקוח נפש" עקב פעילותו בהפצת פסק-הדין האוסר מסירת שטחים לאויבי ישראל. בין השאר הוגשה נגדו תביעה ליועץ המשפטי לממשלה לפטרו מכהונתו כרב העיר קריית מוצקין, משרה אותה הוא ממלא למופת במשך למעלה מעשרים שנה.

לרדיפות, מעקבים, איומים, הטרדות, ותביעות משפטיות כבר הסכננו. במשך 13 השנים מאז הוקם קונגרס הרבנים "פיקוח נפש", התרגלנו כבר לניסיונות ההשתקה וסתימת הפיות נוסח הקומוניזם בימיו האפלים במיוחד. כל זאת לא מנע מאיתנו למלאות את חובתנו כרבנים ולהמשיך להכריז ברמה את דעת-התורה.

ברוח זו השפענו גם על מאות דיינים ורבני ערים ושכונות בישראל, עודדנו וחיזקנו אותם לבל יחששו להביע את דעתם בעניינים אקטואליים העומדים על הפרק, ומה גם הקשורים ב"פיקוח נפש" של מיליוני יהודים, למרות כל ההפחדות והאיומים על "הפסקת משכורת" ופיטורין, ועוד.

כל זאת מעשים שבכל יום, ואין חדש תחת השמש. לא בכך באנו לעסוק. המעניין בעלילת-הדם האחרונה אינו תוכן התביעה, אלא זהותם של התובעים.

ניתן היה לחשוב שהעומדים בראש המערכה נגד הרבנים הינם כאלו שדבר אין להם עם הדת, אנשים המתנגדים מלכתחילה לעצם קיומו של ממסד רבני או דתי; ניחא, ניתן היה להבין אם אלו היו אותם אישים החורה להם הבעת-דעה של רב בנושאים מדיניים. ולא היא, מגיש התביעה הוא דווקא גלעד קריב, ה"רב" העומד בראש 'התנועה ליהדות מתקדמת בישראל', ממיצגיה הנאמנים והעיקריים של התנועה הרפורמית בארץ ישראל.

(לא ניכנס כרגע לשאלה ה'בוערת' יותר: הייתכן ששלומי אמוני ישראל, ובראשם מועצת הרבנות הראשית ומועצת גדולי התורה לא מרימים קול מחאה המזעזע אמות הסיפים, כאשר התנועה הרפורמית נלחמת ברב בישראל, והוא עומד לבדו במערכה מול כל המערכת המשפטית?! הרי רק פתי יאמין ש'קריב' מתכוון ללחום נגד הרב דרוקמן בלבד... שאלה זו ראויה להתייחסות ואולי אף לזעקת מחאה אדירה בפני עצמה, אך במסגרת זו באנו להעיר פן אחר בפרשיה כאובה זו).

ולכאורה, כלפי לייא? הרי גם הם מביעים כ'אנשי דת' את דעתם בעניינים העומדים על הפרק בישראל, גם הם היו רוצים שקולם של 'רבניהם ורבניותיהם' יישמע, ועמדתם תיחשב. לא חסרות דוגמאות רבות שרבניהם שלהם יצאו בהצהרות לתקשורת התומכות ביוזמות 'שלום' למיניהן בשם "רוח האחווה והשלום של התורה". ומה ראו עוכרי ישראל אלו לצאת במלחמת חרמה לסתימת פיות של אנשי-דת, כאשר הדבר יכול לשמוט את הקרקע מתחת רגליהם שלהם?

ניתן למצוא לכך הסברים פוליטיים ומניעים אינטרסנטיים למיניהן, אך לדעתי ההסבר האמיתי לדבר עמוק יותר:

ידוע הוא הפתגם החסידי ש"הסטרא אחרא מכירה ויודעת מה היא האמת", 'קליפה' יודעת ומבינה היטב מה מסוכן בשבילה, מה הוא ה'מכה בפטיש' שיכול לנצחה ולמגרה, ונגד דבר זה היא קמה ונלחמת בכל שארית כוחותיה.

שלושה שלימויות הן, וקשורות הן אחת בשנייה – שלימות העם, שלימות התורה, ושלימות הארץ, וכאשר שלושתן משלימות זו את זו, אזי אין דבר שיכול להן. 'קליפה' זו של ה'תנועה ליהדות מתקדמת' מצאה לה אומנם כיעד עיקרי לפעולותיה השפלות את המלחמה ב'שלימות התורה', יחד עם הפגיעה המתמשכת ב'שלימות העם' – ב'גיוריהם' הסיטונאיים ובהגברת אחוזי ההתבוללות רח"ל ברחבי העולם;

אך כאשר היא רואה את שלושת השלימויות נעשות כמקשה אחת, כאשר דעת-התורה האמיתית נלחמת נמרצות למען 'שלימות הארץ', כאשר רבני ישראל מתחילים להכתיב את דעת-הקהל לעם הקודש בארץ הקודש, פה טמונה הסכנה האמיתית לעצם קיומה של 'קליפה' זו, והיא קמה ומשתוללת ללא הבחנה..

כאשר עומדים אנו ברגעיה האחרונים של הגלות המרה, הרי "יתבררו ויתלבנו הדברים". ה"ילחום מלחמת ה'" של כ"ק רבינו מליובאוויטש זי"ע בשלושת החזיתות של "מיהו יהודי", "שלימות הארץ" ו"שלימות התורה", מתבררת כמלחמה אחת, והצד שכנגד מגביר את מלחמתו ברגעיו האחרונים, אך "קרוב יום אידם", כאשר נזכה ל"דידן נצח" בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.