|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הרהורים בעקבות ההצגה "אשכבה" (א') <br>
|
את שלושת הסיפורים של צ'כוב הביא חנוך לוין לכלל סיפור אחד, המשתלב בהזיה בימתית, שבמרכזה ניצבים במלוא קדרותם המוות והאבדון
|
|
זהרירה חריפאי [צילום: יוטיוב]
|
|
|
|
|
לפני עשרים ושתיים שנים בחודש מרס 1999, ראיתי בפעם הראשונה את ההצגה "אשכבה", שכתב וביים המחזאי חנוך לוין בתיאטרון הקאמרי, כשאת תפקיד הזקנה מלאו באותם ימים שחקני מאוד מרשימים, זהרירה חריפאי, זכרונה לברכה, ואת תפקיד הזקן מילא יוסף כרמון.
השבוע חזרתי פעם נוספת לתיאטרון הקאמרי עם זיכרונות מרגשים מהמפגש הראשון לפני כעשרים ושתיים שנים עם ההצגה "אשכבה". מצאתי עצמי שעה ארוכה בתום המחזה יחד עם כל הקהל מצטרף לגלי מחיאות הכפיים הסוערות תוך הבעת התרגשות על החוויה האמנותית, לה זכיתי, לה זכה הקהל שמילא את האולם עד אפס מקום, למרות שמדובר בימי קורונה והגבלות של משרד הבריאות, הקהל לא נתן לשחקנים לרדת מהבמה.
"אשכבה" זה המחזה האחרון, שכתב וביים המחזאי חנוך לוין. המחזה משלב שלושה סיפורים שכתב אנטון צ'כוב. את שלושת הסיפורים של צ'כוב הביא חנוך לוין לכלל סיפור אחד, המשתלב בהזיה בימתית, שבמרכזה ניצבים במלוא קדרותם המוות והאבדון. מתוך העיסוק במשעולי החיים ונפתוליהם המסתבכים, משעולי חיים המדדים על סף הכמישה והכיליון של החיים, אנחנו פוגשים בהצגה את ההתמודדות הקשה בשאלות יסוד קיומיות הפוקדות את חיינו.
אני כצופה, המטפס ולעתים מדדה לאטו שעון על מקל ההליכה במעלות העשור התשיעי של חיי, גם אני מוצא עצמי מתמודד עם הרבה קשיים ומפגעי חיים, שאיתם מתמודדים גם גיבורי המחזה. אבל בהצגה הייתי מרותק שעה וחצי להתרחשויות במחזה, הקוראות לי, ליתר דיוק דורשות ממני למעשה לא להרפות, להמשיך ולהתמיד במאבק למען העצמת ההיאחזות האיתנה בחיים, תוך כדי השקעת כל המאמצים ובעיקר השקעה רבה של חשיבה, איך לתת תוכן ערכי לכל רגע של ההיאחזות בחיים, למרות המגבלות הגופניות, שניצבות כמכשול קשה ושלעתים מרפות את ידי. חשתי בהצגה שעלי לא לתת לכל מכשול להכשיל ולסגור עלי, יהיה זה גם המכשול הקשה ביותר.
יצאתי מההצגה, כשאני משנן לעצמי את חובתי להתגבר על כל מכשול, כשהמטרה היא היאחזות בחיים. לזכור ולא לשכוח את נכדי היקרים אביב וזאב, שרוצים את סבא, וסבא רוצה אותם. לזכור שיש לי רעייה אוהבת, חברה לחיים כבר כשבעים שנה וילדים אוהבים.
המחזאי חנוך לוין בצעירותו נהג להצליף ללא רחמים בקהל בטקסטים נשכניים במיוחד, שלעתים היו מאוד בוטים, והייתי מעז לומר שגם לא פעם היו מאוד גסים, גסות ששילבה צחוק עד כאב. מהטקסט של חנוך לוין במחזה האחרון - "האשכבה" - נעלם לחלוטין הקול הנשכני והמעטפת הבוטה של ימי הנעורים. את מקומותיהן של הנשכניות והבוטות עם הקול הכואב והמכאיב תפס בעוצמה רבה הקול החומל על הבריות.
זה קול שקט ושלוו רווי החמלה והרחמים, שקיבל חנוך לוין מתנה יפה מצ'כוב. הקול החומל הוא למעשה בהרבה יותר מקרב אותי כצופה במחזה לזעקה הגדולה הטמונה בו. המבט הריאליסטי הנוקב של צ'כוב פינה מקום למבט הגרוטסקי של חנוך לוין. מבט שאינו מניח לי לרגע להפסיק להתמודד עם כתב התביעה, שההצגה תובעת ממני לעשות הכל כדי להיאחז בחיים תוך יציקה תוכן של עוצמות ערכיות, הנותנות טעם לחיים. הנותנות טעם להכרח ההיאחזות בחיים, למרות שלל הקשיים שמערים מטעמו העשור התשיעי לחיים על הגוף בחיי היום-יום. והוא מערים יותר מדי קשיים פיזיים ונפשיים.
|
| תאריך:
|
07/10/2021
|
|
|
עודכן:
|
07/10/2021
|
|
איתן קלינסקי
|
|
הרהורים בעקבות ההצגה "אשכבה" (א')
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מאחל לאיתן
|
7/10/21 08:53
|
|
|
|
2
|
|
שמוצניקית ממלבס
|
7/10/21 11:12
|
|
|
|
3
|
|
מגיב ותיק
|
7/10/21 13:01
|
|
|
|
4
|
|
ב.ל
|
7/10/21 14:40
|
|
|
|
|
|
ב.ל מתמיד בשקריו
|
9/10/21 09:18
|
|
|
|
|
|
חבל שהמגיבה שכחה
|
9/10/21 17:55
|
|
|
|
|
|
ב.ל מאוהב בשקריו
|
10/10/21 11:27
|
|
|
|
5
|
|
אני מגיב ותיק
|
7/10/21 17:40
|
|
|
|
6
|
|
נהניתי מכתיבתך
|
8/10/21 11:36
|
|
|
|
7
|
|
השכנה ממול
|
8/10/21 11:40
|
|
|
|
8
|
|
להיאחז בחיים
|
9/10/21 06:47
|
|
|
|
9
|
|
ההאחזות בחיים
|
9/10/21 08:49
|
|
|
|
10
|
|
חסרים לנו היום
|
9/10/21 09:50
|
|
|
|
11
|
|
בשורות טובות
|
10/10/21 07:20
|
|
|
|
12
|
|
מרק_טווין
|
16/10/21 13:06
|
|
|
|
13
|
|
gעמליה
|
17/10/21 06:40
|
|
ככלל, היהודים בפזורה הקפידו על ניקיון בבית כי רשות היחיד הייתה יהודית וכל הזוהמה והלכלוך נשפכו החוצה מן החלונות או המרפסות לרשות הרבים של הגויים. עדיין ניתן לראות זאת בשכונות מסוימות גם בישראל. לעתים עובר אורח בסמטה צרה באיזו שכונה בירושלים יקבל בּלוּפ של שופכין על הראש ולפני שירים אותו לראות מהיכן זה בא הוא יקבל עוד אחד. אנו לא נמנים עם העמים האסתטיים ורשות ציבורית היא הפקר.
|
|
|
|
|
סיפורו של הומרוס מהמאה ה-9 לפה"ס מתרחש בימינו, כשהדמיון והמציאות מתערבלים זה בזה, והעין לא שבעה מהתנועה והעיצוב המהפנט של העמדת אנסמבל השחקנים כמקהלה, שכל אחד מהבנים הוא אודיסיאוס וכל אחת מהבנות – פנלופה. הרחבת היריעה על-ידי פרישת הדמויות המומחשות בידי 18 השחקנים, היא רעיון מתוחכם ויצירתי ביותר. כך מתרחבת יריעת האירועים, והפיוטיות של הומרוס והבזקי אירועי הסיפור המקורי, מהבהבים ומרצדים כאורות על הבמה האפלולית לעיתים, בוויזואליות של אופן משחקם ותנועתם של כל השחקנים בקאסט.
|
|
|
|
|
מחלקות הקורונה נסגרות בזו אחר זו בהיעדר חולים, ובלי סגר; הקו הירוק נסוג לאחור לאיטו, ובלי סגר;
|
|
|
|
|
בשנה וחצי האחרונות חווה העולם שני אירועים גלובליים, חוצי יבשות ומדינות: האחד הוא מגיפת הקורונה והאירוע השני קרה (יום ב', 4.10.21) במשך שבע שעות, החל מסביבות 19:00, שעון ישראל. באופן פתאומי, שלל האתרים והאפליקציות של פייסבוק חדלו לפעול: ווטסאפ, אינסטגרם, מסנג'ר, אוקולוס והרשת החברתית עצמה. בבת אחת נגזרה דממת אלחוט על מיליארדי אנשים בעולם שמשתמשים בשירותיה, שלא יכלו לתקשר ביניהם בווטסאפ, ונאלצו לדחות את תחביבם לכתוב פוסטים, להגיב, להתווכח וכמובן - להפיץ מידע, אמיתי יותר או פחות.
|
|
|
|
|
הפגישה של נציגי מרץ עם אבו מאזן, כמו פגישות קודמות, הייתה ברוח טובה. אבל, חסרונה של הפגישה הוא במה שלא נאמר על-ידי נציגי מרץ. נציגי מרץ לא אמרו אפילו מילה אחת של ביקורת על התנהלותו של אבו מאזן. הימין חותר בגלוי לסיפוח השטחים הפלשתינים ולהקמת מדינה יהודית אחת מהים לירדן. אבל, לא רק הימין אחראי להעדר התקדמות במו"מ לסיום הסכסוך. גם הרשות הפלשתינית תורמת את חלקה להעדר התקדמות על-ידי מדיניות ההסתה, הדמוניזציה והדה- לגיטימציה שהיא עושה לישראל והדרישה שישראל תקבל את כל הדרישות הפלשתיניות ללא תנאי.
|
|
|
|
|
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
