בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
הרכבת התחתית, טייפה, טייוואן [צילום: צ'יאנג יינג-יינג, AP]
בחודש יוני שעבר בדק איאן ברמר, כתב בכיר בשבועון טיים, יחד עם עמיתיו את תגובתן של מדינות שונות לקורונה בשלושה תחומים מרכזיים: בריאות, פוליטיקה וכלכלה. הרבה השתנה מאז ושמונה חודשים מאוחר יותר הצוות חזר ובדק מיהן המדינות הראויות לציון לשבח על ניהול המשבר. ישראל איננה ביניהן, אך היא זוכה למחמאות על התנהלותה כעת. אנשי טיים גם מצרפים שלושה לקחים מרכזיים לקראת השלב הבא של המגיפה.
טייוואן: 23 מיליון תושבים
יוני: 443 חולים, שבעה מתים. פברואר: 940 חולים, תשעה מתים.
הצלחתה של טייוואן מלמדת על המשמעות של תגובה מהירה ומעקב תקיף. היא מרשימה עוד יותר לנוכח העובדה שטייוואן לא הפעילה סגרים דרקוניים כמו מדינות אחרות (אם כי לאחרונה אסרה על-כניסת מי שאינו אזרח או תושב שלה). מצד שני, הצלחה זו גורמת להעדר תחושת חירום בקבלת החיסון, מה שעלול לגרום בעיות בהמשך הדרך.
הסיפור של סינגפור דומה לזה של טייוואן: צעדים מוקדמים ותוקפניים מצד הממשלה, תוך שימוש בטכנולוגיה וסמכויות המדינה כדי לאכוף מעקב צמוד שמטרתו להגביל את ההדבקה. יכולתה להחזיר את הסטודנטים לאוניברסיטאות עוררה את קנאת העולם, למרות שהצריכה מאמץ מיוחד כגון הגבלת מספרם בקפיטריות ורישום חום גופם מספר פעמים ביום ביישומון. המדינה ספגה ביקורת קשה על חוסר השוויון, כאשר התברר שרוב המקרים הם באוכלוסיית המהגרים עליה מוטלות מגבלות כבדות במיוחד. הסכנה להמשך: הסחבת הבלתי-מובנת בחיסונים.
קוריאה הדרומית ממשיכה לבלוט בין הדמוקרטיות התעשייתיות המפותחות ביכולתה לשלוט בקורונה. היא עשתה זאת באמצעות התמודדות תוקפנית עם כל מוקד התפרצות, ויהיה הקטן ביותר, וחיסולו לפני שהפך לאיום נרחב יותר. הדבר מתאפשר לא רק בשל נכונותה של הממשלה לנקוט צעדים הדרושים, אלא גם בשל נכונותם של האזרחים לציית. אין זה אומר שהיא עשתה הכל נכון: היא לא מתקדמת בתחום החיסונים, משום שהימרה על כך שהנוגדנים הטבעיים יגבילו את האשפוז; זו הייתה טעות קשה, אותה מנסה סיאול לתקן כעת.
סגר מהיר והדוק, העברת מסרים מתמדת לציבור, מנהיגות פוליטית חזקה ודגש על בדיקות – כל אלו הפכו את ניו-זילנד למובילה עולמית ביוני שעבר. שמונה חודשים מאוחר יותר, היא נמצאת באותו מקום – אך איטית יחסית בחיסונים. זוהי תזכורת לכך שלקראת השלב הבא של הקורונה, הפוליטיקאים יצטרכו להפגין מיומנויות שונות מאשר בשלב הקודם.
אוסטרליה הפעילה כבר בשלב מוקדם צעדים שנועדו לקטוע את שרשרת ההדבקה ובעיקרו של דבר הצליחה, כאשר הגבילה את הנסיעות מחוץ למדינה ובתוכה. כאשר צצו מקרים חדשים, הוטלו מיידית סגרים נקודתיים. גם כאן קצב החיסונים נמוך יחסית, אך לא בפיגור משמעותי אחרי המדינות המובילות.
קנדה כמובן נראית מצוין בהשוואה לארה"ב, אך האמת שהיא התקשתה בגל הראשון וקיים חשש אמיתי מן המוטציות הנוכחיות. אבל מאמץ החיסון מתקדם כעת במהירות. לאחר גל שני קשה, המחוזות כבר הולכים ונפתחים למרות שפחות מ-4% מן הקנדים כבר חוסנו – מה שמדגים את המתח שבין צרכים בריאותיים ללחצים פוליטיים.
גרמניה לא התנהלה טוב במיוחד בגל השני, חלקית בשל חיכוכים פוליטיים לקראת הבחירות, ומבצע החיסונים מתנהל בקצב איטי מן המצופה אפילו ביחס ליתר מדינות האיחוד האירופי. אתגר נוסף: המחאות נגד הסגר מתרחבות, ומסכנות את אחד ההיבטים החשובים ביותר במאבקה של גרמניה במגיפה.
איסלנד: 360,000 תושבים
יוני: 1,807 חולים, עשרה מתים. פברואר: 6,044 חולים, 29 מתים.
המספרים מדברים בעד עצמם. איסלנד סבלה מגל שני בתחילת הסתיו כמו כל אירופה, אך דבקה במודל הבדיקות והבידוד שלה ובחודש שעבר החלה לפתור את הפאבים וחדרי הכושר. שיעור החיסון אינו גבוה, אך המספרים הנמוכים והעובדה שמדובר באי גורמים לכך שהמצב בכללותו טוב.
למרות הבעיות הכלכליות שגרמה הצניחה במחיר הנפט, איחוד האמירויות היה אשתקד מן המובילים בעולם בתגובה לקורונה. מאז היו התפרצויות של המגיפה, אך הוא לוקח ברצינות רבה את החיסונים וכעת נמצא בין הראשונים בעולם בשיעור המתחסנים. האיחוד הוא מן המדינות היחידות שמצטיינות הן ביוני 2020 והן בפברואר 2021 והוא עשוי להפוך לדוגמה להתמודדות עם מגיפה.
לנוכח המשברים שעברה יוון בעשור שקדם לקורונה, היא הייתה מן המפתיעות ביותר לטובה בשנה שעברה. מאז היא ניסתה לאזן בין שמירת כלכלתה מעל המים לבין צורכי הבריאות. הפתיחה לתיירים, שמספרם צנח ב-78% בינואר-אוקטובר, לא הביאה לזינוק בתחלואה. ניתן לייחס זאת בעיקר למעקב הצמוד ולהתאמות שביצעה הממשלה, כאשר מיהרה לסגור איזורי התפרצויות תוך ניסיון לשמור על שגרה כלשהי. אבל כעת מצויים תושבי אתונה בסגר ממושך, קצב החיסון הוא איטי (בין השאר באשמת האיחוד האיחוד האירופי) והיקף התיירות בקיץ יהיה קריטי למצב הכלכלי, הבריאותי והפוליטי.
מבין כל המדינות שנכללו ברשימת המצטיינות בחודש יוני, ארגנטינה היא היחידה שלבטח לא הייתה נכללת בה כיום. ההתפרצות הקשה החלה בספטמבר ומאז לא פסקה, וזאת כאשר המצב הכלכלי כבר עגום במיוחד עם 40% מתושביה מתחת לקו העוני. הממשלה לא פיתחה אסטרטגיה מעבר להטלת סגר ארוך והדוק, אשר הועיל בתחילת המגיפה אך כעת קשה להטילו שוב. ארגנטינה רכשה את החיסון הרוסי "ספוטניק", ואם התוצאות של בחינת יעילותו ובטיחותו יהיו שליליות, היא תהיה בצרה צרורה.
שלושה לקחים
1. חלק מן המדינות שהגיבו היטב נמצאות כעת מאחור בתחום החיסון, אך יש להן מנהיגות ומשאבים כדי לתקן טעות זו – ועליהן להיזהר מאוד מפני התפרצות של מוטציות. בהתחשב בכך שכולן דמוקרטיות (טייוואן, סינגפור, קוריאה הדרומית, ניו-זילנד ואוסטרליה), כעס ציבורי נוכחי על ניהול המשבר עלול לסכן את מנהיגיהן הנוכחיים, ולא משנה כמה טוב פעלו בתחילת הדרך. במדינות בלתי דמוקרטיות קיים חשש דומה, אך תגובתן של ממשלותיהן לחוסר יציבות חברתי היא כמובן נוקשה בהרבה.
2. יש גם מצב הפוך: מדינות שהגיבו בצורה גרועה ביוני ומאז שיפרו משמעותית את התמודדותן עם המגיפה. ישראל ובריטניה הן הבולטות ביותר בקבוצה זו, וגם ארה"ב הולכת בכיוון הנכון. הדבר מלמד על היכולת להתגבר על טעויות ראשוניות.
3. מדינה כמו יוון שמצבה הכלכלי היה קשה הגיבה לקורונה בצורה טובה מאוד, בעוד ארה"ב העשירה ספגה את המכה האנושה ביותר. ניהול המשבר היה טוב במדינות מדכאות כמו וייטנאם וסין, ובדמוקרטיות מבוססות כמו ניו-זילנד ואוסטרליה. מה שאומר שהגורם החשוב ביותר איננו הכסף או האוריינטציה הפוליטית, אלא המנהיגות והיכולת ליצור תחושה משותפת של מחויבות והקרבה. המנהיגים שלקחו את הסיכון ברצינות כבר בשלב הראשון והסתמכו על הדרכה מדעית, הם אלו שנכון לעכשיו תפקדו בצורה הטובה ביותר. הקורונה היא ההוכחה הטובה ביותר שראינו מזה עשרות שנים לחשיבותה של מנהיגות.
שרת התחבורה מירי רגב קיימה הערכת מצב לאחר החלטת הקבינט להשבת הישראלים לבחירות, וסיכמה כי בשלב הראשון של החזרת הישראלים לבחירות, ייכנסו לישראל לא יותר מ-1,000 ביום וזאת על-מנת לוודא את יעילות האכיפה לצד אספקה של מלאי הצמידים האלקטרונים, שיאפשרו פיקוח מיטבי והדוק על הבידוד הביתי. כל זאת במטרה למנוע פגיעה במאמץ החיסונים והרעה בנתוני התחלואה.
מהשבוע הבא: עד 3,000 ישראלים ביום ייכנסו לארץ ▪ יציאה מהארץ לאזרחים לא מחוסנים - באישור ועדת חריגים ▪ מחוסנים ומחלימים לא יידרשו לשהות בבידוד בכניסה לארץ ▪ הממשלה מאפשרת חקיקה למעקב דיגיטלי
כלל מסגרות החינוך המיוחד בישובים ירוקים, צהובים וביישובים הכתומים המוחרגים, ישובו למתכונת פעילות מלאה (כולל בימי שישי), בהתאם למערכת השעות הרגילה ([צילום: יונתן זינדל/פלאש 90])
אתר N-12 מדווח: רשימת היעדים אליהם מסתמן שיורשו הישראלים לטוס: משרד התחבורה אישר בשלב הראשון לבצע טיסות מפרנקפורט, פריז, ניו יורק וקייב. במקביל, וועדת החריגים תצטמצם משמעותית ותהיה רלוונטית רק לאלו שלא ייתחסנו שיידרשו לקבל אישור מיוחד
ברשות המיסים הוחלט להקל על עריכת הסדרי פריסת תשלומים עבור דוחות מע"מ התקופתיים כמפורט להלן: יאושרו הסדרי פריסת תשלומים בהתייחס לדיווחים דו חודשיים למע"מ לתקופות 1-2/2021, 3-4/2021, 5-6/2021, וזאת לגבי עוסקים, אשר מחזור עסקאותיהם בתקופה מרץ-דצמבר 2020 ירד בשיעור העולה על 25% לעומת מחזור עסקאותיהם לתקופה המקבילה אשתקד (מרץ-דצמבר 2019).
תשלום המס הנובע מכל דוח תקופתי כאמור יהא ניתן לפריסה לתשלומים חודשיים רצופים, ובלבד שהתשלום האחרון במסגרת הסדר הפריסה יחול לא יאוחר מיום 31.12.2021. הסדר פריסה כאמור יאושר ויבוצע באופן מזורז.
ביומיים האחרונים נרשמו ע״י השוטרים 2,341 דו״חות בגין הפרות של תקנות הקורונה ברחבי הארץ. 1,154 דו"חות בגין אי עטית מסיכה, 99 דו"חות בגין הפרות חובת הבידוד, 68 דו״חות בגין הפרות הגבלות המסחר, וכן 292 דו"חות בגין שהייה במקום ציבורי או עסקי בניגוד לתקנות. כמו כן נרשמו שלשום 696 דו"חות בגין הפרות של הגבלות זמניות שהיו בתוקפן בימי חג הפורים.
בדוח שפרסם מאמץ המרכז למערכה בקורונה את גישת צרפת, לאחר שנמצא במחקרים כי מחלימים מהמחלה אינם חסינים מפני הזן הדרום אפריקני ▪ חיסון מחלימים במנה אחת מעלה את רמת הנוגדנים פי אלף ומאפשר ניטרול הזן המסוכן ▪ עוד מומלץ לעודד חיסון בקרב מחלימים ולהבחין בהגבלות גם בין מתחסנים למחלימים
תוכנית הטלוויזיה המתחקה להיקרא "תחקיר" חשפה במערומיה את התופעה המכוערת והמבישה של הכפשת מגזר שלם, צביעת קבוצה באוכלוסייה בצבעים של קומבינה, תככים, ורמאויות (מוכפשים [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])
מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה מבית אמ"ן ממליץ לשקול, האם נדרש יחס שונה בכל הקשור לבידוד, לדיגום ולמתן "תו-ירוק" בין מתחסנים לבין מחלימים שחלפו שלושה חודשים ומעלה מיום התאמתותם ואשר טרם התחסנו במנה אחת.
רבות נכתב, דובר, על השסע המתרחב עד כדי איום להתפקע בין חלקי החברה הישראלית. מארג הטלאים המרכיב את השמיכה הישראלית מושך בכל פעם לכיוון אחר, כמו ויתרוצצו הבנים בקרבה. פעם מאבקי יהודים ערבים, דתיים חילוניים, שמאל וימין, ופעם מאבקי עולים ובני הארץ. אך נדמה כי אם ניתן עוד היה לשמור על איזונים בין קצוות האריג, נראה כי באחרונה החוט האחרון המחבר עדיין בין קצותיו של האריג עומד להיקרע.
היועץ המשפטי של משרד הבריאות, אורי שוורץ, וחשב המשרד, אלון שלזינגר, הם שישלטו בפועל על העברת חיסוני קורונה למדינות זרות. כך עולה (יום ב', 1.3.21) מחוות דעת שהעביר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לראש המטה לביטחון לאומי, מאיר בן-שבת.
הממשלה אישרה עקרונית את קיום הפעימה השלישית בתוכנית היציאה של משרד הבריאות כמתוכנן החל מיום ראשון הקרוב. עוד הוחלט כי תלמידי כיתות ז' עד י' ישובו ללמוד בבתי הספר ביום ראשון בערים ירוקות וצהובות, וכן בערים כתומות בהן 70% מחוסנים ותוכנית מגן חינוך.
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...