בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
צוותו של ג'ו ביידן צריך להיות מודאג לא רק מן הרפובליקנים, סבור ניוזוויק בסקירה מקיפה על 100 הימים הראשונים של הממשלה החדש, אלא גם מן האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית ומן המתחים הגוברים בתוכה. פעילים ליברלים רבים מכירים היטב בקשיים הצפויים, אך מקווים שביידן יצליח לקבל ממנהיג הרוב הרפובליקני, מיץ' מקונל, לכל הפחות את השימועים וההצבעות לאישור חברי הקבינט שלו ושימונו לפחות כמה בעלי תפקידים בכירים מן האגף הזה. לשרים יש כוח משמעותי לקדם כללים ורגולציה בלא אישורו של הקונגרס, דבר העשוי להיות חשוב במיוחד אם ביידן אכן ייאלץ להסתמך על צווים במקום חקיקה.
נקודת מבחן מוקדמת עשויה להיות מינויו של שר האוצר. האגף השמאלי לוחץ למנות את הסנאטורית אליזבת וורן, אבל יועציו של ביידן דוחים את הרעיון בנימוק שהמושל הרפובליקני של מסצ'וסטס, צ'רלי בייקר, ודאי ימנה רפובליקני במקומה והדמוקרטים יאבדו מושב חיוני. עם זאת, המחוקקים הדמוקרטים במדינה כבר הגישו הצעת חוק, כאשר עלתה האפשרות ש-וורן תהיה מועמדת לסגנית נשיא, ולפיה יהיה על המושל למנות סנאטור מן המפלגה הקיימת ולערוך בחירות תוך 160 יום. לדמוקרטים יש רוב מוצק בבתי המחוקקים של מסוצ'סטס, ואישור ההצעה יגביר את הלחץ על ביידן למנות את וורן.
ביידן עלול להיתקל בתגובות נזעמות אם לא ימנה כמה ממנהיגי הפרוגרסיבים – אם לא את וורן, אזי את סטייסי אייברמס (לשרת המשפטים) ואת ראש עיריית אטלנטה, קיישה לאנס-בוטומס (לשרת השיכון). מצד שני, גם המתונים רוצים תפקידים: איימי קלובוכאר (משרד המשפטים), פיט בוטייג'ג' (האו"ם) ומג וייטמן (משרד המסחר). מינויים אלו והמחלוקות הפנימיות עליהם יהיו אתגר משמעותי לביידן.
נשיאים יכולים לפעול גם באמצעות צווים. כפי שאירע אצל כל הנשיאים בתקופה המודרנית, גם הימים הראשונים של ממשל ביידן יהיו משופעים בהם ובמיוחד בכאלו היכולים לבטל מהלכים של טראמפ בחתימה אחת. הרשימה כוללת שורה של פעולות בתחום איכות הסביבה, אשר יטילו מגבלות נוקשות יותר על ענפי הנפט והגז, יורו לרשויות פדרליות לקדם את השימוש באנרגיה נקייה ולרכוש מכוניות שאינם פולטות פחמן, איסור על קידוחי נפט בשטחים פדרליים והוראה לחברות ציבוריות לפרסם מידע על פליטת גזי חממה במפעליהן ועל-ידי ספקיהן.
בתחום הקורונה צפוי ביידן לחתום על צווים שיחזירו את ארה"ב לארגון הבריאות העולמי, יורו לעטות מסיכות בכל המתקנים הפדרליים ויעשו שימוש בתקציב הביטחון כדי לרכוש ציוד מגן לצוותי הרפואה. צוות המעבר כבר הכין טיוטה לצו שיבטל את האיסור שהטיל טראמפ על-כניסת נוסעים מכמה מדינות מוסלמיות, ולצו שירחיב את קליטת הפליטים הבורחים מדיכוי ורדיפות לאחר שטראמפ הוריד את מספרם מ-50,000 ל-18,000 – המספר הנמוך ביותר אי-פעם. כמו-כן נעשה מאמץ להחזיר את ההגנה על מסתננים שהוכנסו לארה"ב כילדים.
צוות המעבר גם בודק רעיון שהעלתה וורן בתחילת השנה, ולפיו הנשיא יכול למחוק חובות לממשל בגין הלוואות למימון שכר לימוד אקדמי. על-פי הנטען, אותו חוק המסמיך את שר החינוך להעניק את ההלוואות, גם מסמיך את הממשל למחוק את החובות. הרעיון זוכה ליותר תמיכה כעת, כאשר הקורונה פוגעת קשות בסיכוייהם של בוגרי הקולג'ים למצוא עבודה.
הרפובליקנים יזעמו על רוב הצעדים הללו, כפי שעשו כאשר ברק אובמה השתמש באותה שיטה, אבל הדמוקרטים מציינים שטראמפ דחף את גבולות הצווים הרבה יותר רחוק. למעשה, יש כמה חלקים בצווים הללו שצוותו של ביידן ירצה לשמר, מציין ניוזוויק. כך למשל הצו המחייב את חברות ביטוח הבריאות לטפל גם במחלות קיימות. אם בית המשפט העליון, ברוב השמרני שלו, יבטל חלקים מאובהמקר בתיק המונח לפניו, עשוי ביידן לאכוף את הצו של טראמפ. בעיקרון, ביידן יעדיף לעבוד במסלול החקיקה – אבל אם לא תהיה לו ברירה, הוא יפעיל צווים נשיאותיים ובמיוחד לצורך המאבק בקורונה.
ביידן יהיה הנשיא הראשון מאז ג'יימס ביוקנאן (1861-1857) שכיהן כיו"ר ועדת החוץ של הסנאט. נסיונו העשיר בתחום יחסי החוץ וקשריו עם מנהיגים רבים ימלאו תפקיד מרכזי בהשקת נשיאותו, צופה ניוזוויק. בתוך דקות מאז הוכרז נצחונו של ביידן, נשמעו מצהלות שמחה מצד בעלות בריתה של ארה"ב שספגו ביקורת תכופה מצידו של טראמפ.
"אין חלופה לידידות הטרנס-אטלנטית שלנו", צייצה הקנצלר אנגלה מרקל. מזכ"ל נאט"ו, ינס סטוטנברג, אמר: "אני מכיר את ג'ו ביידן כתומך נלהב של הברית ומצפה לעבוד איתו בצורה הדוקה. נאט"ו חזקה טובה הן לצפון אמריקה והן לאירופה". יועץ של ביידן הזכיר, כי מסעו של אובמה למזרח התיכון ספג מן הימין ביקורת בטענה שמדובר ב"מסע התנצלות", והוסיף: "אז ביידן יצטרך לעשות משהו כדי להוכיח שממשלו מתכוון לשוב ולהוביל כפי שהיה בעבר".
המנהיג לשעבר של הרוב הדמוקרטי בסנאט, תום דאשל, ידיד ותיק של ביידן, מגיב: "אני לא חושב שביידן צריך להתנצל. הוא צריך לומר למנהיגים זרים: תראו, יש לנו יחסים יציבים של עשרות שנים עם רוב בעלי בריתנו. אני רוצה לשקם אותם ואני זקוק לעזרתכם. אני רוצה לפתוח שוב את דלתות התקשורת ושיתוף הפעולה. בואו נחליט כיצד לעשות זאת יחדיו".
מקורות בצוות המעבר אמרו לניוזוויק, כי ביידן רוצה לחדש חלק מסיוע החוץ ולבטל מגבלות על ההגירה שהטיל טראמפ, ולעשות זאת בצורה פומבית כדי להוכיח את כוונותיו הטובות. אבל בחירתו של ביידן לבדה לא תרפא את הפצעים שיצר טראמפ, טוענת חברת בית הנבחרים הדמוקרטית אליסה סלוטקין, ששירתה ב-CIA ושימשה כיועצת לנשיאים ג'ורג' בוש הבן ואובמה. "תוצאות הבחירות אינן כאלו שמוחקות את הטראמפיזם. הן אינן מאפשרות לביידן ואנשיו לבוא לבירות של המדינות הללו ולומר: היו לנו ארבע שנים מוזרות ועכשיו חזרנו. אם הוא יציג יוזמות גדולות בתחום האקלים, אותם מנהיגים ישאלו: יש לך מנדט לזה? ואיך תשכנע אותנו שבעוד ארבע שנים לא יהיה שוב שינוי לכיוון השני?".
זה לא יהיה קל, אבל היועץ הפוליטי ג'ף טימר סבור, כי כמה מן הרפובליקנים שלא חשו בנוח עם האנטגוניזם של טראמפ, יסייעו לביידן מול בעלות הברית ובמיוחד באירופה. "רבים ממי שהיו חלק מהקואליציה נגד טראמפ, הובילו בתחום מדיניות החוץ ועבדו עם ביידן עשרות שנים", הוא מזכיר.
"זה יעבור. אנחנו נחזור", הבטיח ג'ו ביידן לבאי ועידת מינכן לביטחון בפברואר 2019. בחירתו לנשיא מהווה ללא ספק ניתוק מוחלט ממדיניותו הבינלאומית של דונלד טראמפ, מדיניות "אמריקה תחילה" שכה הרעישה את בעלות בריתה של ארה"ב. ביידן הוא תומך נלהב במערכת הבינלאומית, פרי נסיונו העשיר בסנאט ושמונה שנותיו כסגנו של ברק אובמה. הוא מאמין בסדר העולמי שעוצב מאז 1945 בהנהגת ארה"ב. השאלה האמיתית היא – סבור אקונומיסט – לא עד כמה מדיניותו של ביידן תהיה שונה מזו של טראמפ, אלא מזו של אובמה.
הבית הלבן הורה לגופי הממשל שלא לשתף פעולה עם צוות המעבר של ג'ו ביידן, חושף (יום ג', 10.11.20) וושינגטון פוסט. זוהי הסלמה ניכרת בסירובו של הנשיא דונלד טראמפ להכיר בהפסדו, ולכאורה - הפרה של החוק משנת 1963 הקובע את סדרי העברת הממשל.
בין אם דונלד טראמפ ירצה ובין אם לאו, השלטון יעבור ב-20 בינואר 2021 לידי ג'ו ביידן. עד כמה הוא יכול לתקוע מקלות בגלגלי המעבר? התשובה לשאלה זו, סבור אקונומיסט, תלויה חלקית במידת התמיכה לה יזכה טראמפ מצד אנשי ממשלו, במידת ההצלחה של ההליכים המשפטיים, והאם הוא יקדיש מאמץ לפגוע בממשל הבא או יסתפק בשבועות הבאים בציוצים נזעמים.
ג'ו ביידן, בנאום הניצחון שלו, אמר מספר דברים מעוררי השראה: הוא הכריז קבל עם ועדה כי הוא יהיה הנשיא של כולם, גם של אלו שלא הצביעו לו, וכי הוא יעבוד קשה עבורם לא פחות מאשר אלו שכן הצביעו לו; הוא אמר שאינו רואה מדינות אדומות או כחולות, כי אם את ארצות הברית; הוא שלח מסר פייסני לצד השני ואמר כי הוא מבין את האכזבה של אלו שהצביעו לדונלד טראמפ, והביע תקווה כי שני הצדדים יתנו האחד לשני הזדמנות, שכן לדבריו זוהי העת להוריד את גובה הלהבות; הוא ביקש כי שני הצדים יראו הזה את זה ויקשיבו האחד לשני שוב; הוא הוסיף כי הגיע הזמן להפסיק לראות את היריבים הפוליטיים בתור אויבים, מכיוון שכולם אמריקנים; הוא הדגיש כי הוא דמוקרט גאה, אך הוא ימשול בתור נשיא אמריקני וכי כולם שווים בעיניו; וזה רק חלק מדבריו.
הנשיא דונלד טראמפ, הקמפיין שלו והרפובליקנים מעלים טענות נגד טוהר הבחירות מאז עבר ג'ו ביידן להוביל, אבל נכון לעכשיו המאזן שלהם בבתי המשפט הוא אפס מתוך חמש. עיון בתביעות מעלה, כי אין בהן טענות להונאה רחבת היקף או לקנוניה לשינוי התוצאות. הם מתמקדים בטענות בעלות היקף מצומצם, בניסיון לעכב את הספירה בצורה שתשפיע לכל היותר על מספר קטן של קולות, אם בכלל – מדווח (יום ב', 9.11.20) וושינגטון פוסט.
