הכימיקלים הורגים אותנו

ניתוח נתונים מפורט של מאות מחקרים בסרטן השד מצא קשר בין התפתחות המחלה לבין חשיפה סביבתית ליותר מ-200 רכיבים כימיים. הממצאים הם חלק מהמאמץ לבנות בסיס נתונים מקוון וללא תשלום לסרטן השד, המיועד הן לחוקרים והן לציבור.

בסיס הנתונים, המתואר כ"מקיף ביותר מסוגו", ידגיש את הדאגה ההולכת וגוברת לגבי קרצינוגנים (גורמים מסרטנים) סביבתיים כמו חומרים מזהמים באוויר, במזון וחומרים ממיסים אורגניים. היקף הפרויקט יגיע עד לחקר גורמי סיכון הקשורים לאורח חיים כמו תזונה, רמות פעילות פיזית, הרגלי עישון ושתייה ומסת הגוף.

רשימת הראיות

"אוסף נתונים זה הוא מאמץ גדול, מאחר שהוא מסכם את כל הראיות ומספק רמזים לגבי הדבר הבא שעלינו לחפש", כתבו החוקרים, מבית הספר לרפואה 'Keck' של אוניברסיטת דרום קליפורניה שבלוס אנג'לס.

התוצאות מתוארות בתוספת לגליון מאי המקוון של "Cancer". בסיס הנתונים זמין כבר בכתובות www.silentspring.org/sciencereview או ב-www.komen.org/environment.

על-פי האגודה האמריקנית לסרטן (ACS) קרצינוגנים מוגדרים כחומרים המעוררים חלוקה חריגה של תאים או שינויים מזיקים במבנה הדנ"א של התאים. הם כוללים כימיקלים, קרינה, או חומרים מזהמים בין יתר הדברים.

רוב הכימיקלים לא נבדקים

הסוכנות הבינלאומית למחקר הסרטן כבר סיווגה כ-90 מרכיבים כקרצינוגנים לבני אדם, כך על-פי ACS. אך צוות החוקרים טוען כי רוב הכימיקלים אליהם אנו נחשפים על בסיס קבוע לא עברו בדיקות כדי לקבוע מהו הסיכון הקרצינוגני שלהם. כ-80,000 כימיקלים רשומים בארצות הברית לשימוש מסחרי, על-פי החוקרים.

במשך למעלה משנתיים, עבדו החוקרים, יחד עם עמיתים מאוניברסיטת הארוורד, המוסד לסרטן 'Roswell Park' והמוסד 'Silent Spring', כדי לאסוף ולמיין כ-900 מחקרים בינלאומיים ולאומיים בסרטן השד שהתמקדו בקרצינוגנים.

צוות החוקרים התמקד ב-460 מחקרים בסרטן השד בבני אדם, מהם יותר מ-150 חקרו קרצינוגנים סביבתיים ספציפיים בקרב חולות סרטן שד. רוב המחקרים הללו בוצעו בשנות ה-90.

שאר המחקרים נעשו בבעלי חיים או מעבדות. החוקרים ציינו כי מחקרים בבעלי חיים גם הם בעלי תוקף מאחר וכל הקרצינוגנים לבני אדם שנבדקו עד כה בבעלי חיים גרמו גם להם לגידולים.

במחקרים בבעלי חיים בלבד, ראיות קשרו 216 כימיקלים להתפתחותם של גידולים בשד. אלו כללו 36 כימיקלים תעשייתיים, 6 חומרים ממיסים לטיהור, 18 מוצרים של בעירה, 10 מדבירי מזיקים, 18 צבעים, ארבעה סוגי קרינה, 47 תרופות ו-17 הורמונים.

זיהוי מרכיבים ספציפיים

מבין מרכיבים אלו, בודדו החוקרים 73 שניתן למצוא אותם או במזון או במוצרי צריכה אחרים.

הם ציינו, לדוגמא, את הסכנות הממושכות הקשורות לביפנילים רב-כלוריים (או PCB), שנמצאו בשימוש בדרך כלל בייצור ציוד חשמלי עד שנאסרו בשנת 1979. PCB ממשיכים להוות סיכון דרך נהרות מזוהמים, דגים, ובניינים.

בנוסף, קיטלגו החוקרים 35 מרכיבים כמזהמי אוויר קרצינוגנים, כולל פחמימנים ארומטיים פוליציקליים (PAH), שהם תוצרי לוואי של בעירה.

צוות החוקרים הפנה את תשומת הלב גם לקבוצה נוספת של 25 רכיבים אורגניים, כולל דיוקסינים, הנוצרים מפסולת הבעירה והייצור. כימיקלים קרצינוגנים אלו קיימים במקומות עבודה רבים ומעמידים נשים בסיכון מוגבר לסרטן השד. הם כוללים חנויות לניקוי יבש, מספרות, ייצור זכוכית, ומתקני אחזקה של כלי טיס, כולם משתמשים בחומרים מסיסים אורגניים מזיקים.

יתירה מכך, בין הקרצינוגנים שזוהו, 29 מיוצרים בכמויות גדולות - למעלה מחצי מיליון קילו או יותר בשנה.

פרויקט בסיס הנתונים לא קובע קווים מנחים ברורים לדרך בה יש להגביל את החשיפה לקרצינוגנים, אך עורכי המחקר אמרו כי הם בהחלט מעודדים מחקר נוסף והשגחה ממשלתית לבעיה. הם מייעצים לאנשים לנסות ולהגביל את החשיפה שלהם לדגים המזוהמים ב-PCB, זיהום אוויר כתוצאה מבנזין, מי ברז המכילים כלוריד, כלי בישול המצופים חומרים נגד הדבקות ותכשירי ניקוי המכילים חומרי הלבנה.

היקף הסכנה - אינו ידוע

כמה קרצינוגנים, במונחים של הסיכון לסרטן השד, מרכיבים את הרשימה? תשובה ברורה עדיין לא ניתנה.

נשים מודאגות ביותר לגבי הגורמים הסביבתיים לסרטן השד, אמרו החוקרים, אך קשה מאד לחקור את הנושא. לעיתים קרובות הדרך היחידה לחקור זאת היא במהלך חשיפה תעסוקתית או תאונות - מה שבדרך כלל מוגדר כאסון.

לכן, הפרויקט היא כלי שימושי מאד לאלו שרוצים לנסות להבין מה עדיין לא ידוע על סרטן השד, ושימושי אף יותר לאלו שיכולים לעשות משהו עם המידע.