14 באפריל היה ראש השנה להינדים ולסיקים בהודו – וגם היו בו מספר חולי הקורונה החדשים חצה לראשונה את קו ה-200,000. המספר המשיך לטפס וכעבור שבוע בלבד הגיע ל-315,000 – שיא עולמי. גם מספר מקרי המוות מתחיל לעלות, וקיים חשש כבד שהנתונים הרשמיים נמוכים מן המציאות. מדובר באסון לא רק להודו אלא לעולם, מדגיש אקונומיסט, שכן השתוללות הנגיף מגבירה את סכנת היווצרותם של וריאנטים מסוכנים. וריאנט הודי אחד כבר נמצא בכמה מדינות, כולל ארה"ב ובריטניה [וישראל].
השלכה מיידית יותר של הגל השני בהודו על העולם היא הפגיעה באספקת החיסונים. הודו קיוותה להיות בית המרקחת של העולם, אך הזינוק בתחלואה הוביל את הממשלה להגביל את ייצוא החיסונים. בחודשים ינואר-מארס היא ייצאה בממוצע 21 מיליון מנות בחודש, אך במחצית הראשונה של אפריל – 2.1 מיליון בלבד. המפעל ההודי המייצר את החיסונים של אסטרה-זנקה אינו עומד בהתחייבויותיו לבריטניה ו
האיחוד האירופי ולתוכנית להפצת חיסונים במדינות העניות.
עריה הצפופות של הודו ומערכת הבריאות המקרטעת שלה מקשות על מאבק במחלה מדבקת, אך כמה מאיזוריה הצליחו מאוד זמן מה להאט את התפשטות הנגיף. התמותה בגל הראשון, שהגיע לשיאו בספטמבר, הייתה נמוכה להפתיע מסיבות שאינן ברורות. ראש הממשלה, נרנדרה מודי, מיהר להטיל סגר ארצי לפני שנה, אם כי הוא לא תכנן שמיליוני מובטלים ישובו לכפריהם ויביאו איתם את הנגיף.
אולם, מאז אפשר מודי לאירועים לצאת משליטה. בינואר הוא התפאר: "לא זו שבלבד שפתרנו את הבעיה שלנו, אלא אנחנו גם עוזרים לעולם להילחם במגיפה". כאשר מספר המקרים החל לעלות, בתחילת מארס, במדינת מהרשטרה שבשליטת האופוזיציה, ממשלתו לא סייעה אלא תקפה את הממשלה המקומית בתקווה להפיל אותה.
המדיניות המפלגתית של מודי גם מסבירה את כשלונו העצום בתחום החיסונים. נכון לאמצע פברואר, ממשלתו הזמינה רק 3% מהכמות הדרושה. מתוך להיטות להפגין את כוחה המדעי של הודו, הרשויות אישרו את החיסון קובקסין לפני סיום הניסויים הנחוצים והציבו מכשולים בפני החיסונים תוצרת חוץ. עד כה קיבלו פחות מ-10% מהתושבים את המנה הראשונה; זה יותר ממדינות אחרות, אך הודו היא יצרנית חיסונית ענקית והייתה חייבת להציג תוצאות טובות בהרבה.
יש כמה סימנים של שיפור, מציין אקונומיסט. ב-13 באפריל הודיעה הממשלה על מסלול מהיר לאישור החיסונים המובילים. היא הזרימה 400 מיליון דולר להגברת הייצור המקומי שלהם. מהחודש הבא יוכל כל הודי מגיל 18 ומעלה להתחסן – תיאורטית, כי כאמור יש מחסור ניכר בחיסונים. הודו מחסנת מדי יום רק 3 מיליון בני אדם – 0.2% מאוכלוסייתה, ובקושי מדביקה את המספר המוערך האמיתי של החולים החדשים. אפילו אם החיסונים יגיעו בקצב מהיר, לא יהיה די בהם לבדם כדי לבלום את הגל הנוכחי.
מודי הוא ראש הממשלה החזק ביותר בהודו בדור האחרון, מפלגתו שולטת בשני בתי הפרלמנט וברוב המדינות – וכעת עליו להשתמש בעוצמתו. הוא חייב להטיל מיד מגבלות קשות על התקהלויות, כולל האירועים הדתיים ההינדיים שהם חלק מהאידיאולוגיה שלו. עליו לנסות להגביל את התנועה בתוך המדינה, מבלי להותיר את המהגרים הפנימיים תלויים באוויר כמו בסגר הראשון. שר הבריאות, הטוען ששתן פרות הוא תרופה לקורונה, חייב ללכת. חובה לזרז את הפצת החיסונים, תוך סיוע למגזר הפרטי לייבא אותם. אם הודו לא תשתלט במהירות על הגל השני, העולם כולו יסבול.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
