בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
בדיון על תוכנית הסיוע של ממשל ביידן, שאלה אחת שבה ועולה: האם המדינות צריכות לקבל סיוע פדרלי בלתי מוגבל? הרפובליקנים מתנגדים, הדמוקרטים תומכים וכללו 350 מיליארד דולר למטרה זו בתוכנית בהיקף 1.9 טריליון דולר שעברה ברוב קטן בבית הנבחרים וכעת ניצבת בפני מאבק קשה בסנאט.
ניו-יורק טיימס מנתח את הנתונים ומגיע למסקנה מפתיעה: מצבן של רוב המדינות הרבה פחות גרוע מכפי שחששו לפני שנה. סיבה מרכזית: התוספת הפדרלית לדמי האבטלה בסך 600 דולר לשבוע אפשרה לתושבים להמשיך ולצרוך – ואת המשך זרימת המיסים לקופות המדינות. במקובץ, הן סיימו את שנת 2020 ללא שינוי ממשי בהכנסות ממיסים לעומת 2019. ההכנסות בין אפריל לדצמבר ירדו ב-1.8% בלבד לעומת התקופה המקבילה. ל-31 מהן יש כעת מספיק כסף כדי להתמודד בכוחות עצמן עם המיתון שגרמה הקורונה. הרפובליקנים מצטטים נתונים אלו כהוכחה לכך שאין צורך בהזרמות ענק מצד הממשל הפדרלי. הדמוקרטים מצידם ממשיכים לתמוך בהזרמות, בנימוק שהכסף נחוץ כדי לפתוח מחדש את בתי הספר ולמימון תוכניות החיסונים.
הפעולות השוטפות של המדינות ממומנות ממיסים מכירות (המקבילה האמריקנית למע"מ), מיסי הכנסה, מיסי רכוש ומיסים נקודתיים כגון על הפקת אנרגיה ומכירת דלק (תשתיות ממומנות בהנפקת אג"ח). ההכנסות של רוב המדינות צנחו עם הסגר באביב שעבר, ורבות מהן פרסמו תחזיות קודרות במיוחד, פיטרו עובדים וביקשו מהממשל הפדרלי סיוע במיליארדי דולרים. רבים חששו מחזרה על המשבר הפיננסי, בו הכנסותיהן ירדו ב-8% ונדרשו להן חמש שנים להתאושש. אבל הפעם הירידה הייתה 4% בלבד וההתאוששות באה כמעט מיד.
עם זאת, ייתכן שהמספרים הנוכחיים אינם מספרים את כל הסיפור. הווריאנטים החדשים של הנגיף מלמדים שהמגיפה רחוקה מלהסתיים וההכנסות עלולות לצנוח שוב – כאשר המדינות מגדילות את ההוצאות לאור סימני ההתאוששות הכלכלית. הנתונים המדינתיים גם עשויים להסתיר את הבעיות במישור הרשויות המקומיות. האנליסטים אומרים, כי הסיוע הפדרלי שהחל לזרום במארס אשתקד לצרכנים ולעסקים הקטנים, עזר במידה רבה מאוד. דמי האבטלה המוגדלים אף הביאו חלק מן המובטלים לרמת הכנסה גבוהה מזו שהייתה להם כאשר עבדו.
הפדרל ריזרב סייע בצורה בלתי ישירה, כאשר הריבית האפסית הוזילה מאוד את קבלת האשראי. ריבית זו גם גרמה למשקיעים לעבור מאג"ח למניות, הובילה לגאות בוול סטריט והניבה לחלק מן המדינות הכנסות ממיסוי רווחי הון. מדינות רבות יצאו נשכרות גם משינויים בחוקי המס שבוצעו לפני המגיפה, ובמיוחד מפסק דינו של בית המשפט העליון ב-2018 המאפשר להן לגבות מיסים מסוחרים השוכנים מחוץ למדינה אך מוכרים בה בצורה מקוונת.
בדיקה שערך בנק ג'יי.פי מורגן מצאה, כי כ-20 מדינות הצליחו לגבות אשתקד יותר מיסים מאשר בשנת 2019. ביניהן: קליפורניה (עלייה של 1.2%), וושינגטון (2.5%), אריזונה (2.7%), דרום קרוליינה (6.3%), יוטה (8%) ואיידהו (10.4%). מדינות אחרות נפגעו בצורה קשה במיוחד, משום שהכנסותיהן תלויות במידה רבה במגזרים כמו אנרגיה ותיירות, ובהן: ניו-יורק (ירידה של 4.1%), טקסס (10.4%), פלורידה (11.3%), נבאדה (11.8%), הוואי (17%) ואלסקה (42.4%). יש האומרים, כי לנוכח השונות הרבה במצבן של המדינות, הדרך הנכונה (גם אם המסובכת יותר) היא להקטין את הסכום המיועד להן ולכוון אותו בצורה נקודתית למקומות בהם הוא נחוץ.
אלכס אדמס, מנהל המחלקה לניהול כספי באיידהו, אומר שהעלייה בהכנסות הפתיעה את הממשל. לדבריו, ההנחה היא שאחת הסיבות היא הגירה מקליפורניה הסמוכה, בשל יוקר המחיה בה – מגמה שהחלה לפני הקורונה והתעצמה במהלכה. איידהו לא הפסיקה את הבנייה במהלך הסגר, מה שסייע לפעילות הכלכלית בה. מושל המדינה, בראד ליטל, הודיע בחודש ינואר על החזרי מס בסך 295 מיליון דולר ואמר שיש למדינה די כסף להשקיע בכבישים, גשרים ופס רחב.
הטיימס מוסיף, כי במידה מסוימת – ההתאוששות המפתיעה של המדינות משקפת את לוח הזמנים של האירועים אשתקד. המגיפה פרצה כאשר המחוקקים ברבות מהן עסקו בהכנת טיוטת התקציב לשנת הכספים המתחילה ב-1 באוקטובר. התחזיות היו לשנה חזקה בהכנסות ממיסים, אך אז היכתה הקורונה והאבטלה זינקה. מחקרים של מיתונים קודמים לימדו, כי כל אחוז נוסף באבטלה גורע 45 מיליארד דולר מהכנסות המדינות. לכן, המחוקקים והפקידים התארגנו מחדש: קיצצו בתוכניות, פיטרו עובדים ודחו לאמצע יולי את המועד האחרון להגשת דוחות המס.
בחודש אפריל קראה אגודת המושלים לקונגרס להקציב למדינות 500 מיליארד דולר, כדי להתמודד עם הצניחה בהכנסותיהן. רוב המחוקקים סיימו בחודש יוני את הכנת התקציבים ויצאו לפגרת הקיץ – ולא היו זמינים כאשר המיסים זרמו באמצע יולי. בסוף יולי חזרו ההכנסות לרמתן מ-2019 ונותרו שם. גם כעת, רוב הממשלים נותרים זהירים ולא ממהרים להחזיר את 1.3 מיליון העובדים שפיטרו; חוסר הוודאות עודנו ניכר, ואביב 2020 מטיל את צילו על אביב 2021.
ועדת חוק, חוקה ומשפט אישרה להאריך פעם רביעית את ההכרזה על מצב החרום, לתקופה נוספת של 60 יום עד ל-1.5.21 וכן להאריך את ההגבלות הקיימות ליציאה והכניסה לארץ עד ליום ראשון.
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר: "בשבוע האחרון התקשורת תקפה את הממשלה למה לא פותחים את השמים ולא מאשרים כניסת אזרחים, שזו פגיעה בדמוקרטיה ובזכות להצביע, וזה נכון. על סגירת השמיים הייתה ביקורת לגיטימית אבל הייתה גם ביקורת לא לגיטימית, כביכול מה שעומד מאחורי ההחלטה הוא הרצון למנוע מאנשים להגיע להצביע.
"וראה זה פלא, מהרגע ששרת התחבורה הודיעה שתמליץ על פתיחה מבוקרת כזו או אחרת, כל הכתבים והפרשנים יצאו בהתקפה על חוסר המקצועיות ובזעקות על 'מחדל פתיחת השמיים'. יכולה להיות ביקורת על התנהלות או על תוצאות בשטח, אבל אחרי שהממשלה באה ואומרת שלמרות החשש ממוטציות היא משנה מדיניות ומדברת על פתיחה מוסדרת אחרי שהייתה ביקורת, גם זה לא טוב, אז מה כן טוב?"
תמכו בהארכת ההכרזה ובתקנות: היו"ר ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) וח"כ שבח שטרן (הליכוד).
שמונה מתחמי חיסונים ייעודיים ייפתחו עבור פועלים העובדים בארץ למשך שבועיים ▪ הרישום לקביעת תור לחיסון יתבצע דרך המעסיקים בישראל ובהתנחלויות ▪ מנת החיסון השנייה תינתן באפריל
בדיקת קורונה ברפיח [צילום: עבד רחים אל חטיב/פלאש 90]
בחודש פברואר 2021 היבוא נטו של יהלומי גלם לישראל עמד על סך של כ-153 מיליוני דולרים, עלייה של כ-31% לעומת פברואר 2020 ▪ יצוא נטו של יהלומי גלם עמד על סך של כ-124 מיליוני דולרים, עלייה של כ-20.5% לעומת פברואר אשתקד ▪ עלייה בביקוש לתכשיטים משובצים בסין ובארה"ב
בורסת היהלומים ברמת גן [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
בתעודת החיסון המונפקת למתחסנים, תאריך תפוגת תוקף החיסון הרשום הוא חצי שנה, ושבוע לאחר קבלת המנה השנייה של זריקת החיסון תוצרת פייזר, זאת בניגוד לרושם שנוצר בציבור שמדובר בחיסון שתוקפו שנה לפחות ▪ מתגובת משרד הבריאות עולה שרישום תאריך התוקף נובע מהיעדר נתונים ארוכי טווח
שיעור הבדיקות החיוביות - 4.8% ▪ באמ"ן מזהירים: קיים "סיכון להדבקה חוזרת ומסתמן שמחלימים מצויים בסיכון להדבקה חוזרת מהווריאנט הדרום אפריקני" ▪ פרופ' אש: "ייתכן שנכריז על סגר נוסף לפני הבחירות (נתב"ג נפתח [צילום: תומר נויברג/פלאש 90])
הצעת חוק חדשה מציעה להרחיב את סמכויותיו של מערך הסייבר, כך שיהיה רגולטור בתחומו של כל עסק, חברה וארגון במדינה ▪ זה מנוגד לייעודיו של המערך ועלול להוות פתח מסוכן (יגאל אונא [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90])
הסתיימה (יום ג', 2.3.21) ישיבת קבינט הקורונה כדי להמשיך ולדון במתווה הכניסה והיציאה לישראל וממנה. בהמשך להנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו אמש, להחמיר את מתווה הכניסה והיציאה לישראל וממנה, אישר הקבינט בראשות נתניהו עקרונית את המתווה שגובש על-ידי צוות בין-משרדי בראשות המל״ל ומשרדי הבריאות והתחבורה מיום ראשון (7.3.21) באופן הבא:
בחודש יוני שעבר בדק איאן ברמר, כתב בכיר בשבועון טיים, יחד עם עמיתיו את תגובתן של מדינות שונות לקורונה בשלושה תחומים מרכזיים: בריאות, פוליטיקה וכלכלה. הרבה השתנה מאז ושמונה חודשים מאוחר יותר הצוות חזר ובדק מיהן המדינות הראויות לציון לשבח על ניהול המשבר. ישראל איננה ביניהן, אך היא זוכה למחמאות על התנהלותה כעת. אנשי טיים גם מצרפים שלושה לקחים מרכזיים לקראת השלב הבא של המגיפה.
מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה מבית אמ"ן ממליץ לשקול, האם נדרש יחס שונה בכל הקשור לבידוד, לדיגום ולמתן "תו-ירוק" בין מתחסנים לבין מחלימים שחלפו שלושה חודשים ומעלה מיום התאמתותם ואשר טרם התחסנו במנה אחת.
רבות נכתב, דובר, על השסע המתרחב עד כדי איום להתפקע בין חלקי החברה הישראלית. מארג הטלאים המרכיב את השמיכה הישראלית מושך בכל פעם לכיוון אחר, כמו ויתרוצצו הבנים בקרבה. פעם מאבקי יהודים ערבים, דתיים חילוניים, שמאל וימין, ופעם מאבקי עולים ובני הארץ. אך נדמה כי אם ניתן עוד היה לשמור על איזונים בין קצוות האריג, נראה כי באחרונה החוט האחרון המחבר עדיין בין קצותיו של האריג עומד להיקרע.
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
